כמה דורות אחורה מקודדים ב DNA שלנו?

 ואיך אפשר להפסיק לשחזר טראומות בינדוריות 

ולהתחיל לכתוב מ ח ד ש את סיפור חיינו (וזוגיותנו בפרט)?

אם אתחיל בתשובה לשאלה שבכותרת , אזי - 8 (!),

8 דורות אחורה נישאים הלאה ומקודדים כאינפורמציה בגנים שלנו,

עם דגש על טראומה כתוכן שהוטבע עמוקות -

כך ע"פ דר' פרנצ'סקה פונדס בהרצאה על הביולוגיה של טראומה בינדורית.

אנחנו נולדים לקשר,

נפצעים בקשר (כחלק משחזור סיפורי הדורות הקודמים)

ויש לנו האפשרות להירפא בקשר (בכלל וזוגי בפרט)

תת המודע מושך אותנו למי שיתן לנו אהבה מוכרת

ואני מתכוונת ב"מוכרת" ל - דומה לזו שקיבלנו בילדותנו -

זאת אומרת שבני הזוג יזכירו לנו באהבתם אלינו את אהבת ילדותנו -

שלא פעם היתה חמוצה משהו..

לכן, הקשר הזוגי באופן טבעי יעלה על פני השטח

את 'ה'תסכולים ו'ה'כאבים שלנו, אלו שחווינו כילדים,

תוך שאנו בעצמנו משתתפים בריקוד הזוגי 

באמצעות דפוסי החשיבה וההתנהגות ההישרדותיים שסיגלנו לנו כילדים.

כך באופן טבעי נמצא את עצמנו לא פעם במאבקי כוח סוּפּר מתסכלים

שחוזרים על עצמם בלופים, על אותם הנושאים הכואבים.

ובעוד שהציפייה היא שבבית - עם בן הזוג יהיה לנו מקום בטוח ואוהב -

אנו נחבטים שוב ושוב אל אכזבה חוזרת ונשנית

שדווקא פה הכי קשה לנו לקבל.

אך (!) כפי שאני כותבת שוב ושוב,

זוהי רק ההתחלה (!)

כי אמנם סיפורי העבר הטראומטיים מועברים אלינו בגנים,

אך בהחלט אפשר (ואף כדאי :-) לקטוע את השחזור המתסכל הזה

וליצור לנו זוגיות אוהבת, מחבקת, יציבה וגם חיונית.

מנקודת המבט של ההתפתחות הרי שיש לנו פה כמו מועד ב'

וג', ד', ה', עד שניקח עצמנו לריפוי באהבה

ונצמח לזוגיות מודעת ומזינה.

למשל:

הוא } גדל כילד יחיד עד גיל 10. כמעט לבדו,

מצד אחד היה לו חופש ומרחב,

מצד שני עד כדי בדידות וריחוק (גם מהוריו שהיו עסוקים.)

הוא חווה סוג של התעלמות.

(כמובן שהוריו לא אשמים, שהרי גם הם קיבלו מינימום של יחס מהוריהם

שהיו עסוקים בטרדות היומיום בתקופה הרבה יותר הישרדותית) 

היא { גדלה כילדת סנדביץ', אחות לילדה עם צרכים מיוחדים,

כל הזמן נלקחה ממנה תשומת הלב ונדרש ממנה להיות עבור האחות,

לא היה לה רגע משל עצמה.

היא חוותה סוג של השתלטות.

שהיא בעצם גם התעלמות מהצרכים שלה.

ואז הם }{ נפגשים.

בהתחלה זה מושלם, היא נושמת דרכו ספייס,

הוא מקבל ממנה ביחד,

אבל מהר מאד זה מתהפך חזרה 

והוא חוזר לתבוע באדיקות את הלבד שלו,

והיא תובעת כל הזמן ביחד.

כמובן שגם הסיפור הזה הולך דורות אחורה וישוחזר דורות קדימה,

אלא אם יקטעו אותו באופן מודע

ובינתיים, ככל שהיא { לוחצת עליו לביחד,

(לוחצת כי באוטומט המקומות הילדיים החסרים שלנו יפעילו אותנו ב fight או flight)

ככה הוא } יתבצר בהכרח שלו ב - לבד.

זה חוק בטבע, - כל דבר שנרדוף אחריו יברח,

כל מה שנילחם בו ילחם בנו בחזרה

ובכלל - בכל מקום שנביא מתח, הצד השני יגיב במתח נגדי

ובין אם ילחם ובין אם ייכנע - המערכה באִיבָּה

והנושא הזה יעלה שוב ושוב.

זאת אומרת שהזיהוי של הריקוד הזוגי קריטי

אבל לא פחות מכך - קריטי הריפוי של המקומות הילדיים החסרים,

ריפוי הכאב של הילדה שלא היה לה מקום 

שמצד אחד התרגלה לביחד אך יחד עם זאת לביחד מכאיב,

ריפוי שיאפשר חיווט מחדש לחוויה של מרחב קשוב בתוך הביחד וה לחוד,

לצד ריפוי של הילד שהיה לבד עד כדי מוזנח,

שמצד אחד התרגל ללבד ודבק בו, אך מן לבד שגם דוקר.

ריפוי שיאפשר חיווט מחדש וצמיחה לאפשרויות שמרחיבות את הלב 

של ספייס וביחד קשובים ומאוזנים ב win win.

ככלל מאבקים ככל שהינם אמוציונליים -

זה סימן שמקורם בחוויות ילדות בהן חווינו גם חוסר אונים,

או:

If it's histercal, it's historical

כלל שמכוון אותנו לשורש העניין, שם מתאפשר ריפוי

אנרגטי ורגשי, שמתבטא בהקלה בגוף ובהבנה רחבה יותר (מנטלי)

~~~~~~

ישנן דרכים מופלאות שמובילות לשם,

אחת מהן, בה אני נעזרת בפגישות זוגיות

וגם בסדנאות לזוגות היא דרך האימגו

שמגיעה עם תכנים שעושים סדר ומפילים אסימונים

ומאפשרת בחוכמה רבה ובמלאכת מחשבת 

לגשר שבין הלבבות להתייצב

וללבבות להתפעם שוב בהתרגשות. 

וכשמשולבת בתהליך התייחסות לתכנים דרך הגוף

מתאפשר ריפוי ושחרור מהשחזור הבינדורי המתסכל.

חיווט מחדש. שינוי לכיוון של שגשוג.

בסדנאות קבוצתיות אנחנו מוסיפים רובד נוסף -

פה נכנסת יצירתיות כמו למשל התבוננות פנימית דרך צילומים,

ואז גם הכל נהיה קליל וכיפי 

וגם -

היום שמעתי שבתהליכי ריפוי בהם משולבת משחקיות ויצירתיות -

הריפוי מתרחש פי 20 יותר מהר!

אם לשם ריפוי נדרשים 400 סישיינים, 

או 400 מופעים של תיקון

(למשל בכל פעם שעולה ביקורת עצמית 

להחליף אותה בסליחה לעצמי מתוך הבנה שלא יכולתי אחרת -

סליחה שבכוחה להמיס שכבות כבדות של אשמה ובושה 

ולקרב אותי עוד ועוד לאהבה לעצמי) 

הרי שכאשר משולבת משחקיות בתהליך,

הוא מתרחש תוך 20 חזרות בלבד!

לכן, 

הרעיון שמאחורי סדנאות הבוטיק הכמעט פרטיות לזוגות ממש ממש מרגש אותי!

בני הזוג לומדים בהן גם למה בעצם נמשכו זו לזה?

מה לכאורה הלך לאיבוד?

ובעיקר - איך להחזיר את הניצוץ...!!

וכל זה גם דרך עדשת המצלמה ובשילוב מנצח עם 

הסטינג הייחודי של האימגו.

יש משהו קסום בקבוצות 

שמאפשר לנו להשתחרר מעול הבושה והאשמה,

כשאנחנו מבינים שבעצם... אנחנו לא לבד...

זה לא שמשהו לא בסדר בזוגיות שלכם,

אלא שלא לימדו אותנו איך לשגשג,

כי בקוד הגנטי שלנו עדיין זורמת הישרדות

ולא צריך ללכת רחוק, אפילו ~2 דורות אחורה,

שלא לדבר על מה שהיה 6 דורות נוספים לאחור...

ושגשוג - יש לו ערכת כלים ותפיסה כללית ל ג מ ר י אחרת מהישרדות

אותם אנו לומדים יחד ומטמיעים בגוף-נפש בתהליכים הפרטניים והקבוצתיים.

 

זהו חלון לעתיד ירוק ומלבלב יותר

וזה אפשרי.

אם רק רוצים.

בתהליכים פרטניים או קבוצתיים,

פה בשבילכם,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

משהו שגיליתי ממש השבוע ואיך שזה מתחבר לזוגיות + הדרכה חינמית שווה בסוף

כילדה, הייתי שומעת ה כ ל.

כן, גם מה שלא הייתי אמורה לשמוע...

אולי הסקתי שכך, מהלחישה בה נאמרו הדברים,

או שקלטתי את הניסיון להסתיר,

אבל אני שמעתי..

מאחר וקלטתי שזה אסור, שהדברים לא היו אמורים להגיע לאוזני,

כמו ילדה טובה, עשיתי כאילו לא שמעתי.

(הכל כמובן לא במודע, או בחצי מודע של ילדה.)

לאורך השנים ההרגל הזה הלך והתקבע לדפוס -

באופן כזה שהיום - כשאני 'מקלפת את הקליפות' או

יותר נכון 'פורמת את הפלונטרים' של התפיסות -

אני יכולה לומר בדיעבד שיכולתי למשל לדעת

שמי שמולי משקר לי, או סתם לא מדייק בפרטים,

אבל כדי שלא יהיה לו לא נעים, כדי לא להביך אותו,

(אותו לא נעים שכילדה לא רציתי להכביד אתו על אמא שלי)

שיחקתי את המשחק והתנהגתי כאילו אני מאמינה.

העניין הוא, שכל ההתרחשות הזו קורית כאמור במחשכי תת המודע.

זאת אומרת שבאופן פרדוכסלי - למרות שאני יודעת שמשקרים לי -

אני מסתירה זאת גם מעצמי כדי שאוכל להמשיך כאילו כלום...

ואז... גם אני כאילו לא יודעת שמשקרים לי :-) 

(או שזה נשאר מאחורי הקלעים)

את זה - אני יכולה לומר רק היום כמובן,

כי עד לא מזמן לא הייתי מודעת להתרחשות הזו 

והיא היתה מנהלת את עצמה ואותי.

היו לי מערכות יחסים בהן חשתי וזיהיתי את השקר

אבל לחשוף אותו היה כל כך מסוכן -

שהסתרתי אותו ממש ממש טוב גם מעצמי.

נפתולי הנפש מורכבים כך שכדי לפצות את עצמי - 

למשל שמרתי על מרחק בטוח, כלומר הלב שלי היה סגור.

בכאילו לא, אבל כן.

ככל שאני מתקרבת לעצמי שמעבר לדפוסים,

אני מצליחה לשמוע את האינטואיציה שלי -

זו שהיתה חדה כל כך כשהייתי ילדה ובהפוך על הפוך

דווקא מעודף החדות והפרשנות שלי לציפיות הסביבה - הושתקה.

יותר ויותר אני מצליחה לשמוע ולהישמע לה

וזה מתבטא בכל הרבדים -

גם בתקשורת מול אנשים אחרים

ובעיקר ביני לביני בהיבטים רבים,

 אפילו כשאני אוכלת, שמתי לב הבוקר -

אני כבר לא יכולה לשמחתי להתעלם מהשובע שכבר כאן

כשפעם הייתי משתיקה את הקולות האלה ומתקדמת דוּךְ 'לפי התכנון'.

~~~~~~~

דפוסי החשיבה וההתנהגות שהתקבעו לאורך השנים

הרחיקו אותנו מעצמנו כך שאנחנו במאבקים פנימיים

בין המהות הפנימית לבין העטיפה החיצונית הזו שהשתלטה לה,

אז היו לה סיבות טובות וכנראה הצילה אותנו,

אבל היום לרוב יש לנו יותר הפסדים מרווחים ממנה.

ואז... מגיע אביר, או נסיכה ואנחנו מתאהבים 💝💓

שם ישנה לרגעים אפשרות לנוח בלי חליפת ההישרדות הזו.

לפרק הזמן הקצר של ההתאהבות יש לנו מנוחה 

כי כל אחד מאתנו רואה רק את מה שטוב באחר

וכשרואים אותי בעיניים טובות -אני לא צריכה מגננות.

אומרים שזה פרק הזמן היחידי בחיים, 

בו אנחנו מרשים לעצמנו לגמרי להיות מי שאנחנו.

ומשחולפות 3 דקות עד 3 שנים :-) (לרוב סביב 3 חודשים)

מתפוגגת אשלית ההתאהבות ואט אט אנחנו רואים גם את מה שלא מושלם

ומתחילים לבקר, להתלונן, להאשים...

ו... באחת החליפה חוזרת ובגדול.

מתחילים מאבקי הכוח,

וכשנמאס מתרחקים...

 

אבל..

זה לא סוף הסיפור. זוהי רק ההתחלה!

כי עכשיו זה זמן מושלם בו דרך המאבקים שבחוץ על פני השטח

אנחנו יכולים בקלות יחסית להגיע אל המאבקים הפנימיים

ולרפא, לצמוח, להתרגש מהמפגש עם הלב

כל אחד ראשית של עצמו ואז... גם של האחר.

וזה בדיוק מה שהולך לקרות בסדנת הבוטיק לזוגות.

יומיים מלאים בתוכן כזה שמפיל אסימונים

ובתהליכים זוגיים שמאפשרים לנו להגיע ללב העניינים -

לעצמנו. ומשם בלב פתוח יותר ובחיוך רחב אל האחר.

נעשה מעקפים למנגנוני ההגנה, נרכך ונרגיע

ובלי שאלה ישימו לב  - משהו אחר יתאפשר

ואת הנוקשות, הספקנות והריחוק וגם לפחות חלק מהכעסים,

יחליפו רכות, פתיחות, הבנה וביחד.

כאילו נכין בסיס יציב יותר ומרחב בטוח לאהבה,

כדי שמשם תוכל להמשיך ולפרוח.

אם הלב שלך קורא לך להירשם,

כתב~י לי למייל galitel2@gmail.com 

ויחד נוכל לוודא שהסדנה הזו מתאימה לכם!

בנוסף -

מזמינה אתכם למפגש זוגי חינמי, חגיגי ומקרב

מחר בערב, לרגל טו באב -

מפגש קצר מ 20:00 עד 21:30 בו נתנסה בדרך תקשורת מופלאה - האימגו -

שמאפשרת חיבור בין הלבבות

(גם אני אהיה שם בין המנחות)

כאמור ללא עלות אך יש צורך בהרשמה

נרשמים בלחיצה כאן

מאחלת לנו ימים יפים ורגועים,

כאלה שמאפשרים ללב להיפתח 💕

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~

חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין (או סתם לעצמכם :-)

סדנת יום זוגית (פרטית) בשילוב תראפית הצילום, 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
• בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• אינטנסיב זוגי:
• 
  
• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
• יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
• ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן  

אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים: 

• איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי on-line  לזוגות   - 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓💓

"אם הוא לא יכבד אותי אני לא אכבד אותו עוד יותר!"

הבוקר הגיעה אלי הפנינה הזו של ט. כרמי,

שמתארת כל כך במדויק מה שקורה לנו לפעמים,

כל כך הרבה פעמים אני יושבת עם זוג

שמתווכח בלהט (או מבוצר בכעסו) כשבעצם... 

שניהם רוצים בדיוק את אותו הדבר..

אלא שהם רגילים להסתכל לכיוונים אחרים,

הם מביאים נקודת מבט שונה באופן כזה

שלא רק שלא מאפשר להם להקשיב באמת,

הם ממשיכים לדבר באופן שמעצים את הקרע והפיצול ביניהם

קטונתי, אך ביום גורלי זה, אוסיף -

שגם בהקשר המדיני, אני מאמינה בכל ליבי שכולנו רוצים

בטובת העם והמדינה שלנו,

אבל נכנסים לפינות של מאבק כוחני שעיקרו מי מכריע,

שבעיני מפספס את העיקר - טובתנו הגבוהה. 

ולמרות שלעיתים מתוך המקום ההישרדותי למדנו להאמין 

שבעולם שלנו יש מפסידים ומנצחים -

אני חושבת - שזהו סיפור של תפיסה תפוסה,

כי האמת היא - 

שיש פה מקום לכולם

וכוווולנו יכולים לשגשג פה! 

אבל,

זהו מישור שכאמור אני נוטה להימנע מלהתייחס אליו,

כי אינני מתמצאת בפרטים

ובשל הרלוונטיות, פתחתי בו כרפרנס למה שקורה לנו לא פעם 

בתוך מערכות יחסים -

בינינו לבין הילדים, בינינו לבני הזוג, לאחד ההורים וכו'..

רק אתמול שמעתי נערה שאומרת על אחותה -

"אם היא לא תתנהג אלי בכבוד, אני אראה לה מה זה.."

שבמילים אחרות זה -

"אם מישהו מתנהג אלי בכוח, אני אגייס עוד יותר כוח נגדו!"

שזה... אולי נכון כשאנחנו בג'ונגל,

או במצב שהוא הישרדותי באמת

אבל לגמרי לא עובד במציאות שהיא לא מלחמה אמיתית,

אולי רק מקרב אותנו לתחושה מלחמתית ובונה אותה בתוכנו

ככל שאנחנו בסטייט אוף מיינד הזה..

אז רגע לפני האיך,

כדי להרגיע את ההתנגדות שעשויה לעלות

עם טיעונים כמו :

מה? אני צריכה להמשיך לסבול?

או

"מה? אני צריכה לתת את הלחי השנייה?"

אוסיף ואומר שאין לי כוונה לשדל לכניעה..

גם זו היא אופציה מלחמתית

לא מלחמה וכוחנות, וגם לא כניעה מנגד,

אני מדברת על משהו אחר שלא נמצא בין האפשרויות 

כשהתודעה שלנו במוד הישרדותי

ובינתיים רק להיווכח -

שהכוחנות שלכאורה מצילה אותנו בעצם רק מחמירה את המצב -

לא רק של האחר, אלא גם שלנו,

הלב נחמץ, יש אשמה, תסכול, כעס לפעמים עד כדי זעם,

מלא מלא צדקנות

והכי הרבה בדידות וחוסר אונים.

לפעמים הצדקנות מלבה אותנו בשנאה כזו

שמסמאת את עינינו מהחמרת המצב שלנו,

כי... העיקר שהאחר יסבול...

ויש פה מיני רווחים משניים שכדאי לנו לזהות,

איך הם מצליחים לעבוד עלינו

כשהם משאירים אותנו תקועים בפינה הזו,

מחמירים את מצבינו במו ידינו.

והנה דוגמא נוספת, שכיחה למדי שקשורה לגירושין -

כשזוג מתגרש, התהליך לרוב עמוס רגשית,

המצב הופך מביחד ללחוד,

פתאום לכאורה ניגוד אינטרסים

כשכל אחד מנסה לצאת עם יותר (לכאורה על חשבון השני)

אז - מודגשת חווית הפיצול .

כשיש ילדים לא פעם קורה שהורה אחד 

מוציא את כעסו על האחר מול הילדים,

בצורה גלויה או מוסווית

והילדים שהם חצי אבא וחצי אמא נקרעים.

אני לא נכנסת לפרטים, ומה היה, ומי התנהג לא יפה

ומי בטוח צודק ומי אשם, זה לא רלוונטי -

כי הילדים סובלים מהקרע ועל אחת כמה וכמה

ככל שההורים רבים ביניהם.

את הפיצול הזה אנחנו חיים בלי קשר לגירושין.

בין טוב לרע,

בין אור לחושך,

בין צודק לאשם,

כשבעצם בעצם, התמונה הרבה יותר מורכבת

וכבר נפוצה ההבנה (שאני קצת מרחיבה פה) ש:

"אין אדם רע, יש אדם שרע לו".

או:

אדם שפוגע הוא לרוב בעצם... אדם פגוע.

ככל שנפנה את תשומת ליבנו ברכות

למקום הפגוע (ולא ניתקל חזיתית במעטה הפוגעני)

ככה יש לנו אפשרות לצאת ממחול המלחמה הזה.

לא ממקום שמצדיק את הרוע, התוקפנות, הכוחנות וכו',

אלא ממקום שרואה אותם בזוית אחרת:

לא כקורבן של הסיטואציה,

אלא כאדם בוגר שמן הסתם אם מצא את עצמו מול אדם כזה,

יש לו שיעור משלו לעבור פה.

שוב דוגמאת קצה שכבר מוכרת לרובנו בה -

אישה מוכה נמשכת לאיש מכה.

כל עוד היא בתפקיד הקורבן והוא בתפקיד המקרבן, 

גם אם תתגרש ממנו -

אבל לא תצא תודעתית מעמדת הקורבן -

אל היותה ראויה לאהבה רכה ועדינה -

סביר להניח שתמשיך לחוות הכאה כזו או אחרת..

האמת היא מורכבת יותר ממה שנוח לנו לראות 

ובעיקר ובניגוד לסיפורי התפיסה ההישרדותית -

יש בה מקום לכולנו,

הפיצול ל'רע וטוב' משאיר אותנו מקובעים כקורבן/ מקרבן

זה כאמור מקבע אותנו במוד ההישרדות.

אבל!

זה לא חייב להיות ככה!!

אפשר לצאת מהריקוד ההישרדותי הזה!

אז איך עוברים ממוד הישרדותי למוד איכות?

לרמה תודעתית בה ברור שיש מקום לכולם,

יש אהבה לכולם,

כולנו צודקים, ובעיקר יש בה חווית ביחד מחבר וחופשי!

זה בדיוק מה שאנחנו עושים בתהליכים הזוגיים (גם הפרטניים)

ובאופן ספיציפי בסדנת הבוטיק לזוגות

שתתקיים לקראת סוף אוגוסט

ותהיה מקפצת מדרגה סופר משמעותית לרווחה האישית והזוגיות שלכם

פרטים נוספים בלחיצה כאן.

איך לעבור את הקיץ בשלום - 2 מקפצות לאהבה

 בשבוע שעבר ביקרתי בתערוכה Imperial.Hotel.Wonderland

ובין שלל היצירות המהממות שהפעימו לי את הלב,

מצאתי את הפנינה הזו:

"שני מונולוגים אינם יוצרים דיאלוג

ואנו מנסים לתקשר באותה השפה,

לפעמים בווליום גבוה. לפעמים בדממה.

בתוך הטירוף מחפשים שקט, מתמסרים לבלגן.

מחפשים משמעות, לפעמים מתהלכים סתם.

מתמקדים בשחור. מפספסים את הלבן.

החיים אינם שחור ולבן,

חפשו את האפור"/ זיו דין.

אני הייתי מחליפה את "האפור" ב"צבעוני",

כי בעיני יש הרבה צבעים שם בין השחור ללבן

והחיים כשלומדים איך לראות אותם מזוויות נוספות

יכולים להיות צבעוניים ומשמחים.

לא פעם העניינים הלא פתורים שיש לנו בזוגיות מכבידים,

אבל זה לא חייב להיות ככה...

ולשם כך אני כותבת היום,

כי במהלך החודש הקרוב ישנן שתי הזדמנויות פז ללמוד אחרת -

האחת

חינמית -

בה נתנסה בדרך תקשורת מופלאה - האימגו -

שמאפשרת חיבור בין הלבבות

זה קורה בטו באב

(גם אני אהיה שם בין המנחות)

כאמור ללא עלות אך יש צורך בהרשמה

נרשמים בלחיצה כאן

והשנייה -

סדנת בוטיק יוצאת דופן בת יומיים

שבעיני הלא אובייקטיביות :-) יכולה להיות

אחת המתנות אם לא 'ה' שתתנו לעצמכם ולזוגיות שלכם,

כל פרטים בלחיצה כאן

מתרגשת לקראתכם!

(שימו לב מספר המקומות בסדנת הבוטיק יוצאת הדופן

מוגבל מאד ל 4 זוגות בלבד,

אז אם הלב קורא לכם להירשם - הזדרזו לשמור את מקומכם!)

גלית אליאס,

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

"במקרה הזה אני צודקת, אין פה שני צדדים, ברור שככה לא מתנהגים!"

"הוא צועק, גם עלי וגם על הילדים 

וזה ברור שזה לא בסדר!

הוא צריך ללמוד לווסת את עצמו, זה לא קשור אלי..."

~~~~~

ישנם מצבים רבים בהם ישנה התנהגות

שברור לכולם שהינה פוגענית ומלכלכת את המרחב הזוגי.

ברור שאנחנו רוצים להצליח לדבר ולא לצעוק,

לקיים זוגיות ~ משפחתיות חמה, אוהבת, מתחשבת,

להיות בתקשורת ולהגיע להסכמות בשיח,

אלה על פני צעקות, זלזול, התעלמות, השפלות,

או צורות נוספות של אגרסיב או פאסיב אגרסיב.

יחד עם זאת

ובנוסף לכך שאנחנו רוצים למצוא את הדרך להתמיר 

את ההתנהגויות הפוגעניות הללו בכאלה שמכבדות,

(מה שקורה בתהליכי הריפוי האישי - זוגי שאני מנחה)

אני רוצה להתייחס הפעם לצד המתלונן.

גם כי אחד מהעקרונות המנחים אותי 

הוא זה שמזכיר לנו שתמיד תמיד -

יש לכל אחד מן הצדדים 50% שלו, בתוך הדינמיקה.

אין מקרבן ללא קורבן,

זה מן חוק בטבע

ולמרות ההרגל לדרוש מה'מקרבן' להתנהג יפה,

הרגל שלא פעם רק מחזק את הפוגענות ממנו,

ישנה אפשרות אפקטיבית הרבה יותר!

אבל גם, כי לא פעם גם אני נופלת לבור הזה

ומוצאת את עצמי שופטת את האחר על התנהגות כזו או אחרת,

מה שמיד לוקח אותי לאג'נדות ועקרונות,

ללהיות צודקת וביקורתית

ובלי לשים לב... לדחוק את עצמי לעמדת הקורבן

והמקום הזה כאמור משתתף בדינמיקה הלא רצויה

ומשאיר אותי חסרת אונים בתוכה.

מה שקורה לי בנוסף זה,

שהעלבון מההתנהגות הלא מכבדת כלפי,

בנוסף לצדקנות שהוא מעלה בי-

מוביל אותי לסגור את הלב,

(וכשהלב סגור יש הרבה פחות חיוּת וחיוניות)

להפנות את הגב, וכמו לומר "לא רוצים? לא צריך!"

אלא ש...

מעבר לכך שהדפוס הזה משאיר אותי בניתוק מהיקירים לי,

הוא גם מחזק ומשחזר את חווית הדחייה הכֹּה מוכרת לי

ומשאיר אותי ללא כל מוצא שנראה באופק לשינוי,

לפחות - כל עוד אני שבויה בתפיסה הזו - 

לא נראה מוצא אפשרי מצידי.

(קורבן, כבר אמרנו..)

~~~~~~~

כבר מזמן הבנתי שזה יכול להיות סימן מצוין לעצור -

בכל פעם שאני נופלת למקום הצודק,

בכל פעם שאני משמיעה נחרצוּת,

זה כמו דגל שמסמן לי לעצור לרגע,

לקחת נשימה

ולעשות u-turn פנימה...

לזכור ששם נמצא ה"אירע המרכזי",

שם נמצא הדבר האמיתי

שכשאנחנו יודעים איך לעבוד אתו..

וכשאני לא מתמסרת לפיתוי הצדקני 

שממשיך לנסות למשוך אותי להאשמות של האחר,

משם גם מגיע הכיוון לאור שנמצא בקצה המנהרה..

גם הפעם,

כשנזכרתי להפנות את תשומת הלב חזרה אלי, זה קרה -

זה התחיל בכאב הדחיה הצורב

שלפתע נחשף ועלה,

זה שהוא כמו בור עמוק בבטן,

כל כך כואב... שברור שאני בורחת ממנו בכל פעם מחדש..

וככל שהסכמתי לשהות שם,

בחיבוק של האם הפנימית שאני - 

עבור החלק הילדי הדחוי הזה שבי

ובעיניים טובות ומרגיעות,

משהו מהכאב הזה ומכל הדפוס שסביבו, התמוסס.

זה כמו בתעלת הלידה,

מן מעבר צר ולא נעים,

אבל ככל שאני מתנסה בו,

אני לומדת לסמוך על הכיוון הזה,

שכמה שהוא מעלה ומפגיש אותי עם הכאב,

אני יודעת שתיכף יעבור הגל הזה ויתחלף בהקלה.

בכל פעם כזו מתנקה עוד שכבה

ואני מוצאת את עצמי פחות ופחות חווה דחייה,

יותר ויותר מתנהלת כבוגרת שאוהבת אותי

וגם אם מגיעה עוד תזכורת של דחייה,

כזו שמעלה כאב גדול שהאוטומט מבריח אותי ממנו לצדקנות,

(בריחה שמעצימה את חווית הדחייה כי אז גם אני דוחה אותי)

אז,

ברגע שההכרה מגיעה, אני בסלחנות מחזירה את עצמי לעצמי

ומסכימה לשהות עם מה שמתקיים בי

ושוב כמו קסם - מגיעה הקלה מיידית 

שמלווה אותי גם הלאה.

השינוי הוא לא רק בהרגשה,

אלא גם בהתבהרות של אפשרויות לשינוי המצב שלא היו לי קודם,

כשהייתי בחווית הקורבן.

עכשיו זמינות אפשרויות מהמקום השקט והיציב שנוצר בי.

~~~~~~~

האוטומט לברוח מלהרגיש מושרש בנו לעומק,

גם כהרגל שהציל אותנו כילדים מהצפה רגשית מאיימת

וגם כהרגל תרבותי נפוץ - 

לא לבכות, 

לחשוב חיובי, 

להסתכל קדימה 

ועוד הצעות שעשויות בלי להתכוון להרחיק אותנו מהאור שבנו.

ככל שנזכור לעשות u-turn,

לנשום ולהכיל את הרגשות -

שעוברים טרנספורמציה ומתנקים -

אז נוכל לחוות את החיים כיותר ויותר מיטיבים,

להסתכל קדימה במבט אופטימי שלומד לסמוך על היקום

וזוכר שכל אחד מאתנו הוא בעצם בעצם

חלקיק של נשמה עוצמתית שאיננה ניתנת לערעור,

חלק ממשהו מופלא ונשגב.

ככל שאנחנו בתהליך הריפוי,

ההבנה הזו מופנמת בתוכנו

ומוקרנת מאתנו החוצה ומהחוץ אלינו.

למדתי להאמין שכל מה שקורה לנו,

גם אם הוא לא נעים, בעצם בא לדחוף אותנו לריפוי.

כל עוד אנחנו מתנגדים למציאות ונשארים במאבק בחוץ -

הסבל נמשך ומצטברת עוד שכבה.

לעומת זאת - ככל שאנחנו מעזים ומחויבים לריפוי,

הלב נפתח, כי אני פה עבורי,

וכי אני יותר ויותר מאמינה שאני ראויה לאהבה

מן state of being בו החיים מאירים יותר

לחיי האהבה 💓💓

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך!

~~~~~~~

חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין (או סתם לעצמכם :-)

סדנת יום זוגית (פרטית) בשילוב תראפית הצילום, 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
• בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• אינטנסיב זוגי:
• 
  
• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
• יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
• ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן  

אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים: 

• איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי on-line  לזוגות   - 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓💓

סקס - לא מה שחשבנו...

האנרגיה המינית -

הינה האנרגיה הכי חזקה על פני האדמה -

היא היא זו שאחראית להמשך קיומנו כמין האנושי, 

יחד עם זאת העמסנו עליה מטען אמוציונלי כה כבד -

כך שנושא המיניות הוא אחד הנושאים אם לא 'ה'

המעכירים על מערכות יחסים זוגיות.

התרבות בה אנו חיים מזינה אותנו בתפיסות ואמונות, 

שבונות בנו באופן קולקטיבי התניות חברתיות

ונרטיבים תרבותיים המבוססים על 

אמונות שגויות ורעילות כאלה -

שבין היתר מצליחות לפגוע (גם) 

בהנאה הכל כך טבעית בבסיסה -

ממיניות ועונג.

מה כדאי לכולנו לדעת אם כן, (וגם לשנות)

כדי שנוכל להחזיר למיניות את הקלילות שלה

ולעצמנו את האפשרות ליהנות ולהתענג עליה בפשטות?

כתבתי על כך בהרבה פוסטים קודמים,

הפעם אני מוסיפה עוד כמה פיסות מידע

בהתבסס על הרצאה שניתנה ע"י אורלי וורמן

המביאה את משנתה של Emily Nagoski

מתוך הרצאתה: Pleasure is the Measure

אמילי מתארת כמה עיוותים הנפוצים בחברה המערבית

ופורסת בפנינו את התמונה הרחבה

המסבירה ולו חלק מהעיוות, 

כך שכשאנו נוכחים בו- יש בכוחנו לשנות את המצב:

אחת האמונות השגויות הנפוצות מתייחסת למיניות 

כאל צורך, כאל מניע - אומרת נגוסקי.

אלא ש, בעוד שרעב, צמא, צורך בשינה - כולם אכן מניעים,

הרי שמיניות איננה מניע.

בלי אוכל/ מים/ שינה  - נמות,

אבל... אף אחד לא מת מזה שלא היה סקס בחייו.

לעומת זאת, נכון יהיה להגדיר מיניות כתמריץ, 

כזה שדוחף אותנו לחקור בסקרנות.

רק שזה מסתבך... כיוון שאהבה היא כן צורך,

ידוע שללא אהבה אנחנו יכולים למות:

מחקרים מצאו שהנזק של 15 סיגריות ליום שקול לחיים ללא אהבה

מבחינת הסיכון למוות.

אם כן, אהבה הינה בהחלט צורך, סקס איננו כזה.

לצד זו, רווחת אמונה שגויה נוספת

שמייצרת ציפייה שנמלא אחד את צרכי השנייה

בכלל ובהקשר המיני בפרט,

ציפייה שאחראית ללא מעט מתח בין זוגי

(ומקור לברקסים בהקשר המיני)

ועל אלה מתלבש נרטיב תרבותי - תלוי חינוך

שעדיין מאד נוכח 

המחלק את המין האנושי ל 2 טיפוסים:

(מבוסס על גישתה של Kate Mahnne - מזהירה - 

עשוי להיות קשה לקריאה :-)

אבל בהחלט עושה סדר, שווה להמשיך לקרא)

ה human beings - להם (לרוב גברים) מחוייבות מוסרית להיות מצויינים

וידיעה פנימית שהכל מגיע להם

וה Human Givers להן (לרוב נשים) מחוייבות מוסרית 

לתת את מלוא אושיותם, גופם, התקוות והחלומות שלהן 

וחייהן לטובת האחר.

הסינדרום של הנותן האנושי מאמין שיש לו מחוייבות מוסרית

והוא חייב להיות ער לצרכים של האחר,

שכשזה לא קורה - זה נתפס בעיניו (ולא רק) ככישלון

ומגיע לו עונש על כך.

(זוהי תפיסה שמושרשת בנו דורות על גבי דורות

מודעת ולא מודעת... כך שְאֵל מולה עשויה לעלות התנגדות נשית

שמפעילה ברקסים בהקשר המיני - והנה לנו עוד דוגמא 

למקור לברקס שעוצר את האנרגיה המינית ומסרבל אותה

למרות עוצמתה)

לעומתו הסינדרום של הלוקח האנושי - ה human being -

עלול לייצר מצב של גבריות רעילה.

לפי הנרטיב הזה: בנים טובים מבנות,

בנות חייבות להיות נחמדות

ולספק צרכים של בנים (כאן כאמור כבר עולות התנגדויות)

בנים גדולים וחזקים, בזים למי שלומד,

יכולים לשאת כל כאב,

מותר להם להרגיש כעס, ניצחון וחרמנות,

לפי הנרטיב עצב אסור בתכלית האיסור לגברים להרגיש-

זה רק לְבָּנוֹת.

הערך שלך כאדם  נמדד על פי כמה פעמים קיימת יחסי מין

לכן כשמישהי מסרבת לך -

היא שולטת בך למרות שהיא אמורה להיות פחות ממך...

הדרך היחידה בה לבָּנִים מותר להראות אהבה 

היא דרך חיבור פיזי בעת קיום יחסי מין

ואם היא { לא מאפשרת, זה כאילו היא מרעיבה אותך

וזה מסוכן (!)

כי אם בנות {{ חלשות מבנים יש להן חובה מוסרית 

לתת לך את מה שאתה צריך..."

אמונות שקריות אלה מייצרות תערובת מסוכנת ביותר

כשהגבריות הרעילה אומרת: 

" אני צריך סקס כדי להזין את  נשמתי,

מגיע לי, אני צריך, אחרת אמות!

ומי ששומר על כך חלש ממני ובר שליטה 

ולכן אני צריך לקחת את זה גם אם בכוח..."

~~~~~~~~

אני רוצה להאמין שהבסיס הנרטיבי הזה הולך ומתפורר,

יחד עם זאת, ברור לי - כמי שפוגשת זוגות -

שעדיין מתקיימות בחברה שלנו יותר מאשר שאריות שלו,

שמייצרות בלבול ומעכירות את המרחב הזוגי

ולמעשה מכבידות על שני בני הזוג ומרחיקות אותם

מליהנות ממיניות זורמת ומענגת

ובהחלט גם זה מזו...

לכן, ככל שנצליח לשנות את הנרטיב ולזכור :

שלא נמות בלי מיניות,

לעומת זאת בלי אהבה...  דווקא כן

רק שסביר להניח שמתוך הנחות יסוד ואמונות

המבוססות על הנרטיב שלעיל

לא יכולה לצמוח אהבה...

וככל שנזכור שבעצם אהבה היא הדבר לו אנו כמהים

אותה אפשר לחוות בכל מיני דרכים,

גם דרך סקס,

ככל שנפנים שסקס לא באמת מה שיגדיר את הערך שלו } 

או שלה {

כך נוכל להתנקות מהתסריט הזה 

שמייצר כל כך הרבה כאב שמוביל גברים

להכאיב לכאורה כדי לשחרר אותו.. 

(מה שלא באמת עובד מן הסתם..)

ככל שנזכור שלכולנו האופציה להיות הנותן,

לכולנו חובה מוסרית לעשות טוב לעצמנו ולאחר,

כך נוכל לחגוג את החיים (גם את המיניות שלנו)

ככל שנשחרר את הציפייה 

שהאחר מחוייב למלא את הצרכים שלי -

שמקורה בהיותנו עוּבָּרִים ותינוקות,

ציפייה שמשאירה אותנו בעמדת הקורבן הקבצן,

ככל שניקח בעלות ואחריות כל אחד לצרכים שלו -

כך נוכל ליצור לנו מערכות יחסים מזינות, 'גורמה',

כאלה שכיף להיות חלק מהן - 

בין אם בנתינה ובין אם בקבלה בתוכן.

~~~~~~~

התכנים הללו הוטבעו בנו כבני התרבות המערבית

במשך דורות על גבי דורות

אבל (!!)

הגיע הזמן לנקות אותם ולהתנקות מהם!

לחיי האהבה 💓

כאן בשבילכם,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~

חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בשילוב תראפית הצילום, 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
• בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• אינטנסיב זוגי:
• 
  
• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
• יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
• ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן  

אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים: 

• איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי on-line  לזוגות   - 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓💓

איך לעזאזל מחזירים את התשוקה לזוגיות? ע"פ דר' אריאל כהן ארקין

זוהי שאלת מיליון הדולר 😃$$😃

לפחות אחת מהן..

שכן כל מי שהיה בקשר זוגי ארוך טווח,

מכיר את התופעה שנודעת בשם אפקט קולידג',

בהמשך לבדיחה העממית המוכרת המספרת על הנשיא קלווין קולידג' ורעייתו גרייס

שביקרו בחווה ובה לול תרנגולות. אשת הנשיא התפעלה ממספר הביצים הרב יחסית

למספר הזכרים ושאלה את בעל החווה לפשר התופעה. החוואי ענה בגאווה

שהתרנגולים שלו מבצעים את חובתם עשרות פעמים ביום. 

"האם תוכל להפנות לכך את תשומת ליבו של מר קולידג'?" שאלה אשת הנשיא,

זה ששמע את השיחה ענה: "האם בכל פעם תרנגול משרת את אותה התרנגולת?"

"מה פתאום! בכל פעם אחרת!" ענה החוואי, והנשיא המשיך:

"שמא תוכל להפנות את תשומת ליבה של אשתי לכך?"

~~~~~

"אפקט קוליג'" מתאר את המצב בו זוג שנמצא במערכת יחסים לאורך זמן

חווה באופן ספונטני ירידה משמעותית בתשוקה זה אל זו 

ומאידך, דפוס זה מראה רמת מינית גבוהה יותר עם החלפת הפרטנרים. 

זהו מושג מתחום הביולוגיה והפיזיולוגיה שהודגם על ידי מינים שונים.

יחד עם זאת,

היינו רוצים כבני אדם בעלי תודעה ומודעות,

ליצור לנו אפשרויות נשגבות מעבר לדפוס ההישרדותי הטבעי הזה.

לפני כמה ימים הייתי בהרצאה של דר' אריאל כהן ארקין

שנקראת כמו הכותרת לפוסט זה ובחרתי להביא לכאן את עיקריה:

דר' אריאל כהן ארקין מתחיל בהניחו שתי טענות:

טענה 1: 

לרוב אנשים מתבלבלים בין מיניות לאינטימיות, 

כלומר בין מעשה אהבה ובין מיניות תשוקתית. 

באידיאל הזוגי מתקיימים שני העקרונות הללו יחדיו- 

האינטימיות שמאפשרת בטחון, יציבות, הגנה...

והתשוקה שבבסיסה חופש, חדשנות, התרגשות...

לכן גם אם נגביר את האלמנטים האינטימיים בינינו 

זה עדיין לא יבטיח לנו הגברת התשוקה,

או כמו שדר' ארקין אמר - 

זה יהיה כמו לרצות להכין עוגת שוקולד ולשים פסטה עם מים על הגז.

טענה 2:

בה הוא גורס כי תשוקה מינית לא נעלמת,

אלא פוחתת בהדרגה או באיטיות,

או נחסמת כתוצאה מחוסר ביטחון התקשרותי

(כאן חוזר הצורך לחיזוק וחידוש האינטימיות אבל דורש התייחסות לפן התשוקתי בנוסף בהמשך יש הרחבה)

לעומת ההנחה השיפוטית שנפוצה ואומרת:

"אם אין תשוקה סימן שהקשר שלנו לא טוב",

כדאי לנו לבדוק ולחפש -

איך נוכל לחזק את הביטחון ההתקשרותי

כדי שנוכל להפעיל מערכות מסוימות במוח שיאפשרו לתשוקה להתעורר שוב.

מדובר בשיתוף פעולה של 3 מערכות:

מערכת האכפתיות שבה נמצאת היכולת להתקשרות

מערכת המשחק מאפשרת לנו להיות מה שנקרא בזרימה באינטראקציות חברתיות

ומערכת המין שנמצאת באזורים קדומים יותר במוח. 

זו האחרונה אצל רוב היונקים הינה מערכת ייחומית,

בחלק קטן מהיונקים, הכולל אותנו ואת הדולפינים למשל,

התפתחה זו עם האבולוציה למערכת יחסי המין 

כך שאלה מהווים פלטפורמה לקשר.

כדי להיות בתשוקה 

נדרש שיתוף פעולה בין מערכת המשחק ומערכת המין

כדי שאינטימיות תשגשג - 

נדרש שת"פ בין מערכת ההתקשרות ומערכת המין

במין אינטימי נחוש: מלאות, חיבור, שלווה, שייכות, בטחון פה נחוש אוהב ונאהב

                                 

במין תשוקתי נחוש התלהבות, התרגשות, פה נחוש ריגוש, כיבוש ויצירה.

                                  

אסתר פרל אמרה זאת יפה:

אינטימיות זה להתענג על מה שיש לך

תשוקה זה להשתוקק למה שאין לך והיית רוצה

~~~~

בתחילת קשר זוגי מתאפשרים שני הסוגים באופן טבעי.

ברירת המחדל של זוגיות ארוכת שנים היא ליצור רכיבי אינטימיות.

אז אם נחזור לשאלה שבכותרת:

ישנן האפשרויות הבאות על מנת לעורר את התשוקה:

• לשנות אווירה,
• ליצור חווית נפרדות,
• ליצור הרגשה של היעדר נגישות,
• ע"י משחקי תפקידים, חיזוק של פנטזיה ודמיון
• או למשל לצ'וטט בוואטסאפ צ'ט אירוטי (במקום לריב שם)

אבל, לצערנו (?) זה קצת יותר מורכב מזה,

בזוגיות ארוכת שנים כדאי לנו ליצור מצב בו

3 המערכות שתוארו לעיל נמצאות פעילות במוחנו

היעדר תשוקה - על פי דר' אריאל ארקין - 

קשור בדר"כ בחסימה במערכת ההתקשרות והוא מרחיב:

יש לנו 3 סוגי צרכי התקשרות:

צרכי התקשרות  רגשיים- 

כולנו זקוקים להרגיש משמעותיים, אהובים, נראים, מובנים ובטוחים

צרכי התקשרות מגעיים - 

לכולנו צורך במגע שיצור הפרשת אוקסיטוצין, להרגיש עטופים ומתמזגים.

צרכי התקשרות מיניים - 

שמאפשרים לנו לחוש כבוד כלפי המיניות שלנו וכלפי זו של האחר. 

(לא מדובר בצורך בפורקן אלא בצורך הרחב יותר המתייחס לחיבור בין הגופים)

אם אתם מרגישים ירידה הדרגתית בתשוקה -

אפשר - כך אומר דר' ארקין להכניס משחקיות 

והתשוקה תחזור בקלות יחסית.

כאשר המצב מתואם בין האינטימיות לתשוקה -

זאת אומרת כשיש ריחוק רגשי וגם בהתאמה ירידה בחיבור הפיזי ובתשוקה -

העבודה הנדרשת הינה עבודה רגשית

וסביר להניח שככל שבני הזוג יצליחו לעבד תסכולים שהרחיקו ביניהם -

כמו למשל בשיחות בטיפול זוגי -

כך יחזרו המערכות לתפקוד ותחזור לקשר התשוקה.

במצבים בהם ישנה חרדת אינטימיות -

למשל כאשר ישנה ירידה חדה בתשוקה,

כאשר אחד או שני בני הזוג מרגישים חסומים,

או לא מרגישים צורך במיניות,

כשאלה מלווים מאידך בהגברת התלות הרגשית זה בזו,

יכול להיות שישנם אישויים וחסכים מגעיים או שהיה מגע לא מותאם (בתקופות חיים ילדיות)

שנחרטו במערכת החושית ועשויות לתרגם מיניות כסכנה של היבלעות 

ובלבול בין זו לבין התמזגות.

במצב חרדתי שכזה מערכת המשחק לא זמינה,

מאופיין לא פעם על ידי פיצולים ותלות של האחד במיניות כאישוש להיותו אהוב,

מה שמעצים את החרדה אצל האחר וסוגר אותו עוד יותר.

ישנו גם מצב בו נפגעת האפשרות הטבעית למיניות ותשוקה,

על ידי מסרים שוללי מיניות שהועברו בילדות,

 באופן שסוגר את האופציה הזו.

במקרים אלה העבודה היא רגשית תוך התייחסות לאותם המסרים המגבילים

תוך שחרורם מהמערכת כדי לאפשר למערכת המשחק ומערכת המין לחזור לשיתוף פעולה.

~~~~~~ (עד כאן מתוך ההרצאה של דר' אריאל כהן ארקין)

לכולנו כמיהה לחיבור,

זוהי הכמיהה הבסיסית ממנה אנו מונעים כבני אנוש,

אך בהתאם לחווית חיינו בילדות -

כגודל הכמיהה - כך גודל הפחד..

לעיתים ניכנע לפחד. כי זה יהיה מאיים מידי עבורנו

ונישאר "בטוחים" (לכאורה) אך לבד.

אך אם הכמיהה גדולה ואין לנו רצון להיכנע לפחד,

ישנן אפשרויות, כלים ותהליכים שיכולים 

להוביל אותנו לחיבור והתקשרות בריאה ומזינה.

נכון,

זה דורש מאתנו לקחת אחריות ומחויבות לעצמנו,

נכון,

זה לא תמיד נעים בהתחלה 

ועשוי להפגיש אותנו עם הפחדים הכי גדולים שלנו,

אך אם זוהי הכמיהה הפנימית -

נלמד איך להרגיע ולהזכיר לאותם חלקים מפוחדים שבנו שזהו רק פחד,

שלרוב מסלף את האמת על מנת להצדיק את עצמו

וכאשר אנחנו לומדים איך לעבור דרכו -

הוא מתפוגג 

ומעבר למסך שמתפזר נפתחות אפשרויות נפלאות שמרחיבות את הלב והגוף!

פה בשבילכם עם מגוון כלים 

שמובילים לשם.

בנוסף, 

לפני כמה שנים שכתבתי סדרת הרצאות 

בנושא מיניות מקודשת, כל אחת מאירת עיניים בפני עצמה.

בשבועות הקרובים אעלה אותן לראש הבלוג,

כדי שיהיו זמינות לקריאה,

גם אם כבר קראת אותן, זה מסוג הדברים שכדאי שוב ושוב,

כי התרבות שלנו הטביעה בנו כל כך הרבה מסרים מסולפים סביב מיניות

שנדרשות התמדה, נחישות ותרגול להחלפתן

באמונות ותכנים שמאפשרים למיניות המזינה לזרום בתוכנו,

שהרי האנרגיה המינית היא אנרגית החיים

וכשאנחנו עוצרים אותה - אנחנו מקטינים את החיוּת הזמינה לנו.

ובינתיים,

במשך ימים יפים ונעימים

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן 

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בשילוב תראפית הצילום, 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
• בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• אינטנסיב זוגי:
• 
  
• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
• יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
• ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן  

אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים: 

• איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי on-line  לזוגות   - 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓💓