הוא והיא - איך להוביל את הקשר הזוגי מט׳ לטו באב

יצא ככה שהשבוע מתחיל ב ט' באב

שמציין את חורבן בית המקדש,

ומסתיים בטו' באב - הוא יום האהבה.

לא יכולתי שלא לעשות את ההקשר

מהגלובלי הקולקטיבי - אל האישי הביתי -

על מנת שנוכל להיעזר בשבוע הזה וליהנות מהמעבר הזה-

מהחורבן אותו מבכים ביום ראשון,

אל התקומה, התקווה, השחרור והזרימה אותה חוגגים עם האהבה - בשישי.

כולנו יודעים (לרוב על בשרנו) באיזו קלות אנחנו יכולים להוביל לחורבן הבית שלנו..

זוגיות מחייבת היא הקשר הכי אינטימי בכל הקשרים האנושיים-

אנחנו מכירים את בני הזוג הכי טוב מכל אחד אחר

אנחנו יכולים לאהוב אותם מעומק ליבנו

או לפגוע בהם עד עומק נשמתם.

בכל פעם שנִכָנע להרגלים, לפחדים, ללחצים

להתנהגויות ההישרדותיות שלנו -

שמפעילות בתגובה את ׳כלי המלחמה׳ אצל בן הזוג שלנו -

אנחנו בדרך לשם - לחורבן,

ובעצם כל סיבוב כזה מוסיף עוד שכבה של חומה בינינו

שמצמיחה עוד קוצים ומיני מגינים, שמצד אחד לכאורה מגנים עלינו לא להיפגע

אך מצד שני מייצרים אוירה טעונה ונפיצה,

ואז כל מילה שלו יכולה להתפרש כקריאה למלחמה ולהוביל לתגובה לוחמנית מצדה..

ושוב אנחנו בדרך לחורבן..

והעניין הוא שמראש נימשך אל מי שיהיה לנו

הכי טבעי ללחוץ לו על הכפתורים .. :-(

לעומת זאת, מה שמאפשר המעבר מט' לטו' באב

(וכן, זה לא חייב להיות רק השבוע :-),

זוהי נקודת מבט לחיים, שהשבוע אנחנו מקבלים תזכורת לגביה ..)

מה שמאפשר אם כן  ה "מט' לטו' באב" -

זה רגע לשים את כלי המלחמה בצד,

להזכיר לעצמנו שאין פה סכנה אמיתית,

שלרוב אין באמת ניסיון להרע לנו מהצד השני

וגם אם היא שוב מנג׳סת לו לגבי מתי הוא מתכוון לצבוע את הקיר

יש מצב שזה לא- כי בא לה לרדת לחייו..

יש מצב שזה פשוט נוגע באותו המקום הרגיז

שקופץ להגנתו אל מול כל ניסיון להפעיל אותו.

אותה התנגדות לסמכות שחווה תמיד כביקורתית ומכלה,

אל מולה פיתח נוהג מסוג של שביתה איטלקית,

אוזניים ערלות ומרחב הגנה שלא נותן להתקרב אליו..

מה שבעבר מול אבא שלו- היה מוצדק..

אבל היום -

לא בטוח..

אומר זאת אחרת

כל עוד אנחנו לא מודעים ולא פותרים את המקומות הלא פתורים הללו

שמובילים אותה ׳להציק׳

שמובילים אותו להדוף,

נמצא את עצמנו חוזרים לאותה נקודה.

וגם אם הריב ישכח לזמן מה.. (עם עוד שכבה בחומה שביניהם במסגרת הכל כלול)

זה יהיה מה שנקרא - עד ה"עונג" הבא...

עד כאן איך אנחנו מובילים את עצמנו ל ט' באב, לחורבן ביתינו..

אלא ש... אפשר אחרת !

כשאנחנו ערים לקולות שמשתתפים במערכה

כשאנחנו בוחרים בריפוי שלהם

ובצמיחה מתוך ההישרדות אל האיכות-

כשהיא מרגיעה את המקום הלוחץ והמנג'ס שלא נותן מנוח גם לה בעצמה ,

וכשהוא מרגיע את אותה ההתנגדות שלעתים- אם לא למעלה מזה -

מסמאת ומעוורת אותו ומייצרת מצב שהוא בעצמו מפסיד ממנו..

אז - שם - מתרחש הטו' באב שלהם.

רק... שצריך מישהו שיודע את הדרך כדי להוביל אתכם לשם..

ורצוי.. שהוא יהיה מומחה בנושא,

ומאחר וזו בדיוק המומחיות שלי,

ואני יודעת את הסודות והפיתולים כדי להוביל אתכם בבטחה

ולרקום בעדינות מחדש את החיבור מהלב שלך אל הלב שלו,

כדי ששוב יהיה לכם כיף לקום בבוקר,

וגם לחזור בסוף כל יום מהעבודה,

אני מזמינה אותך לקחת את עצמכם :-)

ולהגיע לאינטנסיב הזוגי !

לנצל את הסמליות שבמעבר הנפלא הזה

לשנות כיוון -

וללכת יחד אתי

בדרך הכי נפלאה שאני מכירה,

שבכל פעם מפעימה אותי בָדיוק, בגאונות, וביכולת שלה לפתוח את הלב,

אל הטו' באב שבכם - אל האהבה.

לא עוד גב אל גב,

לא עוד ריחוק וניכור..

אלא - כמה כיף -

תחושה שהוא באמת שם בשבילך

ידיעה שאתם יחד !

הנה פה כל הפרטים

חג אהבה שמח

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

אגב -

אם הוא כרגע לא בעניין

את יכולה להתחיל לבד

בלחיצה פה כל מה שצריך לדעת על דרך נפלאה לשם

איך לשכנע אותו לבוא לטיפול זוגי ?

מידי פעם (האמת למעלה מזה :-) זה מה ששואלות אותי נשים בטלפון :

הן מספרות לי ש-

'הוא לא רוצה..'

'הוא לא מוכן לשמוע על טיפול'

'אני לא מצליחה להסביר לו למה כדאי לבוא..'

אז החלטתי לכתוב על זה כדי שהתשובה תהיה פתוחה לכולן -

אתחיל ב'איך לא' - או 

מה לא כדאי לעשות אם את רוצה שהוא יבוא אתך לטיפול ? :

לא כדאי ללחוץ עליו,

לא לנג'ס לו

וגם לא להפעיל אולטימטום ומניפולציות..

פשוט כי אלו עשויים לעשות בדיוק את ההיפך..

ולגרום לו להתבצר בעמדתו עוד יותר.

באופן כזה שהוא לא ממש מקשיב..

ואת די סתם מבזבזת אנרגיה..

אם כך את בטח שואלת- מה כן ?

אז מעבר לזה שמלכתחילה, אם עוד בכלל לא יצא לך לדבר אתו-

כדאי שתמצאו זמן פנוי לדבר על שניכם

תגייסי את השקט והאמפטיה מתוכך (יודעת.. לא תמיד זה קל :-)

תאמרי לו שאת יכולה לראות שגם לו קשה כש...

וגם לך מפריע ... או חסר...

ושאת יודעת שזה לא חייב להיות ככה

שאת יודעת שאפשר לשנות את המצב-

שקראת וישנם מקומות שאפשר אפילו לנסות ולבדוק לפני שמחליטים

הנה למשל מה שתגלי בלחיצה פה 

ונניח שכבר ניסית, וזה לא עשה את העבודה..

אז הנה מה ש הכי חשוב להבין : 

למרות שהכי 'שווה' זה שתגיעו יחד

וגם שהוא יהיה אתך בדרך הזו..

עדיין - אם בשלב הזה הוא לא זורם אתך -

זה הזמן להפנות את תשומת הלב אל עצמך -

כן, את, שיש לה חלק באינטראקציה, ויש לך מתוך כך היכולת ליצור שינוי בעצמך

(כמו שאני מכירה את הדברים, 

זה מייצר שינוי כזה במאזן הכוחות ביניכם

שגורם לו פתאום - לרצות להצטרף .. !)

ופה יש כמה אפשרויות -

1.

ממש לפנות למטפלת שרצית ללכת אליה

וללכת לכמה פגישות לבד.
(מוזמנת אלי באהבה, אני מקיימת פגישות פנים אל פנים
וגם סקייפ/טלפון והתוצאות וההקלה לא מאחרות להגיע :-)

כי הרי בכל סיטואציה זוגית

יש לכל אחד מכם 50% אחריות,

אז אפילו אם רק את תעשי דרך ולו קצרה -

תוכלי לייצר שינוי ב 50% שלך.

ומתוך כך - כל האינטראקציה תשתנה

(ו.. אין מה לעשות.. אנחנו שבויים בהרגלים שלנו
ולכן קשה מאד ליצור שינויי בעצמנו..
טובי המטפלים הולכים לטיפול בעצמם, למרות שלכאורה יש להם הידע והכלים ..)

2.
להיעזר ב גלגל ההצלחה שיחזיר לכם את האהבה הביתה

גם אם רק את מתחילה לבד את התהליך

הנה כל הפרטים בלחיצה פה

מדובר בפורמט דיגיטלי עם הקלטות וסרטונים

שכוללים את כל מה שאת צריכה בשביל לייצר את השינוי

כל מה שצריך כדי להחזיר את האהבה אליכם ביתה

הנחיות ברורות ופשוטות, עליך רק להקשיב ולהתמסר.

הוא מיועד לתהליך זוגי - כששניכם צועדים יחד

או

לעבודה פרטנית שלך מול ההקלטות, 

כשאת מתחילה ליצור את השינוי.

ואז- אם הוא מצטרף - מה טוב !

ואם הוא לא מצטרף - גם טוב - כי את מצליחה לייצר שינוי מצדך

והשינוי הזה.. כאמור יש בו מן קסם כזה

שמחזיר את הקסם האישי שלך לחיים..

ואיכשהוא 

פתאום גם הוא רוצה להצטרף.. :-)

תביני הכל בלחיצה פה

לחיי האהבה,

ההקשבה והרכות,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

"אני כבר לא אוהב אותה.. לא מאמין שהיא תשתנה, זה הסוף.." מה חשוב לדעת לפני שמחליטים להתגרש? + פטנט מעולה לריכוך האוירה

"אני כבר לא אוהב אותה.. אין לנו שום דבר במשותף,

אני לא סומך עליה, ואני לא מאמין שהיא תשתנה..

מבחינתי זה נגמר בינינו, חבל על הזמן.. "

את זה אמר לי מ. בתחילת השיחה שלנו השבוע ..

וכמוהו אני שומעת המון מסביבי..

רק אחרי ששמע אותי -

יכולתי לראות איך נפקחות לו העיניים לרווחה,

איך לפתע - אופטימיות זהירה מעזה להסתנן לו למבט ..

איך הלב שלו מתרכך..

כי מה מספרים לנו בכל מקום ?

בסיפורים, בסרטים, בבית הספר ..

ישנה האגדה הלא כתובה הזו – שישנו אי שם האחד

היחיד והמיוחד, שהוא – באמת יאהב אותי,

לו – אני באמת אתאים,

הוא- ממש יבין אותי ,

ואתו – לא יהיו לי כל הבעיות הללו בהם אני נפגשת בקשר הזוגי שלי..

אז למה לי לסבול ?

מגיע לי טוב יותר, לא ?

ברור שכן..

מגיע לי הכי טוב , לא סתם טוב יותר !

ועדיין – יש לי כמה מילים על האגדה האורבנית הזו

שמשאירה אותי תלויה בו – היחיד והמיוחד... :

בתמצית הנה העניין כולו :

כל מה שאני נתקל בו בחיי, מושפע (וזה אנדרסטייטמנט) מנקודת המבט שלי ומעולמי הפנימי.

אם אני לא מרוצה ממה שקורה לי –

הדרך שלי ליצור שינוי בחיי , מתחילה ביצירת השינוי בעולמי הפנימי.

עולמי הפנימי הוא הסיבה לחוויית חיי

ו.. לשמחתנו – בדיוק שם ישנו המפתח ליצירת השינוי.

למה אני מתכוונת ?

אם אני מתלוננת כל היום שהאיש שלי ביקורתי,

הוא לא מפרגן לי בכלל,

והוא כל הזמן כועס ומקטר,

ווואלה, מגיע לי טוב יותר, נמאס לי מזה..

אז מה שקורה לרוב-

(מבלי לפגוע בזכות הבחירה. לכל אחד הבחירה הלגיטימית שלו מה נכון לו לעשות.)

מה שלכאורה הכי קל – זה 'להיפטר' מהגורם המזיק – כלומר להיפרד ממנו. 

לכאורה פתרתי את הבעיה,

הוא כבר לא מבקר אותי.. (גם לא מדויק, ובכל זאת נניח שכך..)

אלא שלמעשה..

אם נמשכתי אל איש שכזה.. סביר להניח שיש בתוכי מקומות

שמרגישים או רגילים להיות נתונים לביקורת,

שלא באמת מאמינים שאני ראויה לפרגון,

יותר מזה – שלא מסוגלים להכיל הערכה.

וכשמישהו יפרגן לי – לרוב אומר לעצמי :

"טוב הוא לא באמת מתכוון לזה.."

או

"הוא סתם רצה להיות נחמד.."

או משהו דומה שמבטל את דבריו..

בטח שלא אמשך לאנשים כאלה, זה סוג של - "אין לי תקשורת אתם" (ברבדים מסוימים)

מה שאני מנסה לומר זה  - שאחרי שנניח ונפרדתי מהאיש ההוא,

(ולא דיברתי פה על חורבן הבית, הילדיםL , הכעסים, הכאב, האשמה, הכישלון, הדמעות.. וואי וואי..)

אמצא את עצמי שוב נמשכת למישהו דומה...

כל עוד לא פתרתי בתוכי את העניין –

כל עוד אני לא מאמינה שאני ראויה,

כל עוד אני לא מסוגלת להכיל מחמאות –

זה מה שיקרה – אמשיך לשמוע ביקורת / לא אהנה מפרגונים.

לעומת זאת – 

ככל שאני עוברת תהליך של ריפוי פנימי,

ככל שאני צומחת ואוהבת את עצמי (לא ככותרת ריקה כמובן אלא מבפנים)

ככל שאני מסוגלת להכיל הערכה ומחמאות כי אני באמת מאמינה להן..

כך – המציאות שלי – כן - גם עם אותו האיש שביקר אותי 15 שנה (!) משתנה !

כך אותו הצורך בהערכה באמת באמת מתמלא ,

ולא רק הכאב של הביקורת מהאיש שלי נפסק (לכאורה כי הוא לא באמת נפסק כשנפרדים..)

בקיצור,

אם אני מרגיש/ה שרע לי במערכת היחסים שלי,

כל עוד אין לי הרצפטורים להכיל את הטוב שאני רוצה – לא אוכל ליהנות ממנו

לכן – פרידה היא לא הפתרון (לפחות לא לבעיה הזו..)

(שוב- מבלי לפגוע בזכות הבחירה. לכל אחד הבחירה הלגיטימית שלו מה נכון לו לעשות.)

אם כך - הדרך ליצור את השינוי מתחילה ביצירת הרצפטורים הללו אצלי –

כי כשאני צומחת, מרפאה וגדלה להיות מי שאני –

אפילו אותו בן זוג – יכול לתת לי את מה שאני רוצה/ צריכה..

(כנ"ל במגוון אישיויים, הייתי אומרת בהכללה למעט אלימות)

ועכשיו - קחי לך שתי דקות, 

עצמי לרגע את העיניים

התבונני בעיני רוחך בבן/ת הזוג שלך כאילו הוא עומד מולך,

שימי בצד מי צודק, ומי אשם,

הניחי לרגעים את כל הכעסים שהצטברו,

את והוא – במקום הנקי , העצמתי, השלם, שאתם.

רק אתם , את בעיניים עצומות והוא מולך בעיני רוחך ..

קחי לך שתי דקות ושימי לב לתחושות.

מה קורה שם ?

האם את יכולה להבחין בתחושה של חיבור ביניכם ?

אם כן, ויש סבירות גבוהה שכך –

עברנו את המשוכה הראשונה

(אל דאגה, לא ויתרתם על הצדק, והאמת והעקרונות הם עדיין בצד בשבילכם..)

והנה השנייה –

נניח שהגיעה פייה מארץ האגדות,

ופתרה לכם את כללל המריבות וחוסר ההסכמות ביניכם,

כל מה שמתחת ומעל לשטיח..

אתם רואים אחד את השני

מצליחים לדבר זה עם זו,

לחזק אחד את השני, להיות בחיבור לבבות..

במצב הזה -

האם הבחירה שלכם היא זה בזו ? 

(מזמינה אותך לבדוק לעצמך ולתת מתוך מקום נקי- לא שמקטין ולא שמגדיל את עצמו - לבן/ת הזוג לבדוק עבורו)

אם אכן זוהי הבחירה של שניכם -

הדרך לזוגיות ממלאה, מחבקת ומשמחת 

בטוחה ונמצאת פה בשבילכם

עליכם 'רק' ללכת בה..

כל התובנות, הכלים, ההסברים – הכל קיים,

נותר לסמוך עלי, ולהגיע ליומיים בלבד

12 שעות אינטנסיביות,

שמקפיצות אתכם ואת הזוגיות שלכם לשחקים !

ובינתיים – עם ובלי קשר  לקראת טו' באב –

הנה פה 

תרגיל קטן שיחמם את האווירה ביניכם :

ניתן להבחין בברור שזוגות שמפנים זמן לאהבה שלהם,

(הייתי מדייקת ואומרת – פנאי מנטלי ורגשי ולא רק פנאי נומינלי..)

האהבה שלהם פורחת..

קחי לך כמה רגעים לחשוב על משהו שאת מעריכה בבן הזוג שלך,

מצאי זמן בו הוא פנוי,

בואי מתוך מקום של לב פתוח, תוך חיבור למהות שלך

וספרי לו ש "את מאד מעריכה את ....."

ואולי אפילו ש"זה מאד משמעותי עבורך כי אז את מרגישה ..."

למתקדמים : בחרו לכם יום בשבוע בו שניכם מפנים זמן להערכה הדדית שכזו,

כמה רגעים של חסד -

שעשויים לחמם עד מאד את האווירה ביניכם

ולהזכיר לשניכם למה אתם עוד פה...

לא, זה לא יפתור את הקשיים – אם ישנם – חשוב לפנות לגורם מקצועי חיצוני

שיעזור לכם לצאת מהלופ-ים הזוגיים שלכם.

(אפשר גם ביומיים הנפלאים – האינטנסיב הזוגי)

ובכל זאת אין לי ספק שהשקעה קטנה זו ותשומת לב בהערכה זה לזו 

יתרמו באופן משמעותי לביחד שלכם.

לחיי אהבה מעניקה וממלאה,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.