מְסָפְּרִים שבאזורים מסוימים באפריקה,
כשזוג מתחתן - יש לו מקבילה שמימית -
כך שמעתי שמקובל להאמין שם.
זאת אומרת שאם יש בעיה בזוגיות,
היא אף פעם לא אצל הזוג הגשמי,
אלא תמיד אצל הזוג השמיימי
ולכן, אם זה קורה,
הולכים לשמאן והוא פותר את הבעיה ברובד השמיימי
וכך נפתרת הבעיה ברובד הארצי.
זוהי אחת האנקדוטות שבחרתי לשתף,
מתוך יום העיון המרתק של האגודה הישראלית לטיפול משפחתי וזוגי
שהתקיים במוזיאון ישראל בירושלים סביב התערוכה "חלומות צלולים".
אגב, התערוכה שווה במיוחד ומומלצת מאד,
כל כך נהניתי שאני מתכננת לקפוץ לשם שוב.
ו... אני חוזרת לאמונה האפריקאית,
שאולי נשמעת לנו המערביים כבדיחה,
או כסיפור הזוי שהלוואי שהיה יכול להתקיים במציאות
ואולי הוא מציג את התמונה בצורה פשטנית ואף מקוממת
אבל מה שכן אפשר לקחת ממנו -
מעבר לפנטזיה של הקלות הבלתי נסבלת שהוא מתאר,
זה מעין תזכורת לרבדים המתקיימים מעבר לגשמי,
שהרי אנחנו הרבה מעבר לגוף-חומר שלא פעם אנו מזוהים אתו.
שמעתי את דר' נאדר בוטו אומר -
שהרפואה לוקחת בחשבון את הגוף ומתעלמת מהרגש
שהפסיכולוגיה לוקחת בחשבון את הנפש ומתעלמת מהרוח
ונקודת מבט רחבה יותר שתורמת עוד יותר לריפוי ולשינוי תהיה כזו,
שלוקחת בחשבון את הגוף, הנפש (הרגש) והרוח.
כלומר גם את המימד השמיימי.
ואכן, מהניסיון שלי - לפעמים אפילו רק -
מה שאני קוראת "ניקויים אנרגטיים" יכולים "לפתוח חסימות"
ולהקל על התנועות שנעשות בגשמי,
כפי שאני רואה כשאני מטפלת בביו אורגונומי שהיא כלי טיפולי אנרגטי קסום
(ולא רק במרחב הזוגי, אלא גם בהיבטים גופניים ורגשיים אישיים)
קסום כי הוא לא מוחשי ולא ברור לעין ובטח שלא לשכל.. :-)
ובכל זאת, איכשהוא כמו באורך קסם - עובד...
אבל על כך אולי ארחיב בפעם אחרת..
כי מה שרציתי להביא הפעם,
שייך דווקא לגמרי לגשמי -
להתייחסות מעמיקה יותר מהמוכרת לדפוסי ההישרדות שלנו -
הלוחם, הבורח, המתנתק, המְרָצֶה
(מן הסתם יש לאלה קיום במישורי הרוח אבל ההישרדות -
היא כמו התגלמות הנוקשות של החומר).
אני מבססת את המשך הפוסט על הרצאה מרתקת של יפעת פרס
בשם: "מצבים כרוניים של מערכת העצבים"
שמובילים את חלקנו יותר וחלקנו פחות
"להיתקע" באחד או יותר מהדפוסים הללו.
כולנו באופן טבעי, מעצם היותנו בני אדם
שנולדים תלויים וחסרי אונים
להורים בני אדם (כלומר שאינם מלאכים)
נמצא עצמנו במצבים בהם לא תמיד יסופקו לנו הצרכים שלנו במלואם באופן מיטבי.
לכן, נאמץ אחד ולרוב שניים מתוך הדפוסים הללו
שיהיו לנו כדפוס הישרדותי
שבראשית חיינו בהחלט היה נחוץ יותר
ואף שלרוב בהמשך החיים יקשה עלינו,
אנחנו כאילו כלואים בו -
דרכו נראה את המציאות
על פיו נגיב,
אף שכאמור לא באמת ישרת אותנו
ולא יהיה מתואם לסיטואציה.
לפעמים, יהיו מצבים שבהם מערכת העצבים -
היא זו שממנה מופעלים הדפוסים (המערכת האוטונומית - האוטומטית למעשה)-
"נתקעת" ולא חוזרת למצב המווסת באופן טבעי.
ואז האדם חושב שהוא "כזה".
כאילו הדפוס נדבק לו לאופי, למרות שהוא רק דפוס -
או במילים אחרות הרגל שניתן לשינוי.
המערכת הסימפטתית - מטרתה לשמור עלינו חיים
אבולוציונית
והיא סורקת כל הזמן את הסביבה ומחפשת אותות של סכנה.
כשהיא קוראת יותר אותות של סכנה מאותות של ביטחון -
היא יוצאת לתגובה הגנתית כדי לשמור עלינו בחיים -
כאשר התגובה הזו תהיה על פי אותו הדפוס שאימצנו לאורך הילדות
אותם ה F ים המוכרים.
( Fight/ Flight/ freeze/ fawn)
בבגרותנו, היא כמובן יכולה לקרוא כאות של סכנה לא רק מוות,
אלא מוות מבושה למשל
ולהגיב כאילו היתה סכנת מוות.
רק כשאנחנו מרגישים בטוחים -
אנחנו יכולים ליצור קשר אינטימי, קרוב.
אז הגוף מתפקד הכי טוב
מערכת העיכול (הפיזי והרגשי) והרגיעה עובדת כראוי,
הקורטקס הקדמי פעיל, התבונה שלנו זמינה לנו יותר
ואנחנו יכולים להיות אמפטיים.
הסטינג של האימגו - דרך הטיפול שאתה אני עובדת עם זוגות - עושה בדיוק את זה -
כאשר זוג יושב זה מול זה ונבנה אט אט המרחב הבטוח שביניהם.
כשבני הזוג שולחים אותות של בטחון זה לזה -
מי שמדבר מדבר ב I position ומי שמקשיב פותח את הלב להקשבה.
כשמערכת העצבים קוראת אותות של סכנה,
היא מיד יוצאת לפעולה, כשמטרתה להשאיר אותנו בחיים
וגם להחזיר אותנו למצב רגוע יותר.
לעיתים, למשל במצב של מלחמה מתמשכת המצב ההגנתי מתמשך גם הוא,
וזה מכלה לנו את המשאבים והמערכת לא מצליחה להחזיר אותנו לאיזון.
כלומר מלכתחילה היא מיועדת לתגובה קצרה וממוקדת.
כן ניתן גם להבין מה קורה לילד שנמצא במצב לא בטוח מתמשך
ולכן מפתח מצב כרוני של לוחם או בורח, או קופא או מרצה.
אותו ילד גדל אבל המצב הכרוני נשאר "דבוק" אליו
ודרכו הוא חווה את העולם וכך ממשיך להגיב
ונוצרת מעין אשליה של "מבנה אישיותי" למרות שזהו רק דפוס.
המערכת האוטונומית - לא יכולה לעשות תהליכי חשיבה מורכבים,
שכן היא מנוהלת מהחלקים הפרימיטיביים יותר של המוח
והיא פועלת על פי אינסטינקטים.
אם היא יכולה להגיב -
תוביל לתגובה של לחימה או בריחה,
אחרת - יהיה FREEZE - ניתוק עד דיכאון.
ה F הנוסף - Fawn - ריצוי או התאמה - מעין ניסיון לוויסות של האחר הפוגעני.
וכן...
אפשר לתאר לעצמנו איך נראית זוגיות בין לוחם למרצה...
או בין לוחם ללוחם...
או בין לוחם לבורח...
הלוחם למשל, ייטה לווכחנות ועימותים,
לאיומים שמאחוריהם תפיסת עולם -
שה "אני תמיד צודק",/ כולם דפוקים/ רעים/ טיפשים..
יהיה נדיר אם יקח אחריות על החלק שלו בדינמיקה
(נכון, כי הוא תמיד צודק..)
ותהיה לו נטייה למונולוגים עצמיים אינסופיים.
כשהלוחם אימץ לעצמו דפוס נוסף של מתנתק -
(כאמור לרובנו 2 דפוסים)
לרוב יהיה ניתוק רגשי יחד עם כעסנות,
תהיה דרשנות וביקורתיות,
למשל דממה בארוחת הערב,
ישרה סביבו פחד ותחרותיות.
כאשר הלוחם יהיה גם מרצה,
יהיה כמו 2 אנשים, לפעמים יתקוף ולפעמים גדוש בהצהרות אהבה,
מחד יהיה כוחני ובעל אג'נדה
ויהיו לו מעברים חדים בין האסטרטגיות -
בין תוקפנות לבושה ואשמה.
(חייבת להודות שזה מזכיר לי מישהי..
אבל גם להיות נחמדה לעצמי ולספר שככל שאני עובדת על כך,
העוצמות יורדות ויש לי יותר יכולת ניהול. אני פחות ופחות בקצוות)
לתיאוריה הפוליווגאלית יש עוד תיאורים
לכל אחד מהדפוסים, אף שכולנו מכירים אותם..
לכן לא אוסיף מהם כעת
אבל מה שכן חשוב לזכור בעיני, זה:
ראשית, שהדפוסים הללו אינם אישיותיים אלא הרגלים,
כלומר הם ברי שינוי (!)
לא שנשתנה מהקצה אל הקצה,
אבל ככל שנעבד, הם יהיו פחות אוטומטיים ובעוצמה פחותה,
שנית - שאימצנו אותם על מנת לשרוד
ולכן מבחינת המערכת הם נחוצים להישרדותנו,
כלומר על מנת שנוכל לשנות אותם -
עלינו ליצור מצב של חוסן פנימי
ובכך להראות למוח ההישרדותי שלנו
תמונה קרובה יותר למציאות.
(כלומר שאני בטוחה יותר מהנתפס בעיניו לפני העיבוד)
כך, ככל שנוצר חוסן פנימי, התפיסה מתרחבת ומתאפשרת הבנה שכזו
והשימוש בדפוס הופך פחות נחוץ ולכן פוחת.
דבר נוסף שיכול לסייע הוא ההבנה -
שכשבן הזוג מגיב בדפוס כזה או אחר - זה נובע מתוך מצוקה,
אני יודעת שזה לא תמיד יעזור בזמן אמיתי..
אבל אם נחזיק את זה אי שם במודעות -
זה יכול לסייע ולהחליש את המאבקיוִת בדינמיקה הזוגית
ומתוך כך, בהמשך גם את הדפוס. (של שני בני הזוג)
ולסיום...
אולי זה המקום להניח את השאלה:
מהם אותות הסכנה שאת~ה שולח~ת לבן~ת הזוג שלך?
ומהם אלה שהוא~יא שולח אליך?
ההבנה של מה משדר לכל אחד מכם ביטחון ומה סכנה
היא שלב חשוב וחיוני מאד בתהליך השינוי.
~~~~
אם יש דפוס כזה שהיית רוצה לעבוד עליו,
זה זמן מעולה להתחיל,
בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי
ומשם נמשיך יחד
ואם יש לך העדפה ללימוד עצמי
אפשר גם ליהנות מהתכנית הדיגיטלית ליצירת שינוי ב 21 יום
והיא נמצאת בלחיצה כאן עבורך
הכי חשוב,
שיחזרו עכשיו
ואִתם ימים יפים ושפויים
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך
💓💓💓💓💓
מפגש זוגי חד פעמי:
כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -
סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה
שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם
ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝
(אפשרי גם כמפגש חברות!)
לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה