חפש בבלוג זה

יום שלישי, 24 בינואר 2023

על חרדות ופחדים אחרים 👀

שנים שסבלתי מחרדה מ... רוח ,

כן.. רוח, זו שנושבת ומעבירה אוויר ממקום למקום...


אמנם לא כל פעם שזו נשבה היתה מגיעה חרדה, 

אבל במצבים מסוימים, המשבים שלה היו מפעילים אצלי 

חרדה מאובדן שליטה.

יכול להיות שזה כבר ניסיון להסבר רציונלי של הדבר,

כי הרי זה די מוזר.. 

אני לא מכירה אף אחד אחר שחרד מרוח 


זאת אומרת...

חוץ מאבא שלי..


הסיפור הראשון שאני זוכרת בהקשר הזה היה כשהייתי בערך בת 7.

סיירנו בתערוכת הכלבים שהיתה נערכת בשבתות -

אז באשקלון ..( מסגירה את מניין שנותיי הרב :-)

ומה שאני זוכרת מהשבת ההיא, זו החרדה שהציפה אותי כבר שם.

היום אני יכולה לומר שאולי הרגשתי את זו שאבא שלי הוצף בה...


לימים כששאלתי אותו - 

סיפר לי על מקרה שלו כילד - בו נפל מסולם עליו טיפס

בזמן שנשבה רוח חזקה...

אולי זה הזרע שטמן בו את החרדה מרוח, ואולי לא רק..


בכל אופן,

שנים על גבי שנים, מידי פעם ובאופן בלתי צפוי,

היו מציפות אותי חרדות בסיטואציות בהן הרוחות סערו..


אני זוכרת למשל טיול אחד לכינרת, כשהייתי בצבא,

היינו אמורים לישון על החוף אבל הרוח היתה כל כך חזקה

שהחרדה שתקפה אותי "הכניסה אותי" למכונית,

שם ביליתי את הלילה - ולא שזה היה מקום מבטחים,

כי כל מי שהיה בכינרת יכול לתאר לעצמו 

את הטלטלה שהמכונית היתה נתונה בה במשך שעות הלילה הארוכות..


ואני מניחה שמכאן זה כבר די ברור 

איך זו היתלה וניהלה אותי בכל מיני הקשרים.


בין היתר יש לי לא מעט זיכרונות של חרדות 

שהתעוררו סביב ימי הולדת שחגגנו בחצר,

כשברובם החרדה בכלל הופיעה כמה ימים קודם, 

מעצם המחשבה פן ינשבו רוחות,

ודי היה במחשבה כזו כדי להטיס אותי אל סיוטי החרדה..


כך, סבלתי ממנה לאורך שנים רבות בהן 'אין לי מה לעשות',

אין למי לפנות - כי התחושה היא כזו שאף אחד לא יכול להציל אותי,

אלא רק לחכות שהגל יעבור.

ואפילו את זה לא באמת ידעתי לומר אז,

רק הייתי מתכווצת במצוקה ללא נשימה.


אבל, 

ב 20 השנים האחרונות,

מאז שהתחלתי לחזור לעצמי :-)

למדתי אינספור דרכים, כלים ואפשרויות

שלא רק מרגיעות אותי בזמנים שהחרדה מגיעה,

אלא אף יצרו מצב בו היא כבר לא מגיעה.. (!)

~~~~


היום אני יודעת לומר שחרדה 

היא כמו פקעת של אינסוף פחדים לא מודעים ולא מעובדים,

הצטברות של רגשות מודחקים בכלל - ופחדים כאמור בפרט,

שכל כך קשה לנו להרגיש אותם - שמנגנון ההדחקה 

דוחק אותם פנימה פנימה למעמקינו.


כך הוא 'מציל' אותנו מלפגוש 

את מה שנתפס בעולמנו הפנימי כבלתי נסבל.

ובתקופות מסוימות בחיים, במיוחד כשאין תחליף בצורה של הכלה וחיבוק -

טוב שכך..


אלא שלאורך הזמן,

ההצטברות הזו גועשת ורועשת ומידי פעם - 

מתעוררת ה"מפלצת הרדומה" הזו ומגיחה כחרדה. (או דיכאון)

~~~~~


ולמה אני מספרת את הסיפור הזה?

אני פוגשת בקליניקה אינספור אנשים שסובלים ממנה - מהחרדה,

ומי כמוני יודעת - שהסיפור הפנימי (השקרי) הוא  - 

שאין מה לעשות

ואין מוצא, אלא להיכנע לה


אלא שזו לא האמת. וכמי שמכירה את המצוקה הזו -

אני מרגישה צורך להכריז ולומר -

כדי שכל מי שרוצה לשנות את המצב - ידע:

זה אפשרי לגמרי להשתחרר מחרדה.

ואני יודעת זאת גם כי על בשרי התנסיתי -

וגם על סמך התהליכים שבהם ליוויתי אנשים שסבלו ממנה - והשתחררו לחופשי :-)


ואם עשרות אנשים שליוויתי בדרך הזו הצליחו להשתחרר מהחרדות,

כנראה שעוד הרבה יכולים!

~~~~~

כל מי שסובל מחרדות מכיר אמירות של הסובבים אותו שמנסות להרגיע,

לשכנע, ולהסביר שאין בה צורך - בחרדה,

"ממה את פוחדת? הרי זה מופרך ולא הגיוני.." הם יגידו 

ולמרות שזה נכון... 

הרי שלא רק שאמירות כאלה לא ירגיעו,

הן עשויות אף להחמיר את המצב -

כי מי שסובל מהחרדה יבין יותר ויותר שלא מבינים אותו

ובשלב מסוים יפסיק לשתף במצבו - 

כך שלא רק שימשיך לסבול מהחרדה-

הוא יישאר אתה לבדו..


חרדה מפעילה את המערכת שלנו בצורה הכי ראשונית.

השכל לא 'מדבר' אליה.

לכן אין טעם בדיבור רציונלי שכזה.

ובטח ובטח שככל שנילחם בה - היא תילחם בנו בחזרה ותתחזק

(כמו כל דבר בטבע)

~~~~~

מה שקורה לנו אנרגטית בזמן של חרדה -

יש ניתוק מהשורש (המרכז האנרגטי ה1) - מהבסיס שלנו - מהאדמה

ובו זמנית יש ניתוק מהכתר - המרכז האנרגטי ה 7 - מהרוח

ואנחנו בתחושה של ניתוק, בה אנחנו לבד בעולם

מן "אמאל'ההההההה" צורח שכזה..


לכן מה שיכול לשנות את המצב הוא קרקוע וחיבור.


אך כל העניין עם חרדה הוא שבגלל הלבד הזה

ועוצמת התחושות והרגשות,

זה נורא קשה ומאיים להצליח להתקרקע ולהשתחרר ממנה בעצמנו.

נדרשת לנו עזרה מקצועית מבחוץ

ממי שיכול לכוון, ללמד, לשחרר את המיותר

ולהחליף את הר הגעש הפנימי הזה

באדמה יציבה.


לאחרונה התחלתי לעבוד אנרגטית עם "מטה הכסף~קסם" (פרי יצירתה של אורית כהן רז)

כלי אנרגטי אותו אני משלבת בסיקוונסים של הילינג קריסטלי

שיש לו גישה ישירה לתכנים המוצפנים בעומקינו

ואפשרות לקצר לנו תהליכים ולשחרר אותנו ממצוקות בכלל -

וזו - החרדה בפרט.

אם את~ה מכיר~ה מישהו שסובל~ת מחרדה

ורוצה להשתחרר ממנה,

התוכן הזה יכול להיות לו לעזר רב

ואפילו לפתוח לו אפשרות חדשה שלפתע נראית באופק.


"היה לי שבוע ממש טוב!" (היא אמרה לי אחרי 3 פגישות)

    או 

"את לא מבינה אני ממש הצלחתי לעבור את הטיסה הזו בלי חרדה" (וזה קרה אחרי 4 בלבד)

הן רק שתי דוגמאות פיציות מהימים האחרונים

ויש עוד אינספור שכאלה!


זה אפשרי,

החיים יפים ואנחנו פה בשביל ללמוד איך אפשר ליהנות מהם,

תוך כדי יצירה משמעותית ומימוש


פה בשבילכם,

אפשר לפנות במייל galitel2@gmail.com

או בטלפון 052-8892401

גם למקרים פרטיים וגם למקרים בהם החרדות מערערות את הקשר הזוגי-משפחתי.

(הסישיינים הם בקומביניציה משתנית של שיחות, מגע וטיפול אנרגטי ללא מגע)


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  


בנוסף - חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

כך שתוכלו לחזק את האהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים




יום חמישי, 12 בינואר 2023

בחזרה אל הלב (שיתוף אישי וגם: איך לדבר על קושי)

שנים שאני מתנהלת מהראש,

כל כך שכללתי אותו שאפשר אפילו לומר 

שאני מגדירה את עצמי (ולא פעם מוגדרת) ע"י איכויות חשיבה,

יכולת למידה והתמקצעות בהן,


כשבעצם... 

זו אחת הדרכים שלי -

שלא במודע מן הסתם -

להפחית את עצמת הרגשות. או - להרגיש פחות

את הכאב בכל אופן... (לכאורה)


כילדה מאד מאד רגישה,

הייתי צריכה לפתח מנגנון הגנה מספיק נוקשה

שיחספס וישמור עלי מפני ההצפה 

של הדמעות שזלגו להן בלי שליטה

במיוחד כשהייתי ערה לעיניים חסרות האונים של המבוגרים סביבי

פעורות כלפי בתחנונים שאפסיק...


כל זה כאמור היה לא מודע,

אם כי לגמרי מוטבע בזכרוני...

חוסר האונים שלהם~שלי והלבד 

שמגייסים מערך הגנה להתמודד מול העוצמה הרגשית הזו

שנתפסה בעולמי הילדי כבלתי נסבלת.


כך פיתחתי לי מיני הרגלים,

כשכלתנות, עודף עשייה, עודף שליטה, אחיזה ועוד...

תוך שהתרחקתי יותר ויותר מהלב שלי


ובעוד שמתקיימת בי הידיעה של המהות הבסיסית הזו שלי,

שיש בה רגישות רבה, אינטואיציה וחיבור למהות...

הרי שהגישה אליה נהייתה סבוכה יותר ויותר עם השנים.


כך שנים התנהלתי בריחוק. ממני ומהזולת.

ריחוק שלכאורה הגן עלי מפגיעה, מלהרגיש את עוצמת הרגשות,

אך באותה המידה הרחיק אותי מעוצמת החיים

ומהחיבור אלי ולבינת הלב שלי..


מן הסתם למנגנוני ההגנה הללו היו רווחים רבים,

למשל הם איפשרו לי תחושת אונים (אשלייתית אמנם),

כאמור כך יותר בטוח (כמובן לכאורה כי אני בהחלט נפגעת),

ושם אני ממש צודקת... (לא שזה באמת ממלא אותי אך בהחלט כוח מפתה)

ועוד שכאלה..


כבר שנים שאני תועה בדרך חזרה אליו,

בין ערפילים והטעיות של התפיסות שמסתירות לי

אותי,

את האמת שלי,

את הרגשות שלי,

את הרצונות שלי,

את מה שנכון לי...

ומובילות אותי לבחירות שפחות מדויקות לי,

נאחזת בהסברים שכליים שמשאירים אותי

מול דלתות שנסגרות

שכאילו מנסות לומר לי - זה לא הכיוון...


ואני לומדת,

לא פעם בדרך הקשה והכואבת

(לכן ה "לכאורה" סביב יכולת ההגנה של המנגנונים מפני פגיעה)

להקשיב לקולות השונים,

לשהות ולהעז להרגיש,

לא ממקום שמזוהה אמוציונלית,

אלא מהמקום הבוגר שאאוץ' מרגיש את הכאב ולומד להפסיק להתכחש לו,

מעז להיות ברגשות הפגיעים שמאחורי התסכול והכעס,

מאפשר לסקרנות להחליף את השיפוטיות והאשמה

ולי להביא את עצמי ממקום חשוף ופגיע

שמדבר את עצמו תוך שאני מרגישה אותי

ולא באופן מנותק - כועס - שיפוטי - מוכיח - שכלי - צודק - החלטי (או דומיהם)


כי כשהלב מוגן מאחורי בריח,

אני מרגישה בעיקר את אלה - הכעס והתסכול,

שמקשיחים את הלב עוד יותר 

ומעצימים את הניתוק שלי מעצמי ומהאחר...

וזה מאד מבלבל כי הרגש אפילו לא מספיק להיוולד

וכבר מגיעה חוסר סבלנות או תסכול ש"מקצר תהליכים"

ומקשיח אותי - לכאורה כאמור - על מנת להגן...

אבל משאיר אותי ל ב ד


ככל שאני צועדת בדרך הזו ומחוייבת אליה,

גם כשאני לא ממש רואה בבהירות,

גם כשמציף הלבד וחוסר האונים,

ככל שאני מאפשרת מרווח בו אני מרגישה

ואוספת את החלקים הילדיים הללו אלי,

אני יכולה לדבר את עצמי יותר מהלב.


לא כדי שפלוני יעשה מה שאני צריכה,

כי אני פה בשבילי,

לא מהמקום השיפוטי שיודע יותר טוב ממנו,

לא מהמקום הכועס והמתוסכל, כי ביני לביני עברתי את המשוכה הזו

ואני בחלקים הפגיעים שמעבר לה,

פגיעים שלא תלויים בו כי הם מוחזקים על ידי.


שם נוצר בטחון שמאפשר לי להביא אותי ול ש ת ף מהלב,

תוך שאני לוקחת בעלות ואחריות על חלקי.


נכון, זה מפחיד, לפחות אותי, כי זה מאד קרוב,

ושם רואים אותי באמת

ומיד קופץ לו הפחד מדחייה ונטישה 

שכשיראו באמת מי אני - יברחו 

ואני הרי - ואולי זו הסיבה - כבר התרגלתי להיות זו החזקה שתומכת ומושיעה 

כי שם "בטוח" לי ...

אבל... כבר לא מספק. ורחוק. ומשאיר אותי בבלבול,

באשליית אונים אבל כזו שנשענת על קנה רצוץ

ומובילה שוב ושוב אל חוסר האונים..


אני בדרך חזרה אל הלב,

לא שזה תמיד קל וסוגה בשושנים...

אבל חווית החיים הופכת יותר ויותר נעימה,

ועוד ועוד דלתות וחלונות אפשריים נפתחים בדרכי

יפות ומבטיחות לא פחות מאלה שצילמתי לאחרונה בבארי ובקפריסין:





ורגע לפני שאני נפרדת מהלב 💕

אני מעדכנת שבקרוב נפתחת עוד קבוצת נשים בתהליכי פרי(ד)חה

אז אם יש לך מכרה כזו שזה יכול להתאים לה,

בלחיצה כאן נמצאים כל הפרטים.


המשך ימים יפים ומשמחים,

💓💓


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓💓

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי


ואפשר גם בפגישות פרונטליות:
  • פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
  • בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
  • איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
  • יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
  • ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
  • פרטים נוספים בלחיצה כאן  


בנוסף - חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -

סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

כך שתוכלו לחזק את האהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים





  

 

Menalon trail - סיפור דרך יום 1+2

בעצם הגענו ל 5 ימי צעידה,  הקדמנו יום לנסיעה ברכב מנמל התעופה של אתונה לסטמניצה שבפלופונז -  נקודת המוצא של המסלול, שם השארנו את הרכב,  ובסו...