מה במיוחד עוזר לי להצליח להשכין שלום בין בני זוג ולעזור להם להחזיר את האהבה ?

תמיד אהבתי לטוס..

לא היה טרמפ אווירי שוויתרתי עליו בשירות הצבאי שלי..

אפילו כשלרוב - זה היה טרמפ שמאריך את זמן ההגעה שלי הביתה 

פי שניים או למעלה מזה.. מאחר והיה כרוך בהמתנה בטרמינל בבסיס- בנגב, 

ואחרי הנחיתה בשדה דב, מצריך נסיעה חזרה דרומה באוטובוסים הביתה לאשקלון..

לא אפקטיבי בעליל..

אבל בטיסה.. אני פורחת ..

יש משהו בהמראה ובנחיתה שממריץ את זרימת הדם בגוף (שלי לפחות) :-)

ולאורך הדרך - הנוף שנשקף (מגובה נמוך יחסית בנתיבים בהם טסים המטוסים הקלים) 

פותח את הלב ומזין את הנשמה..

נקודת המבט הזו שמצד אחד רואה מלמעלה את התמונה הרחבה 

את חמוקי הגאיות והיופי שבמרחבים

ומצד שני קרובה מספיק בשביל להרגיש אהובה עלי במיוחד

אולי זה יכול להסביר את האהבה שלי בעבודה עם זוגות, 

גם שם אני יכולה לראות מחד את התמונה הרחבה 

ולהוביל כל אחד מהם בעדינות אך עם נחישות אל הריפוי והצמיחה שלו, 

אל הגדול, האנושי, האמפטי, החבר שהוא, 

אל החוסן פנימי שלו שמאפשר לו יותר ויותר לפתוח את הלב ..

ומצד שני להיות מספיק קרובה כדי להרגיש אותם כדי להבין, 

כדי להבטיח את הדיוק עבורם..

זוהי נקודת המבט שמאפשרת לי ליצור עם זוגות שינויים מרחיקי לכת..

כי הם שנמצאים בתוך הגאיות לא יכולים לראות מה קורה באופק, 

אך כשאני נמצאת שם עבורם, נפתח עבורם מרחב חדש של אפשרויות.. 

זה לא ברור מאליו שזוגות שמגיעים רוטנים וכועסים יוצאים נינוחים, מחוייכים יד ביד..

אגב , כפקחית טיסה היו לי הזדמנויות קסומות במיוחד 

לחוויות אוויריות שמעבר לתובלה הביתה..

בלתי נשכחת עבורי היתה טיסה במסוק מהבסיס שבנגב למנחת באזור ים המלח

טסנו מזרחה לאורך הירידות מערד לים המלח וזה היה .. אין מילים.. פשוט מרהיב !

תארי לך שאת ציפור
פורשת כנפיים
במצב אופקי עם המבט לאדמה
ואת עפה..

אז זה היה ממש ככה..

טסנו כל כך קרוב לפני האדמה שאני רק נזכרת בזה 

ומתרגשת שוב מהעוצמה של התחושה אז (וזה קרה לפני יותר מ 25 שנים..)

מדהים כמה חוויות שחווינו מעצבות את חיינו גם היום..

ואפילו שלכאורה אין קשר בין טיסה לבין עבודה עם זוגות 

ואפילו שלא אני הייתי הטייס אלא טרמפיסטית בלבד.. 

נראה שאימצתי שלא במודע את נקודת המבט הזו 

שמאפשרת לי היום להשכין שלום בכל כך הרבה בתים

בדרכי לרומא
מבטיחה חוויות ותמונות מגובה 0 בקרוב

להתראות

זה קצת אישי, אבל נראה לי שיכול להאיר בתוכך משהו.. אז בחרתי לשתף..

לפי הסיפורים של אימא שלי, התחלתי לדבר בגיל מאד מוקדם -

הייתי בת שנה ושלושה חודשים, בת בכורה, נכדה בכורה (מהצד של אימא)

וכוווולם התפעלו ממני...

היא מספרת שהייתי עומדת במרכז, 'מטיפה את דרשתי'

וכולם (סבא, סבתא וכל הדודים.ות) מריעים לי מסביב..

כאן אני בת שנה וקצת

היום.. יש לי פחד במה..

לא פעם תהיתי - איך זה יכול להיות ?

הבוקר (במדיטציה) אני חושבת שהבנתי..

כשהייתי בת שנתיים וחודש..

נולד לי אח

כאן אני בערך בת ארבע

כהרף עין תשומת הלב נלקחה ממני

כהרף עין, איבדתי את התהילה שבגילי הצעיר הייתה עבורי כאוויר לנשימה

היום, אני יודעת לזהות שקורה לי לא מעט שאם דברי ומעשי לא זוכים לתשואות

נחמץ משהו בתוכי..

(גם אם זה על משהו שבישלתי לאכול,

וגם כשזה משהו שאמרתי - בעיקר כשהקהל גדול יותר מאחד ..)

מתוך אותה חוויה ילדית ומתוך השאיפה להגיע שוב לתשואות ההן

מתחוללים בתוכי שני כוחות :

האחד - עושה מעל למקסימום, כי התשואות הן הרי חמצן – כך הזיכרון שצרוב בתאים שלי

השני – פוחד פחד מוות מהיעדרותן, פחד שנחווה כנטישה

כל עוד שני אלה פועמים בתוכי

אני מחד בעשייה מתמדת, בשאיפה להכי טוב שאפשר,

כשבאופן לא מודע העיקר הוא התשואות שיגיעו בסוף ולא הדבר עצמו,

מאידך פועלת בקטן, מקטינה את עצמי, מגבילה את עצמי מלפרוץ ולהשמיע את קולי ברבים

כי שם הסכנה אורבת –

יכול להיות שלא יהיו תשואות.. יכול להיות שתהיה התעלמות,

יכול להיות רחמנא ליצלן – שיגידו לי שזה לא מספיק טוב

מה שמיד מתפרש בפרשנות הפנימית - שאני לא מספיק טובה

עד היום הכוחות הללו רחשו ופעלו מתחת לפני השטח,

באופן חלקי יכולתי לראות אותם, ולהיווכח עד כמה הם מנהלים אותי

אך לא יכולתי להם.

הבוקר משהו השתנה.. כשפגשתי את הפחד..

הוא הרטיט את כל כולי

הוא היה תקוע לי בגרון וחנק אותי מלהשמיע את קולי תרתי משמע

יכולתי לתת לו להיות בלי להאמין לו לגמרי

ולחבק את הילדה הקטנה המתוקה שהייתי

וכל כך רצתה שיראו אותה ויהיו שם בשבילה..

אחד הדברים שאני יודעת לומר על עצמי

הוא שבאתי לכאן בין היתר על מנת להשכין שלום.

זה זורם לי בדם מאז שאני זוכרת את עצמי

(עוד כילדה רחשו בי מיני תוכניות ופנטזיות לנסוע לראשי ממשלה ומנהיגים בעולם לדבר על ליבם..)

היום יותר מתמיד – עם הכלים והידע שיש לי דרך ההיבטים הזוגיים

אני ממש עושה את זה

שוב – בקטן,

באופן פרטני

'על בטוח'.

כהמשך ישיר לסיפור הזה.. ובהמשך למצב השלום האזורי.. :-(

לפני כמה שבועות התברר לי שעלי להפיץ את הבשורה -

את הכלים, את הידע, את התובנות.

דרך זוגות – 

כאלה שיגיעו אלי לאינטנסיב,

ובעיקר כאלה שלא יגיעו ממילא לטיפול,

או כי שניהם לא רוצים

או כי רק אחד מהם לא רוצה

זוגות שהתרחקו זה מזו שהשלום לא שורר ביניהם

להוביל אותם להשכנת שלום בעצמם בבית שלהם

זהו חלקי הצנוע בתהליך השלום האזורי.

אני יודעת שהשלום מתחיל בתוכנו

וכשאנחנו שלמים עם עצמנו, אנחנו יכולים להשלים עם בני הזוג שלנו

(לא ממקום של ויתר או פשרה, אלא באמת להשלים)

וכשאנחנו משכינים שלום בבית פנימה

הוא משפיע החוצה – כהיותנו חלק מהחברה

שמורכבת מפרטים וזוגות שככל שהם יהיו שלמים

כך ישכון בחברה כולה השלום. 

אמן.

בשבוע הבא יש לי יום הולדת,

אני מניחה שלא במקרה דווקא עכשיו התובנה המשמעותית הזו הגיעה

מבחינתי קיבלתי מתנה -

לשחרר את הפחד, ולהמשיך לצעוד ולהשמיע את קולי למרות שהוא מאיים..

בינינו – המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש -

זה להיות חלק משמעותי בהשכנת השלום פה בארץ שלנו,

בחברה שלנו, בסביבה שלנו

והדרך שלי להגיע ליותר ויותר פרטים וזוגות הרי כבר מוקלטת ..

באופן מאד מובנה, בקצב שהכי מתאים לדעתי (אם כי ניתן כמובן לשנותו כיוון שההקלטות בידייך)

עם כל הכלים הכי שווים שיש בעיני

אלה שאני משתמשת בהם לעצמי – וחווה דרכם טרנספורמציות ושינוי, צמיחה וריפוי

אלה שאני משתמשת בהם עם מטופלים ורואה איזו דרך מופלאה הם עוברים

אל השלמים שהם, אל השלום שבתוכם

הכלים שלוקחים זוגות מהסבל ממריבות, ממרחק וניכור –  הביתה זה אל זו,

כך ששוב הם יכולים להסתכל זו לזה בעיניים

ולהיות שוב חברים, מחוברים, שותפים

והכי חשוב - אחד הדברים הכי כיפיים שקורים תוך כדי -

שאת מתאהבת בעצמך, ובו, 

וכן... הוא מתאהב בך מחדש !

זה הזמן להזמין אותך להיות חלק מזה –

אם עבורך או עבורך מכרייך

ליהנות מגלגל ההצלה שמוביל זוגות לחוף מבטחים

שמעלה אותם על נתיב של שלום זוגי ושלמות אישית

אפשר להתחיל לבד – אם הוא מסרב,

אפשר ורצוי להתחיל ולהמשיך ביחד

ההסברים ברורים ונוחים,

ההקלטות מלוות בהנחיות טרנספורמטיביות כאילו אני ממש שם

והאמת שלא כאילו, אני פה עבורכם בכל שאלה, בעיה, או צורך

אתם יכולים לפנות אלי במייל ולקבל ממני הנחיה והסבר.

ומה שהכי כיף -

שבמחיר של שתי פגישות יש לכם את הכלים לתמייייד

ואתם יכולים לחזור ולהשתמש בהם שוב ושוב,

לייצר עוד ועוד ועוד שינויים וטרנפורמציות,

להשכין שלום בבית שלכם שיואר החוצה ויופץ לרוב

ולהיות גם אתם חלק מ 'משכינים שלום'

אמן !

לעת עתה..

מתבקש שאפרד לשלום J

פה בשבילכם,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

מה את אומרת ?? ביחד או לחוד ??

לפעמים שלא לומר יותר מזה..

הפיתוי להיפרד גדול ומתגרה..

הוא מספר לנו (שלא לומר משלה אותנו :-)

שאז... נגיע אל השקט

נוכל להירגע.,

אז - למה לנו לסבול ?

כמה אפשר עם המועקה הזו ??

הביקורת , הכעסים, המבטים, הריחוק, הניכור

כבר עדיף להיות לבד..

בשם מקפצת ההתפתחות שנקראת זוגיות,  חשוב לי להזכיר ולומר :

א. זה ממש לא ככה.. 

השקט לא מחכה לנו שם ויש צמיחה פנימית שרוצה להתרחש ותדאג 

שמישהו יבעט לנו סליחה מאחור .. עד שהיא תתרחש

ולשם נכון לנו לכוון את האנרגיה לעבר הצמיחה הזו

ב. כשמצליחים ועולים על נתיב זוגי מודע

כזה שמאפשר לכל אחד מאתנו לצמוח לשלם שהוא .. 

זה עונג שאין מילים לתאר אותו,

גן עדן של ממש -

אז..

אותן הכמיהות לחיבור לאהבה להקשבה לנראות יכולות להיענות מלב אל לב

לשם בדיוק אתם צועדים 

לשם בדיוק אתם צועדים
עם גלגל ההצלה לזוגות שרוצים להשיב את הביחד שלהם לחוף מבטחים.

תובנות כלים ושינויים מרחיקי לכת
שמחזיקים מעמד והולכים אתכם הלאה
כנסי לכאן ותביני

.

ומה אם הוא לא משתף פעולה ?

זה נכון שזה אפקטיבי יותר כששניכם בעניין...
ובכל זאת -
את יכולה לעשות הכל לבד !
מעצם השינוי שאת תעברי בזכות הכלים והתובנות הללו
תוכלי להבחין בשינוי המרענן שמתחולל במרחב הזוגי שלכם !
חד משמעית - זה עובד גם אם רק אחד עושה את העבודה !

את יכולה לחכות שהוא יסכים להצטרף, או לבוא לטיפול..
וביתיים להישאר בהמתנה.. עד ש..
ואת גם יכולה ממש להתחיל עכשיו!

עכשיו במקום לבעוט זה לזו בעכוז.. כדי להתקדם -
אנחנו נותנים זה לזו יד ובחיבוק גדלים להיות כל אחד השלם שהוא
פחות מגננות יותר חיבוקים ופתיחה
פחות מריבות יותר שיחה הקשבה והבנה
פחות ריחוק יותר ויותר חיבור
לב ו לב ..
תענוג

לחיי זוגיות מחבקת ואוהבת

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

הסיבה הכי טריקית למריבות זוגיות ומה עושים כדי לריב פחות ..

לפעמים זה מרגיש כאילו יש מלא נושאים שאנחנו רבים עליהם..

למעשה ישנן 3 סיבות שורש למריבות הזוגיות שלנו,

אחת מהן – מתריסה במיוחד... עד כדי כך שלפעמים קשה לקבל ובטח להפנים אותה

ובכל זאת, מאחר וההבנה שלה משמעותית בדרך לקשר זוגי שנעים בו,

אני מביאה לך אותה פה בצורה הכי ברורה שאני יכולה :

כדי שתהיה לך נהירה, וגם קלה יותר לעיכול –

אביא אותה דרך הסיפור של שלומי :

(כן, שם בדוי.. אפשר להירגע.. :-)

"תשתדלי לא לדבר כל כך הרבה..

לא תמיד צריך לדבר (מסתננת נימה שיפוטית בדבריו)..

אפשר לנסוע באוטו בשקט, (הוא מלטף את הראש)

והכי גרוע מבחינתי זה שאת מדברת באסרטיביות ובנחרצות

למה היית צריכה להגיד לאמא שלי ש.... זה לא נכון ?

נו אז מה ? אז היא אמרה משהו וזה לא נכון.. בסדר..

למה את צריכה לנהוג בה בחוסר כבוד ?.. "

(בינתיים היא שאחד המקומות הלא פתורים יותר שלה

הוא חווית הדחייה מתקפלת בכיסא

ומרימה גבות ללא מילים – " חוסר כבוד ? אני ? על מה אתה מדבר ?.. "

והוא מוסיף :

"מה שאני מרגיש ברגעים האלה זה בושה וכעס, ועצבים,

ואז אני מנסה להשתיק אותך שתפסיקי..

זה אחד הדברים הכי בלתי נסבלים עבורי,

אני מרגיש שאני חייב שקט,

עד כדי כך שאני לא בטוח שאני יכול להמשיך לחיות ביחד.. "

ואז... כשהעמקנו פנימה...

עלה מקרה מאז שהיה בן 17 -

הוא נסע לכנרת עם חברים,

הם שכרו רפסודה ונכנסו למים,

היתה רוח מאד חזקה והם התחילו להיסחף לעומק

מתוך לחץ ובהלה גדולה הוא לקח פיקוד ונתן הוראות (ניחשת נכון- באסרטיביות ..)

" ימינה !

לא ! שמאלה !

חזק ! כולם ביחד !.. "

הוא ניסה לתמרן את הרפסודה ולהינצל מהיסחפות למים העמוקים

ומה שהוא הכי זוכר מהמקרה הזה-

זה המבטים של החברים שלו –

שישבו וחתרו לפי ההוראות והסתכלו עליו (לפרשנותו) כאילו השתגע,

כאילו יצא מדעתו עם האסרטיביות הזו..

והמבטים הללו, שלא הרשה לעצמו עד כה אפילו להיזכר בהם

ייבשו אותו, וגרמו לו להתבייש עד עמקי נשמתו

עד כדי כך שאפילו לא היה מסוגל להיווכח עד כמה נהג בגבורה ובמנהיגות,

עד כמה האינסטינקטים שלו – הצילו אותם.

מאז-

אסרטיביות ועודף דברנות – בלתי נסבלים עבורו.

זה מתבטא בכך שכשאחרים מדברים מידי / אסרטיביים.. הוא סולד מכך

אלא...שזה נובע מאותו המקום בתוכו -

שיודע להיות אסרטיבי, אם כי כשהיה כזה, זה לא היה בשליטתו והוביל לבושה גדולה

ומאז - הוא שונא אותו..

במילים אחרות –

טדאאאאאם :

אחת הסיבות למריבות בינינו היא על אותם הדברים שאנחנו לא סובלים בתוכנו (!!)

מה שנקרא במונחים הפסיכולוגיים – החלקים המוכחשים של האני

אותן האיכויות שיש לי ואני שונא כל כך שאני מעדיף להתכחש לכך שהן שלי.

אלא שהנטייה הטבעית שלנו לאבולוציה ולהתפתחות לא תיתן יד לכך שנמשיך ונכחיש J

היא לא תאפשר לנו להמשיך להתכחש לחלקים של עצמנו

וכך - נימשך אל מי שיש לו באופן גלוי והוא מבטא בחופשיות

את אותם החלקים שאני לא מעז לבטא

כי אני סולד מהם..

אז כל עוד אנחנו לא מודעים לכך – על כך נריב (בין היתר. כאמור זו אחת מתוך 3 הסיבות למאבקי כוח)

ואם אני חוזרת לדוגמא –

ככל שישתיק אותה – היא שחווית הדחייה מכבידה עליה ממילא

תחוש עוד ועוד דחייה ממנו

והם יתרחקו זה מזו יותר ויותר

אך – ככל שאני מודע לכך,

ועובר ריפוי – משמע – מצליח ומסכים לראות את היופי באותם החלקים

שלרוב מפרשנות מוטעית בחרתי להרחיק, להכחיש ולהסתיר

שני דברים מופלאים מתרחשים –

• הוא הופך לבן אדם שלם יותר – 

עד כה, הוא למעשה ויתר על האסרטיביות שלו,

לעיתים אפילו ויתר על דעתו כדי לא להגיע למצבים של ויכוח -

מפחד שיאפשר לאסרטיביות שבו לצוץ ולהשתלט עליו.

אך, משהוא נוכח בהטעיית הפרשנות וביכולת הנפלאה הזו למנהיגות שבה ניחן

הוא יכול לצמוח להיות האני השלם שהוא.

• הם מפסיקים לריב על זה,

למעשה – דבר שלישי קורה פה –

היא כבר לא נעלבת מההשתקות שלו, כי הוא פחות  ופחות מרגיש צורך להשתיק אותה

(גם היא תעבור דרך שתאפשר ריפוי משלה לחוויית הדחייה

כך שאפשר לומר שהריפוי פה הוא לא לינארי אלא אקספוננציאלי ..)

אני לא יודעת אם אני מצליחה להעביר לך את גודל ועוצמת הגילוי הזה כשהוא מתרחש..

ובכל זאת - כשזה קורה

זה כמו דיסקוטק עם מלא אסימונים שנופלים לנו בתת ההכרה

חגיגה והתרגשות גדולה !

ואת ...

בפעם הבאה שהוא מעצבן אותך,

תבדקי בתוכך – על מה באמת את כועסת

אם גילית שהכעס שלך כלפיו קשור לאותו החלק שאת מתכחשת לו 

ובכל זאת קיים בך –

קחי נשימה,

הביאי את תשומת הלב פנימה

ונסי לזהות מה טוב בתכונה הזו (למרות שההרגל הוא לראות רק את הרע..)

כל איכות כאשר היא מאוזנת, נקייה וברורה – היא איכות נפלאה !

תהליכים נפלאים וגילויים מרגשים כאלה אני עוברת עם זוגות

באינטנסיב הזוגי.

יומיים ואנחנו מקפיצים את הזוגיות שלכם 

מקפצה משמעותית קדימה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.