חפש בבלוג זה

יום שלישי, 12 בנובמבר 2024

איך להחיות את האהבה בקשר זוגי ארוך טווח?

בילט אין, מעצם המבנה של קשר זוגי מחייב לאורך זמן -

יהיה מאתגר לשמר בו אהבה והתרגשות.


יש לכך הרבה סיבות ומספיק שאמנה שתיים מהן,

כדי שנוכל לקבל אמירה זאת כנקודת מוצא בסיסית

(לא הסכמה שכך יישאר (!), אלא קבלה שהינה הבסיס לשינוי) 


כיוון שההכרה בכך שאנחנו מוסללים לשם -

הינה  מבנית ותרבותית יכולה להניח לנו את הדעת,

להפחית אשמה ולאפשר לנו להבין שככה זה לכוווולם,

(אלא אם אנחנו לומדים איך אפשר אחרת ומחוללים שינוי).


הסיבה הראשונה -

ולא, אני כנראה לא הולכת להפתיע אותך -

היא השגרה וה"ברור מאליו" שמגיעים ממחויבות לאורך זמן.

זו שמייצרת לנו תמונה אשלייתית של הכל ידוע ומוכר, 

ש "אני יודעת מה הוא הולך לומר עוד לפני שפצה את פיו"

תפיסה שהורגת כל חלקה טובה של סקרנות,

על אחת כמה וכמה כאשר היא מגיעה עם תיוגים ושיפוטיות.

(שמקורן בין היתר בסיבה השנייה) 


הסיבה השנייה אם כן היא - שמצד שני -

מתקיימת בתוכנו ציפייה

(כן.. שלגמרי מכילה בתוכה את האכזבה)

לקבל מבן הזוג את האהבה שאנו כל כך צמאים לה,

(לרוב - את זו שלא קיבלנו כילדים בבית הורינו)


למה?

"ככה!"

"כי בשביל זה נכנסנו לקשר זוגי מלכתחילה, לא?"

~~~

האמנם?


מעבר לכך שעצם התובענות הזו

מוציאה את החשק והכיף,

שלא לומר מייצרת התנגדות,


הרי שבגדול הכמיהה הזו שהיא הכי מובנת והכי לגיטימית,

פשוט לא מציאותית

ותיכף ארחיב על כך, 

(רגע נשימה - ברור שהיא יכולה להפוך למציאות ועל כך ארחיב)


אבל לפני שאני ממשיכה- חשוב לי להדגיש -

מספיקות שתי הסיבות הללו כדי להבריח רוחות של אהבה מהקשר..

ו... הן לא היחידות...


ישנן סיבות נוספות שמרחיקות את האהבה,

שכאשר אנחנו לא מודעים להן

וכאשר אין לנו כלים להתמודד עם המציאות שהן מייצרות

ובטח ובטח כאשר הדפוסים האוטומטים שלנו 

לא רק שלא עוזרים אלא אף מחמירים את המצב...

הרי שהכיף, הריגוש, החיבור והאהבה דועכים להם אט אט

ומתחלפים במאבקי כוח ומריבות.


אז מה בעצם חשוב לנו לדעת כדי לשמור על האהבה שלנו?

זוהי שאלת מיליון הדולר שהתשובה לה מורכבת

ואינני מתיימרת לענות עליה בכמה משפטים,

ובכל זאת..

ניתן לומר בגדול, שככל שאנחנו מודעים ל:

למה בחרנו דווקא בן זוג זה ?

מה אהבנו בו ?

אילו חלקים בתוכנו זה עורר ?

כשאנחנו רבים - מה בעצם בעצם מפעיל אותנו?

מה התפיסות והדפוסים שלנו שמעכבים מצידנו את האהבה?


ככל שכל אחד מבני הזוג יגיע לעומקים שלו,

ככל שתתאפשר הכלה רגשית,

הם יוכלו ליצור את הנפרדות הבריאה ביניהם

ולהבין בעומק - שכשהוא מעצבן אותה, 

כשהוא לא מחבק אותה (למשל)

זה לא בגלל שהוא קר, ומנוכר ואנטיפט

(אף שאולי במידה מסוימת חלק מאלה קרוב לאמת כלשהיא)

אבל בעיקר - או הכיוון שיאפשר להם לצאת מהפלונטר

יהיה זה שבו היא תיקח בעלות על הצמא שלה לחיבוק 

ותמלא אותו ראשית ממנה אליה

והוא ילמד למתוח את השריר שהתנוון לו - לחבק

מתוך הבנה שהדפוסים שלנו הם לא אנחנו, 

ההיפך, הם מסתירים את האני השלם מאחוריהם.


אז... (אם אני מתמקדת בה לצורך הדוגמא)

אולי היא תוכל לבוא אליו ממקום טיפה יותר מלא

לבקש, לקבל או לתת חיבוק אוהב 

(על פני זועף במקרה הצמא שלעיל)


ככל שכל אחד מהם מעבד את התסכול שלו, הם יוכלו לקלוט

שהאחר רק מפעיל את הכאב שבתוכו ולא אשם בקיומו,

ואולי אפילו בזכות ההפעלה הזו - דוחף אותו לריפוי פנימי.


כי האמת היא, שאם מתקיים בתוכי צמא גדול לחיבוק,

סביר להניח... שבבית ילדותי

לא היה החיבוק לו ייחלתי.

או שהיה יותר מידי, או פחות מידי, או לא בטעם לו הייתי זקוקה


וכשאני באה ממקום צמא שכזה,

למעשה כאילו אין לי הרצפטורים לקבל את מבוקשי.

(אין לי ההרגל לקבל, האמונה שאני ראויה לו, היכולת הרגשית לשהות בו וכו'...)

אני אמנם ממש רוצה חיבוק,

אבל לא באמת מסוגלת לקבל אותו.


זה כמו שהיא מתלוננת כל הזמן למה הוא לא מחמיא לה,

אבל כאשר הוא מחמיא - 

היא לא מאמינה למחמאה...

וחושבת אולי הוא צריך ממנה משהו לכן מחמיא..

ככל שיתרחש ריפוי, תתחזק חווית הערך,

ואתו חווית הראויות לאהבה ומתוך כך היכולת להאמין למחמאה כשתגיע. 


ואם אני חוזרת לדוגמא של החיבוק -

ככל שתסכים להרגיש את הכאב של החוסר בחיבוק בילדות

ותעניק לאותה הילדה בכוחו של הדמיון

תוך כדי שהיא מרגישה את הכאב שלה -

חיבוק דימיוני -

ככה היא עושה חיווט מחדש,

נותנת לה

והיא - שמתקיימת בקרבה - מקבלת -

וכמו נוצרים קולטנים שיכולים לקבל חיבוק מבחוץ.

אז, הצמא הופך למלאות

והצורך בחיבוק כבר לא קבצני ונידי

ויתאפשר יותר בקלות משני הצדדים.


ככל שאנחנו מתנסים ועוברים תהליכים שכאלה,

(כן... רק לקרוא ולחשוב על כך בשכל זה לא מספיק...)

מתבהרת לנו התמונה,

אנחנו מצליחים ליצור נפרדות בריאה - 

כך מאשימים פחות אחד את השני,

התסכול כשעולה - משמש תזכורת לעוד ריפוי שמתבקש,

השיח מתנקה מתלונות, דורשנות, כעסים ותסכולים

ומתאפשרת רכות ופתיחה של הלב

ומשם - החיבור הופך בריא ומזין.

אז..

האהבה חוזרת ופורחת לה

~~~~

כדי שנוכל לקבל את כל חלקי הפאזל -

בניתי את "מפת האוצר הזוגית"

שהיא כמו המירוץ למיליון -

מעין רצף של משימות ואתגרים מכל מיני סוגים,

שלוקחים בחשבון את הגוף והשכל, זיכרונות, מודע ותת מודע

ומאפשרים יצירת תמונה ברורה -

כמו מפה כזו שמתארת לנו מה קורה בקשר,

מהם האתגרים, על אילו כפתורים אנחנו לוחצים זה לזו

מה אהבנו, מה קשה לנו ולמה

ובעיקר -

איך החיבור בינינו הוא המקפצה לריפוי האישי והזוגי שלנו,

איך דווקא הקשיים והקונפליקטים 

מאפשרים לנו את החיווט מחדש הזה-


כלומר היופי במפת האוצר הזוגית הזו -

הוא שתוך כדי הבנה והתבהרות -

ישנם תהליכי ריפוי טרנספורמטיביים

שמחוללים את השינוי ברמה התודעתית,

הרגשית וההתנהגותית גם יחד 💓💓


ואת כל זה אפשר לקבל 

ב 5 פגישות של שעתיים כל אחת

או אם מעדיפים -

בשני מפגשים אינטנסיביים של 5 שעות

** עלות התהליך 450*5 תשלומים.

(התחייבות לתהליך ולתשלום רק אחרי המפגש/ שעתיים הראשונות)


אם יש קריאה בלבך אפשר ללחוץ פה,

להגיע לתיבת המייל שלי, נתאם וניפגש !


ובינתיים,

בתפילה לשובם של החטופים במהרה,

להגנה ללוחמים באשר הם,

וחיזוק לכל הנפגעים בכל המעגלים,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓

עוד ממני בשבילך: 


~~~~~~~

 

                                       איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   
                                                                     ~~~~~


 

בנוסף - מפגש זוגי חד פעמי:

כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

(אפשרי גם כמפגש חברות!)

לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com



💓💓💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:
יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...