חפש בבלוג זה

יום שני, 20 ביוני 2016

זה קצת אישי, אבל נראה לי שיכול להאיר בתוכך משהו.. אז בחרתי לשתף..



לפי הסיפורים של אימא שלי, התחלתי לדבר בגיל מאד מוקדם -
הייתי בת שנה ושלושה חודשים, בת בכורה, נכדה בכורה (מהצד של אימא)
וכוווולם התפעלו ממני...
היא מספרת שהייתי עומדת במרכז, 'מטיפה את דרשתי'
וכולם (סבא, סבתא וכל הדודים.ות) מריעים לי מסביב..

כאן אני בת שנה וקצת


היום.. יש לי פחד במה..

לא פעם תהיתי - איך זה יכול להיות ?
הבוקר (במדיטציה) אני חושבת שהבנתי..

כשהייתי בת שנתיים וחודש..
נולד לי אח

כאן אני בערך בת ארבע

כהרף עין תשומת הלב נלקחה ממני
כהרף עין, איבדתי את התהילה שבגילי הצעיר הייתה עבורי כאוויר לנשימה

היום, אני יודעת לזהות שקורה לי לא מעט שאם דברי ומעשי לא זוכים לתשואות
נחמץ משהו בתוכי..
(גם אם זה על משהו שבישלתי לאכול,
וגם כשזה משהו שאמרתי - בעיקר כשהקהל גדול יותר מאחד ..)

מתוך אותה חוויה ילדית ומתוך השאיפה להגיע שוב לתשואות ההן
מתחוללים בתוכי שני כוחות :
האחד - עושה מעל למקסימום, כי התשואות הן הרי חמצן – כך הזיכרון שצרוב בתאים שלי
השניפוחד פחד מוות מהיעדרותן, פחד שנחווה כנטישה

כל עוד שני אלה פועמים בתוכי
אני מחד בעשייה מתמדת, בשאיפה להכי טוב שאפשר,
כשבאופן לא מודע העיקר הוא התשואות שיגיעו בסוף ולא הדבר עצמו,
מאידך פועלת בקטן, מקטינה את עצמי, מגבילה את עצמי מלפרוץ ולהשמיע את קולי ברבים
כי שם הסכנה אורבת –
יכול להיות שלא יהיו תשואות.. יכול להיות שתהיה התעלמות,
יכול להיות רחמנא ליצלן – שיגידו לי שזה לא מספיק טוב
מה שמיד מתפרש בפרשנות הפנימית - שאני לא מספיק טובה

עד היום הכוחות הללו רחשו ופעלו מתחת לפני השטח,
באופן חלקי יכולתי לראות אותם, ולהיווכח עד כמה הם מנהלים אותי
אך לא יכולתי להם.

הבוקר משהו השתנה.. כשפגשתי את הפחד..
הוא הרטיט את כל כולי
הוא היה תקוע לי בגרון וחנק אותי מלהשמיע את קולי תרתי משמע
יכולתי לתת לו להיות בלי להאמין לו לגמרי
ולחבק את הילדה הקטנה המתוקה שהייתי
וכל כך רצתה שיראו אותה ויהיו שם בשבילה..

אחד הדברים שאני יודעת לומר על עצמי
הוא שבאתי לכאן בין היתר על מנת להשכין שלום.
זה זורם לי בדם מאז שאני זוכרת את עצמי
(עוד כילדה רחשו בי מיני תוכניות ופנטזיות לנסוע לראשי ממשלה ומנהיגים בעולם לדבר על ליבם..)

היום יותר מתמיד – עם הכלים והידע שיש לי דרך ההיבטים הזוגיים
אני ממש עושה את זה

שוב – בקטן,
באופן פרטני
'על בטוח'.

כהמשך ישיר לסיפור הזה.. ובהמשך למצב השלום האזורי.. :-(
לפני כמה שבועות התברר לי שעלי להפיץ את הבשורה -
את הכלים, את הידע, את התובנות.
דרך זוגות – 
כאלה שיגיעו אלי לאינטנסיב,
ובעיקר כאלה שלא יגיעו ממילא לטיפול,
או כי שניהם לא רוצים
או כי רק אחד מהם לא רוצה
זוגות שהתרחקו זה מזו שהשלום לא שורר ביניהם


זהו חלקי הצנוע בתהליך השלום האזורי.

אני יודעת שהשלום מתחיל בתוכנו
וכשאנחנו שלמים עם עצמנו, אנחנו יכולים להשלים עם בני הזוג שלנו
(לא ממקום של ויתר או פשרה, אלא באמת להשלים)
וכשאנחנו משכינים שלום בבית פנימה
הוא משפיע החוצה – כהיותנו חלק מהחברה
שמורכבת מפרטים וזוגות שככל שהם יהיו שלמים
כך ישכון בחברה כולה השלום. 
אמן.

בשבוע הבא יש לי יום הולדת,
אני מניחה שלא במקרה דווקא עכשיו התובנה המשמעותית הזו הגיעה
מבחינתי קיבלתי מתנה -
לשחרר את הפחד, ולהמשיך לצעוד ולהשמיע את קולי למרות שהוא מאיים..

בינינו – המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש -
זה להיות חלק משמעותי בהשכנת השלום פה בארץ שלנו,
בחברה שלנו, בסביבה שלנו

והדרך שלי להגיע ליותר ויותר פרטים וזוגות הרי כבר מוקלטת ..
באופן מאד מובנה, בקצב שהכי מתאים לדעתי (אם כי ניתן כמובן לשנותו כיוון שההקלטות בידייך)
עם כל הכלים הכי שווים שיש בעיני
אלה שאני משתמשת בהם לעצמי – וחווה דרכם טרנספורמציות ושינוי, צמיחה וריפוי
אלה שאני משתמשת בהם עם מטופלים ורואה איזו דרך מופלאה הם עוברים
אל השלמים שהם, אל השלום שבתוכם
הכלים שלוקחים זוגות מהסבל ממריבות, ממרחק וניכור –  הביתה זה אל זו,
כך ששוב הם יכולים להסתכל זו לזה בעיניים
ולהיות שוב חברים, מחוברים, שותפים

והכי חשוב - אחד הדברים הכי כיפיים שקורים תוך כדי -

אם עבורך או עבורך מכרייך

שמעלה אותם על נתיב של שלום זוגי ושלמות אישית

אפשר להתחיל לבד – אם הוא מסרב,
אפשר ורצוי להתחיל ולהמשיך ביחד

ההסברים ברורים ונוחים,
ההקלטות מלוות בהנחיות טרנספורמטיביות כאילו אני ממש שם
והאמת שלא כאילו, אני פה עבורכם בכל שאלה, בעיה, או צורך
אתם יכולים לפנות אלי במייל ולקבל ממני הנחיה והסבר.

ומה שהכי כיף -
שבמחיר של שתי פגישות יש לכם את הכלים לתמייייד
ואתם יכולים לחזור ולהשתמש בהם שוב ושוב,
לייצר עוד ועוד ועוד שינויים וטרנפורמציות,
ולהיות גם אתם חלק מ 'משכינים שלום'

אמן !



לעת עתה..
מתבקש שאפרד לשלום J

פה בשבילכם,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

האם אנחנו (כבני זוג) הפכים או משלימים?

אחד הדברים שרומן } (שם מומצא) נטרף מהם זה שרומי { (שם מומצא גם כן) צריכה לחשוב על כל דבר שהוא מציע ויכול לקחת לה שבוע לחזור אליו עם תשובה - ...