חפש בבלוג זה

יום שני, 5 בספטמבר 2022

הדרך אל האושר והעושר לנצח נצחים - (לא מה שלימדו אותנו..)

כבני אדם, כולנו מונעים מחד מהמרדף אחרי העונג

ומאידך מהימנעות מהכאב.


אבל..

האם יכול להיות שדווקא זה.. 

מרחיק אותנו עוד יותר מהאושר והעונג הנכסף??

או - האם יכולה להיות דרך נוספת (במובן מסוים בכיוון הפוך!

שבאמת מובילה לשם? במובן הזוגי ובכלל..
~~~~

חברה סיפרה לי הבוקר סיפור קצר

שיכול להמחיש בקלות יחסית את הנקודה אליה אני חותרת:


כשהיא נמצאת בתנוחה של יוגה

ומגיעה אל קצה גבול היכולת שלה באותה נק' זמן,

עולה כאב, או מתח באזור מסוים בגוף.

השבוע היא שמה לב, 

שלעומת ההרגל (של כולנו) לברוח מהכאב 

ולצורך העניין לצאת מהתנוחה, 

או להישאר בה בכוח בניגוד למסרים מהגוף,

בניגוד לכך,כאשר היא נושמת אל המתח, אל הכאב

ושוהה עם הנשימה בתשומת לב אל האזור המתוח,

אחרי כמה שניות משהו משתנה, וכמו קסם -

מגיעה התרחבות שמאפשרת לשהות בתנוחה בנינוחות ואף להעמיק אותה.


אינני מורה ליוגה

ובכל זאת אם אני לוקחת את הסיפור הזה

ומתייחסת אליו כאל מטאפורה לחיים בכלל-

אפשר לומר שהדרך אל הנינוחות, הרווחה, האושר, העונג וכו.

עוברת דרך מה שיש כעת

אף שלא פעם, מה שיש כעת הוא ההיפך מנעים: 

כיווץ, קנאה, לחץ, פחד, תסכול וכו..


בניגוד להרגל לברוח / להילחם, 

(במן ניסיון לדלג מעל הכאב אל האושר/ שקט/ נינוחות... הנכספים)

ככל שאנחנו לומדים לעבור דרך הרגשות הלא נעימים,

כאמור לא בהזדהות אתם (כניעה) אך גם לא במלחמה בהם,

אלא בשהייה ללא שיפוט והסכמה לחוות אותם מנקודת המבט הצופה, 

משהו משתחרר, מתחוללת טרנספורמציה ומתאפשרת הקלה.
~~~~~~~

במילים אחרות, אפשר לומר שהתסכול מסתיר לנו

תכנים פנימיים ואפשרויות שלא זמינות לנו עד שנעבד ונכיל אותו.
~~~~~~~

(כן, מנקודת מבט זו - 
כל קונפליקט מחזיק את העניין ואת המטען האמוציונלי
כאשר העניין היה פתיר לחלוטין אילולא המטען האמוציונלי
ויהיה פתיר כשנעבד את האמוציות)
~~~~~~~~

ואם בתסכולים ופתרונם עסקינן,

הרי שאחד התסכולים אם לא ה׳ 

שמכבידים על מערכות יחסים

ולא פעם אף מובילים לגירושין,

נובעים ממה שנקרא אפקט קוליג׳.

אותו אפקט שמחליש את המשיכה והתשוקה בין בני זוג ככל שהזמן עובר.


גם אם אהבתנו היתה עצמתית ועזה בתחילת הדרך,

תוך שנה - שנתיים עד שלוש שנים, 

מתחיל להיווצר מתח מוזר, המשיכה המינית והתשוקה יורדות 

ומתחילים להתעורר ספקות לגבי בן הזוג. 

בשלב הזה או שנישאר יחד למרות הספקות, 

או שניפרד ונתחיל את הריקוד הזה מהתחלה, 

אלא שהריקוד הזה יחזור על עצמו שוב ושוב...
~~~~~~~

תקופת ההתאהבות נמשכת בין 6 שעות לשנתיים, 

כותבת דר׳ ליאת יקיר בספרה ׳קיצור תולדות האהבה׳.

ככל שנמצאים זמן ארוך יותר יחד, 

לכשתקופת ההתאהבות נגמרת, 

היא מוחלפת בדפוסי אינטימיות ושגרת זוגיות. 

כך עם הֶחָלשוּת התשוקה עשויה להופיע התרחקות רגשית ופיסית 

שמלווה בצחיחות מינית, מה שיוריד עוד יותר את האינטימיות, 

שהרי קשר שהתחיל בין שני זרים שהינו תוצר של יצירת אוקסיטוצין משותפת - 

נכנס לסיכון גבוה וככל שפחות מדברים, פחות משתפים, פחות נוגעים, 

פחות מתנשקים, פחות חווים אורגזמות משותפות, 

כך גדל הסיכון שבני הזוג יחזרו להיות זרים...


ללא ספק מוסיפה דר יקיר ואומרת - 

תופעת הלוואי המאכזבת ביותר של הכימיקלים של האהבה 

היא תופעת הדעיכה

ככל שנמצאים יותר יחד, בן הזוג הופך להיות יותר מוכר, 

הגירויים שהוא מספק אינם חדשים 

ורמות הדופמין והסרטונין המשתחררות במוח בתגובה אליו יורדות. 

מאחר ומערכת התגמול (הדופמין) במוח אוהבת חידושים וגיוונים.

את התיכנוּת הזה שמכונה אפקט קוליג׳, 

מסבירה דר יקיר בהקשר האבולוציוני, 

כשהיא מתייחסת לצורך של המין האנושי לשרוד,

כאשר מנקודת המבט של הגנים, 

ככל שלזכר יהיו צאצאים מנקבות רבות ושונות, 

כך זה מחזק את סיכויי ההישרדות של הזן בטבע.

(האנושי ובכלל כי זה נכון למינים נוספים מלבד בני האדם)



אם נוסיף לתמונה גורמים נוספים 

שבעטיים מתרחקים בני זוג 

בשלב ההתפכחות מההתאהבות זה מזו,

נזכיר שתת המודע ימשוך אותנו 

אל מי שיאפשר לנו אהבה מוכרת.

בכל פעם שבני זוג מתאהבים, 

הם מביאים אתם אל הקשר שק עמוס זיכרונות 

של כל כאבי האהבה שחשו בעבר. 

כאבים שנצרבו על ידי אוקסיטוצין וקורטיזול גם יחד 

במערכות יחסים קודמות 
(דר' ליאת יקיר מתייחסת לבני זוג קודמים ואני מוסיפה 
ומתייחסת פה במיוחד למערכת היחסים הראשונית עם הדמויות המטפלות בנו)

שני ההורמונים הללו, אחד מיותרת המוח והשני מיותרת הכלייה, 

הם שני ההורמונים שמפעילים במידה הרבה ביותר 

את אזורי הזיכרון לטווח ארוך במוח.

כל גירוי התנהגות חיובית או שלילית של הורינו 

כמו גם של בני הזוג הקודמים שלנו, 

נצרבו במוחנו יחד עם הגירוי שהפעילו במוחנו. 

הגירוי יכול להיות הבעה, שפת גוף, נימה, מילים מסוימות, ריח ועוד. 

הגירויים החזקים ביותר הינם גירויים של 

כאב, שברון לב, פרידה, בגידה, נטישה, כעסים או כל גורם סטרס אחר.

מעניין להבין שהרבה פחות נצרבים חיבוקים, הנאה, פרגונים, נשיקות ויחסי מין

זאת משום שקורטיזול- הורמון הסטרס 

נותר בדם בין 20 ל 40 דקות אחרי חוויה שלילית

לעומת אוקסיטוצין שנותר 6 דקות בלבד אחרי חוויה חיובית. (!!)

מבחינה אבולוציונית זהו חלק ממנגנון 

שבא להגן עלינו מלחזור על טעויות 

מכיוון שבטבע יצורים שחוזרים על טעויות משלמים בחייהם.


בהינתן המבנה הפיזיולוגי והפעילות ההורמונלית הנ״ל

בפנינו תמונה עגומה למדי ובה כוחות חזקים שפועלים נגדנו -

אם ברצוננו לקיים מערכת יחסים מונגמית ארוכת שנים.


שהרי מלכתחילה תת המודע ימשוך אותנו לבני זוג שלאחר ההתאהבות 

ילחצו לנו על הנקודות הכואבות ביותר כי יזכירו לנו את אותה אהבה מוכרת

עם דגש על החלקים המכאיבים שלה,

ולא די בכך, הרי שהורמונלית מתוכנתת המערכת שלנו כך,

שהתשוקה והמשיכה הספונטנית נחלשת לאורך זמן..


אך... (!)

בשונה מבעלי החיים, כבני אדם יש לנו אונה מצחית מפותחת -

ולפיכך יש לנו יכולת להשפיע.

כאן נכנסת ההכרה והמודעות, היכולת שלנו לשנות מצבים,

כאמור דווקא דרך שהייה בתסכול

מה שלא עובד כשמנסים לעקוף אותו.. או לברוח ממנו.



מה שיכול לעזור לנו כבני זוג שחפצים בקשר זוגי משגשג ארוך שנים אם כך,

הוא ראשית ההבנה שכך אנחנו מחווטים ומתוכנתים,

הבנה שבכוחה להחליש תפיסת כישלון, אשמה, בושה,

או כל מחשבה שמשהו בנו או בבן הזוג לא בסדר,

כי כך הם פני הדברים באופן טבעי


ושנית, כבני אדם שאמנם מחווטים הישרדותית 

באופן שמאתגר מערכת יחסים ארוכת שנים,

אך רואים את היתרונות בחיים זוגיים לנצח,

יש לנו היכולת לעבור דרך התסכולים שעולים,

ולרפא פצעי אהבה ישנים -

דווקא בזכות בן הזוג שמזכיר לי אותם 
(אמנם בלי כוונה אבל בצורה "מושלמת")


זאת אומרת,

שכאשר אנחנו ערים להתרחקות בינינו, פיזית ורגשית,

בניגוד לאוטומט שיעצים אותה אם במריבות ואם בניתוק,

הדרך אל אושר אמיתי ושגשוג של האינטימיות

היא דווקא תוך התבוננות, הבנה ועיבוד של הקושי באשר הוא,

זה שמונע מאתנו לדבר, לתקשר,

זה שמונע מאתנו לגעת, להתחבק,

זה שמונע מאתנו לעשות אהבה ולהרגיש אותה



ותוך כדי העיבוד הרגשי הזה,

שבמיוחד בגלל שההרגל שלנו ירחיק אותנו ממנו,

כדאי להיעזר פה באיש מקצוע

(אפשר גם לגמרי בעצמכם בקורס דיגיטלי שייצרתי לזוגות, פרטים בלחיצה כאן

או במפגשים פיזיים שאשמח ללוות אתכם בהם)

להחיות את החיבור


דר' ליאת יקיר מציעה להקפיד על 21 אורגזמות בחודש.

זאת מכיוון שהרמה הגבוהה ביותר של הורמון האהבה משתחררת בזמן האורגזמה -

ולכן כמות האורגזמות משפיעה באופן ישיר על עצמת הקשר הזוגי.


אבל.. 

כאמור אז עשוי להופיע אפקט קוליג'... ולהחליש שוב את התשוקה,

לכן,

כדאי להוסיף בצורה מכוונת גירוי וגיוון -

אפשר באביזרים חיצוניים למיניהם, 

אך אפקט הרבה יותר עצמתי 

יהיה להעמקה של הקשר,

כלומר ככל שנצליח להעז להביא את המקום החשוף והפגיע שלנו,

בכלל 

ובפרט תוך כדי מעשה האהבה,

כך נחזק את החיבור ונבסס את האהבה.


לחיי האהבה!

פה בשבילך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~

לקראת השנה החדשה, ב 12.9.22

תתקיים סדנת פוטותרפיה לנשים

כדי שהשנה הקרובה תהיה הכי טובה שהיתה לך ever עד כה!

בלחיצה כאן פרטים והרשמה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  





יום ראשון, 21 באוגוסט 2022

Try to see it my way, we can work it out

באמת שניסיתי לכתוב את הכותרת בתרגום שלה לעברית,

אבל לא עמדתי בזה... באנגלית זה נשמע טוב יותר,

ובמיוחד עם הלחן והביצוע של הביטלס :


(למקרה שלא מתנגן לך, זה הקישור:

https://www.youtube.com/watch?v=Qyclqo_AV2M

~~~~~~

ובמילותיו האגדיות:

Try to see it my way,
Do I have to keep on talking till I can't go on?
While you see it your way,
Run the risk of knowing that our love may soon be gone.

We can work it out,
We can work it out.

Think of what you're saying.
You can get it wrong and still you think that it's all right.
Think of what I'm saying,
We can work it out and get it straight, or say good night.

We can work it out,
We can work it out.

Life is very short, and there's no time
For fussing and fighting, my friend.
I have always thought that it's a crime,
So I will ask you once again.

Try to see it my way,
Only time will tell if I am right or I am wrong.
While you see it your way
There's a chance that we might fall apart before too long.

We can work it out,
We can work it out.

Life is very short, and there's no time
For fussing and fighting, my friend.
I have always thought that it's a crime,
So I will ask you once again.

Try to see it my way,
Only time will tell if I am right or I am wrong.
While you see it your way
There's a chance that we might fall apart before too long.

We can work it out,
We can work it out.
 

בתרגום סימולטני (ודי מבאס אבל בכל זאת..) לעברית זה משהו כזה:

נסי לראות זאת בדרכי שלי,

האם עלי להמשיך לדבר עוד ועוד עד שלא אוכל יותר?

כל עוד את רואה זאת  דרך עינייך בלבד,

זה מסכן את הקשר שלנו ועשוי לגרום לאהבתנו להסתיים.


אנחנו יכולים לפתור את זה,


תחשבי על מה שאת אומרת,

יכול להיות שאת טועה, אבל בטוחה שכך הם פני הדברים,

תחשבי על מה שאני אומר,

אנחנו יכולים להבין זאת ולפתור את זה 

או לומר לילה טוב...


החיים קצרים,

וחבל לבזבז את הזמן על מריבות והתגוששויות,

תמיד חשבתי שזה פשע,

לכן אבקש ממך שוב -


נסי לראות זאת בדרך שלי,

רק הזמן יאמר אם אני טועה או צודק,

כל עוד את רואה זאת בדרכך שלך,

יש סיכוי שניפרד לפני שהדברים ייפתרו או יתחוורו,


אנחנו יכולים לפתור זאת יחד...

~~~~~~

אפשר לומר שבבסיסן של רוב המריבות שלנו,

יושבת לה פרשנות סובייקטיבית שונה אצל כל אחד,

לא פעם, זו מתובלת בגוון של כוונת זדון פוגענית כלפינו,

מה שמפעיל מרבץ אמוציונלי כזה או אחר

ומיידית מקטין את כמות החמצן במוח החושב,

או במילים אחרות את הסיכוי שלנו להבין באמת מה קרה שם,

או לפחות לראות מה קרה גם מהזווית של האחר

וחבל... 

כי כשאנחנו מצליחים לדבר, מצטרפים לתמונה הכוללת פרטים נוספים,

שבכוחם לאפשר לפרשנות הסובייקטיבית שלרוב מסולפת -

להפוך לתרגום נקי של הסיטואציה

ובין היתר לפתור את העניין,

אבל אולי אפילו יותר חשוב -

לשמור על החיבור בינינו ולהעמיק אותו יותר ויותר


אמנם האוטומט שלנו יעלה שיפוט עד כדי דֶמוֹנִי על האחר,

אך ככל שנצליח להביא סקרנות להתנהגות שלו,

נוכל לרוב לגלות שכלל לא היתה שם כוונה לפגוע בנו,

אלא - אם בכלל - ניסיון להתגוננות והגנה על עצמו.


אני יודעת,

זה לא פשוט...

אבל אני גם יודעת שזה אפשרי!


רגע לפני שנראה איך, אביא דוגמא די בסיסית ויומיומית 

שבטח כל אחד מאתנו מכיר בין אם זה מול הילדים או בן הזוג -

והיא סביב מה שקורה לי כש...

אני קוראת לו והוא לא עונה לי.


אז נניח שקראתי לו כבר 5 פעמים (לאכול/ לתלות כביסה/ להנמיך את הווליום וכו' וכו'..)

והוא עדיין לא ענה לי

יכול להיות שלא שמע או שלא היה קשוב לי כי היה שקוע במסך שמולו,

כך או כך זה לא באמת קשור אלי שלא ענה לי,

ובכל זאת...

בשלב מסוים, לרוב סביב הפעם החמישית,

מתחילה להתבסס בתת המדע שלי הפרשנות הכואבת מהתעלמות,

שמגיחה לרוב ללא מילים אבל לו הייתי ממללת אותה בכל זאת, היא היתה נשמעת כמו:

הוא מתעלם ממני/ לא סופר אותי/ לא אכפת לו ממני / או משהו דומה אחר

וככל שכאב ההתעלמות חי בקרבי,

סביר להניח שאמצא את עצמי 

מרימה את הקול בכעס, מתובל לכל הפחות בהאשמה ולפעמים גם בבוז, הטפה, ביטול ועוד כאלה


בעוד שהוא... בסה"כ היה שקוע בענייניו...


עם זאת, כל עוד אני הוקפצתי על ידי ההתנהגות של האחר למוד הישרדות,

כלומר ככל שההתנהגות הזו התפרשה אצלי - (במוח הקדמון) כפוגענית -

גדל הסיכוי לתגובה אוטומטית מצידי באחד מה F ים (הילחם/ ברח/ קפא)

ובמקביל קטן הסיכוי שאביא סקרנות, שלא לדבר על אמפטיה,

ואראה את התמונה הרחבה תוך כדי חיבור.


בתמונה - הצרה יש לומר - שאני רואה - 

אני במרכז העניינים (?)

והוא - שהיחס אלי תלוי בו (האמנם?) מסכן אותי.. (???)

בשבריר שנייה הוא הופך לאויב ובשם ההצלה שלי מתפרצת ממני תוקפנות.


למרות... שבשכל ברור לי שלא,

אני לא תלויה ביחס שלו, הוא ממש לא האויב שלי,

ההיפך, אני מאד אוהבת את  הבן שלי וכו'


באותם שברירי שנייה 

כאילו נלחץ כפתור ששייך לתקופת חוסר האונים שלי

ומציף את הכאב והתסכול על חווית התעלמות שכנראה שחוויתי אז,


הצפה שמפעילה באוטומט מערכת הישרדותית

שמגיבה באופן שלא מתואם למצב,

אחרי שפירשה אותו ללא כל נאמנות למציאות...


ואז כשאני צועקת עליו,

הוא נעלב ומרגיש מותקף ומואשם

ואז הוא נדרך למוד הישרדות משלו.. 

ולכן גם הוא סביר להניח שיגיב באחד מה Fים... - 

או שייכנע או שילחם בחזרה...


ומאחר ובמצב הזה כשאנחנו במוד הישרדות, כאמור 

אין מספיק חמצן בחלק החושב של המוח,

אנחנו עשויים לריב, לא פעם על כלום...


כשבעצם כל אחד מאתנו צודק מנקודת מבטו

ובכלל אין פה צדדים, שלא לומר אשמים ובטח לא אויבים...


אז איך עוברים את הגשר אל האחר?


על מנת לפצח קונפליקט כל שהוא, 

על פי דרך האימגו נדרשת חצייה של הגשר אל הצד של האחר,

זה לא אומר שאני מסכימה לנקודת מבטו,

אבל כן לרגעים נכנסת לנעליו,


חשוב לי לחדד ולהוסיף -

שככל שאהיה בחיבור למה שקורה בתוכי,

מעבר לכעס, מאחורי מסכי הקשיחות

שמתבצרת תחת אג'נדות ורעיונות,

ככל שאהיה בחיבור אל הלב הרך שלי,

אל הפגיעות שבתוכי,

אוכל להבין אותי

וזהו הבסיס לכך שאוכל להבין אותו

אבל באמת, לא רק בשכל, אלא מעומק הלב

והרי חיבור מהלב הוא מה שאנחנו כמהים לו, 

הלא כן?


מעבר לכך, ככל שאהיה קשובה ואמפטית לענייני האמוציונלים שלי,

אני בעצם מאפשרת לדמות הבוגרת שלי לנהל את המערכות של חיי

והיא נוכחת בי יותר ויותר עבור כל חלקיי

זאת אומרת שבין היתר אמצא את עצמי פחות מופעלת מהישרדות

ויותר בניהול של עצמי גם כשאותו עניין שפעם היה מקפיץ אותי קורה לי,

מאפשר לי לקחת בעלות על רגשותי

ולבחור איך להגיב


בכלל

ובסיטואציות שבעבר התפרשו כפוגעניות בפרט.


ככל שאני יותר בחיבור אלי

אני יכולה להיות יותר בחיבור אל סובבי


שהרי כל מערכת יחסים,

מתחילה בזו שיש לי ביני לביני

ככל שאני פה עבורי, אוהבת, מטפחת, רואה ומקשיבה,

כך אוכל להיות כזו גם עבור יקיריי


כך כל קונפליקט שאני רוצה לפתור,
נכון יהיה להתחיל בלהתבונן מה קורה לי שם,
להמיס ולפרום את הפלונטר שבי,
וממקום ברור ורגוע - שמתאפשר אחרי העיבוד הזה,
לגשת את האחר ולהביא סקרנות
כי אז זו כבר תהיה לי זמינה
ולאחֶר שלרוב רק חיכה לרגע בו באמת אבוא להקשיב
תהיה הזדמנות לספר את נקודת המבט שלו.

ו... וואוו כמה תגליות נגלות לנו שם..
כאלה שמפעימות את הלב, פורטות מחדש על מיתריו
ומזכירות לנו ומחיות ומרעננות את החיבור שבין הלבבות.

כן,

אף אחד מאתנו לא אשם
ושנינו גם יחד צודקים,
וכך אפשר באמת להקשיב, להבין ולהעמיק את החיבור.

אז...
לחיי הסקרנות!

והחיבור מלב אל לב ❤❤


פה בשבילך עם מגוון כלים

שמאפשרים להגיע לשם,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~

בקרוב מאד - (במהלך ספטמבר)

תתקיים סדנת פוטותרפיה לנשים

כדי שהשנה הקרובה תהיה הכי טובה שהיתה לך ever עד כה!

בלחיצה כאן מגיעים למייל שלי 

פרטים בהמשך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

          פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  




יום שבת, 13 באוגוסט 2022

דבר אלי בפרחים ~ איך להצליח לדבר במקום לריב?

"אני לא מצליחה לדבר אתו,

לפני שאני מספיקה לומר מילה

ועוד לפני שהבנתי מה קורה

הוא קופץ ומגיב בכעס

לְמה שבכלל לא הספקתי לומר...

אני על סף ייאוש..." 

סיפרה לי השבוע לירון (שם בדוי).


ואני  מיד הבנתי על מה היא מדברת,

כי אני מכירה את הייאוש הזה וחוסר האונים...

מניסיוני האישי וגם מסיפורים של זוגות רבים, כאלה שבמערכת יחסים ארוכת שנים.


ומאחר שגיליתי ממש עכשיו דרך מופלאה לשיח מהמם -

התיישבתי מיד לספר לכוווולם עליו:


רגע לפני, נתחיל בזה, ניקח נשימה מנרמלת

ונזכור שהאמת היא... 

שאף אחד לא לימד אותנו לדבר,

אני מתכוונת באמת לדבר,

לא: לשפוט, להעביר ביקורת (לכאורה "בונה"),

אני גם לא מתכוונת לניסיונות לתקן, גם לא "לעזור" :-)

ובטח שאני לא מתכוונת להאשמות

טענות ותלונות על מה שאין ממנו מספיק..


אני מדברת על האפשרות שכל אחד מאתנו

יכול לומר את שעל ליבו באופן שהאחר באמת מקשיב.

זה דורש גם יכולת לדבר וגם יכולת הקשבה


אבל לא רק שלא לימדו אותנו לדבר,

מה שראינו לרוב כילדים -

ואנחנו כידוע לומדים מתוך הדוגמא שקיבלנו -

זה מיני דינמיקות מָאָבָקִיוֹת

שכוללות אלמנטים כמו אלה הרשומות מעלה

שלא רק שהן לא שיחה תקשורתית בריאה,

אין לה שום סיכוי להגיע אל הלב של האחר,

במקרה הטוב הן נכנסות מאוזן אחת ויוצאות מהשנייה,

במקרה הפחות טוב - הן כלל לא מגיעות למרחב של האחר

כי הוא מיד הודף אותן ומתרחק.


נכון,

גם את זה למדנו - 

נכון, מאותם המבוגרים שגידלו אותנו -

אשמה היא דבר מסוכן - ויש להתרחק ממנה כמו מאש

(לא שזה באמת עוזר כי לרוב בדיוק מצבורי האשמה 

הם אלה שמרחיקים כמו צידי מגנט הפוכים - כל זכר נוסף שלה)


במילים אחרות -

בתוך המאבקים הללו אנחנו מתנצחים ~ נלחמים ~ נכנעים

אבל לא באמת מדברים

מה שמקשה בלשון המעטה על הביחד שלנו כבני זוג...


אז בדרך כלל זה מה שאני עושה 

בתהליכים הזוגיים שאני מנחה ב "דרך האימגו":

אנחנו לומדים לדבר ולהקשיב,

תחילה בלהקשיב לעצמנו,

להרגיע את המקומות הסוערים

ותוך שאנחנו עוברים דרך שמאפשרת לנו לדבר ולהקשיב 

שזה הבייסיק.

ולכאורה ברור מאליו -

אבל למעשה ממש לא...

אנחנו מצליחים לתקשר ולחזור לחיבור..


אבל הפעם אני מביאה אפשרות מרגשת במיוחד

שמאפשרת לנו לדבר בפרחים :-)

או יותר נכון בצילום ובתמונות של.. (ולא רק פרחים)


זו בעצם דרך שמשלבת את החכמה האימגוית

עם חכמת היצירה הפנימית ושילוב רבדים נוספים למילים


היום העברתי סדנת פוטותראפיה זוגית לרגל טו באב

והאפשרות הזו לשוחח דרך צילום

לצד כל הרבדים של הריפוי והחופש לבטא את עצמי ביצירתיות

וההנאה שזה מאפשר,

כל כך מרגשת אותי שאני חייבת לחלוק אתך ולו בנגיעה

איך זה קורה,

כך שתוכלו גם לקחת לעצמכם תרגיל כזה

ולהתנסות בו ביחד, בבית, זה עם זו.

(הסדנה כוללת התבוננות נוספת על רבדים שונים

ומשלבת תהליכים טרנספורמטיביים לשינוי והתמרה 

של הרגלים שעומדים בדרכנו אל האהבה

ובכל זאת הנה לך נגיעה מתרגיל צילום אחד שקיבלו :)


אחד התרגילים היה: לצלם בייצוגים 

מה שאני מעריך בך

ומה שאני מעריך בעצמי 


והנה הטעימה מה"שיחה" שלהם:

על התמונה הזו היא { הוסיפה במילים:
"התמונה הזו מייצגת את ההערכה שלי ליכולת שלך לברוא מציאות
כשהסתכלתי על ענף הגפן הזו לא הבנתי מאיפה הוא מגיע,
זה היה נראה כאילו הוא יוצא מהקיר וזה הזכיר לי את היכולת המופלאה שלך לחדש,
ליצור כאילו יש מאין, אני מעריכה את הדמיון שלך והיציאה מהקופסא ❤"
~~~~~~~

והוסיפה את זו והסבירה:
"וגם.. אני מעריכה בך את זה שאתה אתי, אנחנו יחד, בזוגיות הזו,
את ההובלה שלך,
את התנועה בשניים."
~~~~~~
ועל הצילום השלישי אמרה:
"מה שהתמונה הזו מייצגת עבורי זה את זה שלא אכפת לך. שאתה נאמן לאחרוּת שלך,
אתה מוביל לאן שנכון בעיניך, למקומות שברור לך שנכונים,
בלי קשר למה שקורה סביבנו, זה נותן לי ביטחון.
מעבר לכך - הכתום - מייצג משחקיות ואת היצירתיות שלך
וזה שהכל פה מחומרים טבעיים - מייצג את האותנטיות שלך שאני כאמור מאד מעריכה."
~~~~~~~~~

והנה התמונות שהוא } צילם
שמייצגות את ההערכה שלו אליה:

"זה נוף ילדותי שפותח לי את הלב ונותן לי הרגשה של חופש
וזה בדיוק מה שאת מאפשרת לי להרגיש ❤"
~~~~~~~~

"וגם אני מעריך את הצבעוניות שלך,
את העושר המגוון של האיכויות שיש לך,
גם חיבור לאדמה, גם לרוח, רכות, נחישות,
מגוון רחב של איכויות שיוצר ביחד הרמוניה
והוורוד שבקדמת הצילום מייצג את הרכות והנעימות שלך שנעימה לי ומאפשרת"
~~~~~~~~~~~~~


"ו.. אני מעריך את החכמה שלך.
כמו עץ הזית שלו חכמה עתיקה, יציב, נטוע ומשגשג,
חכמה גם ברובד הגלוי - העלווה הפרוסה 
וגם ברובד הנסתר - השורשים תחתיו.
העוצמה של הטבע.
התמונה הזו גם מייצגת את החוזק שלך שאני מאד מעריך
את יודעת, מחוברת לשורש, לקרקע וצומחת לרווחה."
~~~~~~~


אחרי שצילמו הקרנו את התמונות על מסך גדול,
כל אחד תיאר מה צילם כפי שכתבתי מעלה
ויכול היה לראות עוד משמעויות שנגלו בפנינו כשהתבוננו יחד בתמונה.

היה סוּפּר מרגש
כי הייצוג הויזואלי מוסיף רובד נוסף
שמעצים את המילים.
ועד כמה שאני אוהבת את האימגו
השילוב עם הצילומים הופך את החוויה לאפילו עוד יותר
מאפשרת, מחברת, מרפאה...

תענוג צרוףףף..

מקווה שעשה לך חשק להרים את המצלמה
ולצאת לשיחה שכזו!

בהצלחה!


מאחלת לך שבוע נפלא

ומלא באהבה

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות במקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~

בקרוב מאד - (במהלך ספטמבר)

תתקיים סדנת פוטותרפיה לנשים

כדי שהשנה הקרובה תהיה הכי טובה שהיתה לך ever עד כה!

בלחיצה כאן מגיעים למייל שלי 

פרטים בהמשך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

          פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  




יום שני, 8 באוגוסט 2022

איך לנצל את החזרה לשגרה כדי לשדרג את החיים?

 מפעם לפעם

ובתדירות די גבוהה אצלנו בארץ

ובמיוחד בדרומה סביב ישובי עוטף עזה,

אנחנו מקבלים תזכורת לכך ששום דבר לא ברור מאליו,

גם לא הדבר הבסיסי הזה שנקרא "השגרה היומיומית"


כן.. זו שבה קמים בבוקר,

כל אחד אל הרגלי הבוקר השגורים שלו,

צחצוח, גילוח, מקלחת, קפה, תפילה,

מדיטציה, התעמלות, ארוחת בוקר וכו' וכו'

וממשיכים ליום שגרתי נוסף בעבודה.


אז פעם ב... (לא הרבה זמן)

נכפית עלינו הפסקה של השגרה הזו (על חלקנו יותר או פחות)

עם איזהשהוא מבצע בשם כזה או אחר

שמשולבים בשמו כוחות טבע כ: 

"רעם" 

"צוק" 

"עופרת" 

"ענן" 

או ה"שחר העולה" האחרון


הפסקה שלא רק שעוצרת באחת את הברור מאליו,

אלא גם מפעילה בפול גז (תלוי כמה אנחנו קרובים לאזור או לתשדירי החדשות)

את בלוטת יותרת הכלייה

ומזרימה אדרנלין בכמויות למערכת שלנו,

בניסיון להרגיע את הפחדים ~ חרדות שהתעוררו בנו.


הפעם - לשמחתנו זה היה סופר קצר

וגם - לפחות עד כמה שהורגש אצלנו -

פחות טעון כי שמענו כמעט רק את האזעקות שהופעלו ממש אצלנו בישוב

מה שאיפשר רמות מתח נמוכות יחסית לפעמים קודמות. 


ובכל זאת,

זה שהוכרזה הפסקת אש,

אמנם מאפשר לאנחת רווחה להשתחרר,

אבל..

ישנו מתח נוסף שהצטבר בגוף בימים הללו,

שלרוב לא די באנחת הרווחה הזו על מנת לשחרר אותו...


לכן, 

אתחיל בתרגיל קצרצר וכיפי שיש בכוחו 

לנער את המתח הזה מהמערכת שלנו


וגם.. 

אוסיף ואכתוב על איך לנצל את היציאה הזו מהשגרה

על מנת לחזור אל כזו משודרגת.


כי אולי זו הזדמנות עבורנו להיזכר

ששום דבר, אבל שום שום דבר אינו ברור מאליו

ומי כמוני זוכרת - אחרי פרידה טרייה מאבא שהיה סלע איתן בחיי -

ובמותו ציווה לי (כך אני מרגישה) - את החיים -

שההפרעות הללו -

אם רק נתכוונן לכך -

יכולות לכוון אותנו לחיים מלאים יותר.


אז אתחיל בתרגיל -

שהוא לכאורה פשוט ואפשר רק לקרוא את המילים הבאות

אבל להפסיד את החוויה המשחררת כל כך שהוא מסב,

או ממש ממש לקחת לכם 4 דקות ול ה ת נ ע ר!


אולי כדי לעודד להתנסות בכך וכבר אפרט קצת יותר -

אוסיף ואזכיר את 3 התגובות האוטומטיות שיש לנו ולבעלי החיים 

במצב הישרדות:

fight -  להילחם

flight - לברוח

freeze - לקפוא


וכאשר בעלי החיים מוצאים את עצמם ב freeze 

(הוא המצב שאנחנו רוצים להשתחרר ממנו כעת)

הם מתנערים ומנערים את כל המתח מהמערכת שלהם מיד אחרי כן.

אצלם זה אוטומטי

אצלנו לא

אבל לנו יש הכרה ומודעות ואנחנו יכולים בהחלט ליהנות מהאפשרות הזו

אם נבחר בה.


אז אם השתכנעת, 

הנה עוד כמה מילים ופירוט על ההתנערות:


נתחיל בעמידה מודעת,

תשומת לב לכפות הרגלים והחיבור לאדמה,

תשומת לב אל הנשימה

ועם הנשימה נעשה מן סריקה כזו מהקדקוד עד לכפות הרגלים ולאדמה.


אחרי נשימה כזו,

נתחיל לנער 

כשהתכוונות על ניעור של המתח שהצטבר החוצה מאתנו

(יש משמעות גדולה לכוונה)


בתחילה את כפות הידיים 🖐️ 🖐️ חזק חזק חזק (ובעדינות :-)

אחכ נוסיף את האמות 💪

ננער חזק חזק, לפחות 10 ניעורים,

נוסיף את הזרועות, גם אותן ננער טוב טוב


נעביר משקל לרגל אחת

ונתחיל בניעור של הרגל השנייה -

שוב מכף הרגל 🦶 ננער היטב (ובעדינות) 

את כל המתח המיותר החוצה מאתנו,

נעבור לשוק 🦵 ננער היטב - כל מקטע לפחות 10 ניעורים,

ולירך 🦵 (לא מצאתי אימוג'י נפרד לשוק ולירך)


כנ"ל ברגל השנייה


ננער היטב את האגן כמו בריקודי בטן :-)

או סתם כמו שילדים משתוללים...

וננער את הכתפיים,

גם טוב טוב, כמה שניות ארוכות


תוך כדי ניעור נטה את פלג הגוף העליון קדימה אל האדמה

ונעלה מעלה בזהירות תוך קימור הגב,

ככה - 5 פעמים

ובפעם האחרונה שאנחנו עולים מעלה

ניקח נשימה

ונכופף את הברכיים אט אט בניעות קטנות,

יכול מאד לעזור אם תוך כדי ניעות 

נשחרר דרך הפה את הקולות האגורים בתוכנו בחופשיות.


אחרי כמה ניעות כאלה, נאט את הקצב, עד לעצירה

נעמוד שוב, נעצום את העיניים ונבחין מה קורה בגוף.

מהניסיון שלי זו חוויה מרנינה, משחררת ומפעימה

מקווה שנהנית וכך היתה גם עבורך!

~~~~~~~

עכשיו לגבי איך לחזור לשגרה אבל משודרגת:


אז פה יש לנו אתגר שדורש כנות

והסכמה לשמוע את הרצונות הערים בתוכנו...


כי מצד אחד ישנה בנו הכמיהה לביטחון ויציבות

שמשאירה אותנו דבקים במצב הנוכחי

ומאידך יש בנו כמיהה נגדית לחידוש, חופש ורעננות..

לא פעם כאמור,  הראשונה מכריעה את השנייה ומרדימה אותה

אך... לא תמיד לשביעות רצוננו.


לכן הפרעות שגרה שכאלה - כמבצעי לחימה -

אף שלא מיוזמתנו, אם כבר נכפות עלינו -

הן הזדמנות נפלאה לשהות בכנות המתאפשרת

עם השאלה -

מה הייתי רוצה ועוד לא קורה בחיי?


ואני לא מכוונת בהכרח למשהו חיצוני שטרם השגתי,

אלא למהות שזה מאפשר לי


למשל אם מה שעולה זה סכום כסף -

אז מה זה בשבילי ?, או מה ארגיש כשזה היה בידי ?

למשל: 

ביטחון,

רוגע,

או משהו אחר


אם מה שעולה זה רצון לזוגיות כזו או אחרת -

אז שוב - מה המהות של זו עבורי?


ואז נמשיך לחקור פנימה -

(כי הרי מה שהיינו רוצים ואין לנו, לרוב -

מעיד על קונפליקט פנימי בנושא -

חלק שרוצה ולעומתו חלק נוסף שמשכנע יותר - 

לרוב לא מודע - שמניח שזה לא בטוח עבורנו

ואת זה אנחנו רוצים לחקור ולהמיס)


כשהשאלה והתשובה אל מול עינינו,

אולי כדאי בעיניים עצומות שמפנות את תשומת הלב פנימה -


נתחיל בתשומת לב לתחושות,

ואם לא ברור מה קורה בגוף,

שוב נדמיין ממש שמה שאנחנו צמאים לו מתקיים

ואז נביא את תשומת הלב אל הגוף

ונבחן מה קורה בגוף -

כיווץ/ התרחבות/ מערבלת,/ מחנק, / מלאות וכו'...

בלי שיפוט רק התבוננות

מאד הגיוני שיהיו תחושות מנוגדות - נעימות וגם לא נעימות.


עכשיו,

נשים לב מה הרגשות הנלווים לתחושה

ונכתוב לנו -

שוב יש אפשרות לרגשות מנוגדים


ועכשיו נשים את השאלה -

איך אני פועל~ת היום באופן שלא מאפשר למשאלה הזו להתגשם?

אאוץ'... זה דורש מאתנו כנות... אבל לגמרי...

לכן נמתין לתשובה לא מהשכל -

אלא מהחכמה הפנימית שלנו.

ונכתוב לנו מה שעולה

(דוגמא בהמשך)


ונוסיף את השאלות הבאות -

איך ההתנהגות הזו משרתת אותי?

איך ההתנהגות הזו לא משרתת אותי?

ו.. שאלה אחרונה -

אפרופו שום דבר לא ברור מאליו

ו.. חיים רק פעם אחת -


האם אני מוכנה להעז ולחרוג ממנהגי

אל עבר מימוש המשאלה שלי?

למשל -

אם אני רוצה זוגיות, ובה חיבור ואינטימיות 

וזה גם מרחיב לי את הלב וגם מעלה מחנק בגרון, (תחושות)

שיש בהם אהבה ושמחה מחד ופחד מדחייה מאידך (רגשות)

ואני רואה שבעצם אני לא ממש נותנת להתקרב אלי.. (התנהגות נוכחית)

וזה שירת אותי לכאורה בעבר -

כי הגן עלי לכאורה מדחייה

אבל זה לא באמת משרת אותי כי זה משאיר אותי רחוקה מהחיבור אליו אני כמהה

אז.. 

עד כמה אני מוכנה להעז לראות ולהיראות יותר ויותר (התנהגות חדשה או התכוונות אליה)

כי... לגמרי חיים רק פעם אחת!

לפחות עד כמה שאני יודעת 😎


לאט לאט תוך כדי בליקוט כל התכנים ועומקי החוויה

אפשר לחזור לכאן ועכשיו

ולראות...

איך אפשרי עבורנו לשדרג במו ידינו את השגרה.

בקצב שנכון לנו..


לחיי חיים ממלאים !

אמן !!


פה בשבילך 🌻


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~

בקרוב מאד - (במהלך ספטמבר)

תתקיים סדנת פוטותרפיה לנשים

כדי שהשנה הקרובה תהיה הכי טובה שהיתה לך ever עד כה!

בלחיצה כאן מגיעים למייל שלי 

פרטים בהמשך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

          פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  




4 דרכים פשוטות לעורר את התשוקה (ע"פ אסתר פרל)

קל ליפול לאשליה לפיה אנחנו מצפים מהתשוקה פשוט להיות. מישהו מסתכל עלינו באופן מסוים ו... בום!!... הטמפרטורה עולה מ 0 ל 100 בבת אחת. אלא ש... ...