החג מאחורינו והפעם, הכְּאוֹס לא פָּסַח על בתים רבים,
יש משהו מאד שברירי ב'אוויר'
ואישויים לא פתורים מרימים את הראש ולא נותנים מנוח..
"כל מה שאני אגיד, הוא יצליח להפוך איכשהוא ולהתעצבן.. "
היא מספרת לי בחוסר אונים,
"אין לי סיכוי.. גם אתמול כשסוף סוף 'באתי בטוב', רגועה
ושאלתי אותו אם קיבל תשובה שחיכינו לה,
הוא מיד התפרץ וכעס שאני שוב לוחצת עליו ולא מניחה..."
עד כמה היא באמת באה ממקום 'נקי'?
עד כמה הוא מסוגל לשמוע את דבריה?
עד כמה אנחנו מדברים ממקום נקי ?
או שמא דברינו נגועים בשיפוטיות? בביקורת? בהאשמה?
במניפולציה רגשית כלשהיא?
אם הוא רגיש לניסיונות של לחץ, שמתפרשים אצלו כהשתלטות,
עד כדי כך שאי אפשר לנסות לשכנע אותו
(כי מבחינתו יש פה דחיקה שלו לפינה שמלחיצה אותו
וגורמת לו להיכנע ולהסכים ללחץ,
כניעה שמגיעה עם התמרמרות מרה
כך שהצד השני מצטער שלחץ מלכתחילה...)
כל שאלה בשנית מצדה, תיתפס בעיניו כניסיון השתלטות.
כילד, היה חסר אונים במצבים כאלה, ונכנע להוריו כשהכריעו בענייניו.
נכנע והתנגד בו זמנית
עשה מה שביקשו אבל 'בעט' בדרך במה שאפשר היה.
כבוגר – כל עוד לא ריפא את המקום הילדי הזה – אותה החוויה משתלטת עליו
וכשהאישה שלו בודקת אתו שנית על אותו הנושא,
הוא בועט. כי זה מה שהוא יודע. להיכנע ולבעוט.
(כשירפא את המקום הזה, יוכל להביא את הרצון שלו מלכתחילה בצורה ברורה
מה שימנע את הלחצים ממנה)
היא לעומת זאת, מסיבותיה שלא קשורות לאלה שלו, (לא ארחיב בהן הפעם)
רוצָה לסגור דברים. להתקדם לדבר הבא.
הנושא הזה עליו שאלה, הוא חלק מהצ'ק ליסט. מה 'טו דו ליסט' שלה.
הדוחק שממנו היא מביאה את דבריה, איננו ניסיון להכניע אותו,
אלא רק לסגור ולהתקדם.
אלא שאותו דחק, מפעיל אצלו את התסכול הילדי ההוא
ו... הסמתוכה בעיצומה.
אז... עד כמה התקשורת בינינו נקייה?
עד כמה אפשר לקרוא לה 'תקשורת'?
ומצד שני, עד כמה יש מניעים תת הכרתיים שמוזנים אליה?
ביקורת היא לא תקשורת
ואגב, אני לא מקבלת את המשפט "את צריכה לדעת לקבל ביקורת"
מי אמר?
מה זה לקבל ביקורת?
גם האשמה לא.
אין אשמים ולא מחפשים אותם!
כל אחד מאתנו צודק מנקודת מבטו.
אני רוצה לדבר אתך כשאתה רואה אותי
ואני רואה אותך
ואתה מקבל אותי כפי שאני (גם אם לא מסכים אבל מקבל שזו אני)
ומבין אותי
ומבין שאני שונה ממך
ואפילו שמח ונהנה מהייחודית שאני
ומהייחודי שאתה (vice versa)
והקשר בינינו מחזק אותי, ומחזק אותך.
אבל... זה לא פשוט.
חונכנו, יינקנו, הוטבע בנו ההרגל לדבר בדרך שאיננה 'תקשורת',
כלומר שאיננה מאפשרת קשר, איננה מאפשרת חיבור מלב אל לב.
כי למשל כשהוא מחפש לתקן אותי, אני חייבת לשמור על עצמי
ואני שמה חומות.
איזה חיבור ואיזה לב יכול להיות בקשר כשזו התקשורת בו?
כדי להצליח ליצור תקשורת אמיתית
מזינה, מחברת, כזו שמאפשרת שיתוף
יש דרך ללכת בה. להבין, לעבור, לגעת.
לעבד את אותם המניעים הלא מודעים שלנו שדרכם אנו מתקשרים,
ולהצליח לדבר ממקום נקי, מכבד, אמפטי וכו'..
כדי שאוכל ללמד אותך ולהעביר את התכנים הללו אליכם,
בניתי סדנה חדשה !
זו סדנה ייחודית, דרך הקלפים "מצד אחד ומצד שני"
ויהיה בה מקום ל 3 זוגות בלבד
שתוך זמן קצר החיים שלהם ישתנו J
בסדנה נבין מה קורה לנו ובאופן חוויתי ומהנה נעבור את הדרך
שתאפשר לכם להיות באמת באמת בקשר-
לפתוח את הלב ולהעצים את החיבור ביניכם.
הסדנה תתקיים ב 17-19.5 בשעות:
רביעי ה 17.5 בערב (מ 17:00)
חמישי ה 18.5 כל היום (09:00-18:00)
שישי ה 19.5 כל היום כמעט (09:00-15:00)
פחות מ 3 ימים ו... אתם במקום אחר! מופלא ומשמח!
העלות של הסדנה נמוכה יחסית,
מאחר וזו הפעם הראשונה בה אני מעבירה אותה,
והיא עומדת על סך של 900 ₪ למשתתף. (1800 ₪ כולל מע"מ
לזוג)
אפשר גם להגיע כפרט, בתנאי שיהיה אדם נוסף שיירשם כפרט,
מולו תוכלי לעבוד לאורך הסדנה.
כדי לזכות להיות אחד מהזוגות/ א.נשים האלה,
עליך ללחוץ כאן להשאיר לי פרטי התקשרות
כך שנוכל לוודא שאכן זה מתאים לכם ולשריין את מקומכם.
להתראות!
 |
| להרשמה לסדנה הזוגית עם הקלפים "מצד אחד ומצד שני" יש ללחוץ כאן |
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
