יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

האם באמת אוכל לסלוח לו על מה שעשה ? ועד כמה נכון לבקש סליחה על מעשיי שלי ??

יום הכיפורים לפנינו, ואתו 'זמן סליחות'.
מן הסתם זה גם זמן מצוין לשאלה : 
"עד כמה זה מקדם אותנו (אם בכלל) כבני זוג לבקש סליחה אחד מהשני ? "
(ביום כיפור וגם בכלל - בסיטואציות יומיומיות)
לכאורה, זו מחווה יומיומית שגורה בפינו, לא כל שכן סביב יום הכיפורים..
כשלמעשה.. מאחורי ה "..מצטערת שעשיתי ..." 
מסתתרת הנחה בעייתית .. 
וזו ההנחה שאני ורק אני עשיתי משהו לא טוב ולכן..
אני ראויה לנזיפה שלא לדבר על עונש.. (גם אם הוא מצפוני)
וההנחה הזו בעייתית מכמה סיבות :
▪ הבעייתיות הראשונה - נעוצה בעובדה שתמיד (!!) לשני הצדדים אחריות מלאה 
כלומר 100% אחריות לכל אחד מאתנו על ה 50% שיש לו בסיטואציה (ובקשר בכלל..)
כן, למעשה לכל אחד מאתנו התרומה שלו למה שקורה וקרה, 
מאחר ומתקיים בינינו תמיד דיאלוג ששנינו 'משחקים בו תפקיד' .
וכשאני מבקשת סליחה, או מצפה לה.. 
זה מסתיר מאחוריו את ההנחה שאחד מאתנו אשם יותר מהאחר .. 
כשבעצם.. תמיד (!!) לשנינו אחריות זהה למה שקרה בסיטואציה.
▪ והנה התגנבה בין השורות האחרונות הבעייתיות הנוספת פנימה – 
הסליחה הזו טומנת בתוכה רמז ל א ש מ ה
אכן, חלק מהדינמיקה שרווחת באווירה הזוגית כשהיא לא מודעת – 
היא סביב ה "הוא/יא אשם/מה במה שקורה", 
ואנחנו... רוצים לשנות 'אווירה',
ולצאת מבורות האשמה שמנהלים אותנו, אל מרחבי האחריות.
לצאת מהבורות השיפוטיים והמכלים של האשמה 
אל מרחביה של האחריות שאנחנו לוקחים על עצמנו כבוגרים 
בתהליך התפתחות וצמיחה וכיחיד בתוך קשר זוגי.
▪ ו.. בעייתיות נוספת ואחרונה להיום - היא בכך שה"אני מצטערת ש.." 
מאפשר לנו לברוח למעשה מלקיחת אחריות אמיתית 
ולעבור איכשהוא בלי למצוא דרך 
שתאפשר לנו באמת לא לחזור על אותו הדבר שמקשה על האחר..




מה כן אפשר וכדאי במקום ה "סליחה שעשיתי כך וכך" או "מצטערת אם ... " ?

מאחר וחשוב לקחת אחריות על החלק שלנו - הוא 'תרומתנו' למקרה, 
ולשמור את הדברים במסגרת ה'אחריות' בלי שיגלשו לאשמה ולשיפוטיות מחד 
ועם זאת – להיות ערים לתחושות ולרגשות של בן הזוג שלנו-
אפשר לומר למשל- 
"שמתי לב שהיום כשאיחרתי זה הכעיס אותך, ואני לוקחת את זה לתשומת ליבי "
(רק אם באמת מתכוונים לזה..) 
או 
"ראיתי שכעסת היום והאמת שאני לגמרי מבינה אותך "
או במקרה ההפוך – 
לספר לו שהיום כשהוא איחר הרגשת פחד / כעס... שגרם לך להגיב כך או אחרת
כשפה במיוחד מאד חשוב להיות סקרניים פנימה
לגבי המנגנונים שמנהלים את המערכה מהצד שלך ולעבוד אתם לריפויים.
אפשר כמובן לעודד את בן הזוג לספר מה הרגיש 
כשכל הזמן נגד עינינו הידיעה שתמיד תמיד לשנינו תרומה זהה לסיטואציה, 
ואנחנו כמו רוקדים יחד את הריקוד המשותף שלנו
בכל מקרה שמתחילה לעלות האשמה, בין אם היא נאמרת בפירוש 
ובין אם היא עולה כאוטומט מבפנים, זה הזמן להיות עם התחושות 
לנשום, ולתת להם להתפרק, כך שפחות ופחות ינהלו אותנו. (בסוף מצורף תרגיל לעבודה עצמית עם האשמה)
חיי הזוגיות הם משעול להתפתחות רוחנית,
הם מאתגרים במיוחד מחד אך עם זאת מאפשרים לי 
יותר ויותר לראות את הכאב שבן הזוג מפגיש אותי אתו 
כביטוי לכאב שמתחולל אצלו בפנים
ולא כהתנהגות שמופעלת נגדי, לפחות לא מכוונה תחילה.
כשקורה משהו כזה שפוגע בכם,
אם תאמרו ותספרו את הכאב שחוויתם – 
זה לא מקטין או מחליש אתכם, זה גם לא אומר שזה מקובל עליכם,
חשוב לדבר על הרגשות שלכם, על מה שהתעורר בעקבות.. 
ולא לשכוח.. להיות סקרניים בעיקר לגבי מה היתה התרומה שלכם לאירוע .
ככל שנוכל לפסוע במשעול הזוגיות תוך רכות ואהבה לעצמנו, 
בלי לתת לרגשות אשם למיניהם להשתלט - אשרינו.
אחרי הכל - נקודת המוצא היא 
שגם אתם וגם הצד השני – 
עושים את הטוב ביותר שאתם יכולים כרגע, 
גם אם זה עדיין .. לא הטוב ביותר שהייתם רוצים.
עוד ועוד זוגות מתוודעים לדרך הנפלאה הזו, 
ומצטרפים אלי לתהליך במשעול הזוגיות המודעת,
אם בסדנה מרוכזת ביומיים , ואם בליווי תהליכי,
כרגע יש לי פנאי לעוד זוגות בלבד, 
אם זה נשמע לך משהו שהיית רוצה לעצמך - 
תחילתה של שנה חדשה הוא זמן נפלא לכך
ניתן ליצור קשר במייל חוזר .
מאחלת לך המשך חגים שמחים ומשמחים,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
www.galitelias.co.il
(דברי מבוססים על דרך האימגו דר' הנדריקס)

תרגיל לעבודה עם האשמה :
הנה לך כלי נגיש לריפוי לעבודה עם האשמה:
בכל פעם שהיא עולה ומעיקה, אני ממליצה למצוא לעצמך כמה דקות של שקט,
לשבת ולהביא את תשומת הלב אל הנשימה.

להיות בתשומת לב אל הגוף ולהבחין איפה היא נמצאת – האשמה
יכול להיות שתרגישי אותה כמו גוש שחונק בגרון,
אולי מעיק בבית החזה, או בכל מקום אחר,
ברגע שתזהי אותה, (ואל תוותרי .. – היא נמצאת שם בגוף..)

תביאי לשם את הנשימה..
תבחני, תנשמי, תתבונני, ותני לה להיות.

נכון שזה בדיוק ההיפך מההרגל – שמנסה לסלק אותה לכל עבר..
אך זוהי הדרך שתעזור לך לרפא את המקום הזה,
ולא לתת לו יותר לנהל אותך.
נשימה, נשימה, קבלה של מה שעולה והכלה .

יום שני, 15 בספטמבר 2014

מה תמיד (!) אפשר לעשות כשמשהו מעצבן / מעציב / מתסכל בקשר הזוגי.. כך שזה יהיה אפקטיבי !

תמיד, אבל תמיד תמיד,
כשמשהו קשה לי / לא נעים / מעצבן אותי / מרגיש לי לא טוב..

כן.. גם אם זה קורה - כשהוא מזמין את אחותו בלי לתאם אתי ואני מתעצבנת
וגם אם זה כשהוא חוזר מאוחר מהעבודה למרות שהוא יודע שאני צריכה אותו קודם,
וגם אם זה הפרצוף החמוץ שהוא עושה כשהוא מגיע ואין אוכל
זה שמכווץ אותי ועושה לי חשק להיעלם לגמרי..
או זה שמרתיח אותי שהוא לא מכניס את הכוס למדיח,
וזה שאני כל הזמן מצפה והוא כל הזמן מאכזב אותי,
וגם חוסר האונים הבלתי נסבל שאני מרגישה מידי פעם כשאנחנו רבים
והוא בוחר בשתיקה שנמשכת שבועות,
מבוצר בתוך עצמו כבתוך חומה כשאני מתדפקת עליה לשווא ,
ולצורך העניין... גם 'סתם' העובדה שאני מרגישה מרוחקת ממנו והייתי רוצה –
לפחות ככה אני מאמינה – להרגיש יותר את הביחד..

בכל המקרים הללו..
בנוסף למה שעובר לי בראש,
עובר לי גם משהו ברגש..
ונמצא שם גם משהו מאד דומיננטי בגוף – ברמת התחושה.

נכון, לא תמיד אני מודעת להם,
הרי מילדות, כל המקרים בהם חווינו חוסר אונים, וקושי רגשי,
ולא היה שם מי שיעזור לנו, יחבק אותנו, וילמד אותנו איך לעבד אותם,
לימדו אותנו להדחיק / להכחיש או בצורה אחרת – להתנתק מהרגש
שהיה בלתי נסבל..
ומאחר וגוף ורגש מחוברים.. נולד מכאן הניתוק מהגוף, (ו.. כן – מהאדמה..)

כך, רובנו מסתובבים בעולם עם ראש עמוס/ עסוק/ ועובד ללא הפסק,
בניתוק כזה או אחר מהרגש ומהגוף,
ובכל פעם שעולה קושי רגשי,
אנחנו מהאוטומט שוב הולכים לראש, מנסים משם להביא 'פתרון',
שפעמים רבות נשמע כמו "הכל בגללו... אילו רק היה ... "
ולשווא,
כיוון שהשכל לא באמת יכול לבוא לעזרנו פה.. לפחות לא כשהוא לבד..


אז מה כן ?

נכון, התשובה בגוף השאלה וההקדמה לה..
כדי שאוכל לרפא, לספק, להרגיע, ולהיות באמת בן/ת אדם מאושר –
אני מוזמנת לפנות פנימה, אל הגוף, אל הרגש,
או אז – השכל מופיע כתודעה ערה
ושלושתם יחד – הרובד הפיזי, הרגשי והמנטלי
(ליתר דיוק כאן מצטרפת אליהם הרוח –
הרביעית וכשאני מלווה תהליכים כאלה היא מועצמת על ידי ההילינג)
ארבעת הרבדים משתפים פעולה להתמרה וריפוי.

תמיד, אבל תמיד – מציעה לשים לב מעכשיו..
כשמשהו מעצבן / מציק / מעליב / מדכא / מייאש או כל חוסר אונים אחר..
יש שם גם תחושה דומיננטית בגוף שצועקת ה צ י ל ו !

וכשאנחנו נענים לה, ובמקום לרוץ עם האוטומטים לראש,
מורידים את האנרגיה ואת תשומת הלב אל הגוף,
מאפשרים לתחושה להיות ומתבוננים בלי שיפוט במה שיש שם..
קורה הנס
נס ההתמרה.

אפשר ברמת התחושה ממש להרגיש את השחרור וההרפיה,
והכובד שרבץ לי על הלב שנים על גבי שנים,
או חנק לי את הגרון, או הכביד על השכמות..
נעלם לו ומוחלף בתחושה נעימה, מאפשרת, קלילה וחיונית.

השבוע היתה לי הזכות ללוות לא מעט תהליכים שכאלה
ובשניים מהם קרה משהו מרגש כל כך שאני מביאה אותו לכאן –

אחד מהם עלה סביב הקושי להתנהל בעימותים -
כילד הוא ידע רק דרך אחת להתמודד עם עימות – היא באלימות,
ומאחר והחליט שלא לנהוג באלימות לעולם, אך לא ידע כל דרך אחרת
להביע את דעתו בתוך עימות, נוצרה שם חסימה שהתבטאה בגוף
כתחושה של בלון שלוחץ על בית החזה במעלה הגרון
וחוסם את הביטוי במובנים רבים .
(נכון.. הוא לא היה מודע לה עד שהפניתי את תשומת ליבו לשם.. )

לאורך תהליך הריפוי, הגיעו תובנות, ולכשהתאפשר הריפוי –
הבלון הפך ל 3 גולות משחק קטנות, שהפכו לגולה אחת קטנה עוד יותר.
אותו גוש מעיק וחוסם – השתחרר ואפשר לקול האותנטי, החיוני, הקליל של הילד
לחזור בשובבות ובשמחה לעצמו.



באופן דומה בתהליך אחר, היא חשה ב'גוש' שהיה דמוי ברזל,
והעיק ולחץ והכאיב בבית החזה,
וזה - הפך בעיני רוחה תוך כדי תהליך ההתמרה ל 5 אבנים ...

אותה החסימה שלא אפשרה לה להשמיע ולהקשיב לקולה האותנטי
הביאה באופן סמלי את עצמה מחדש כמשחק שלכאורה בנוי מאותו החומר – ברזל,
אך למעשה מאפשר לה לבטא את האיכויות שלה, את העוצמה שלה,
ולהאמין בקול שלה ובתחושות הבטן האותנטיות שמילדות היו לה
וחוויות אלו ואחרות ערערו את האמון שלה בהן, אך לא עוד !.
הקול שלה והאמון בו חוזר להשמיע עצמו.

תהליכים קסומים, מקסימים ומרגשים שמאפשרים
מעבר להקלה ולשחרור, צמיחה אמיתית אל מקום בוגר
שאוהב את עצמו יותר ויותר ומכאן יכול באמת לאהוב את האחר.

אם זה מדבר אליך והיית רוצה ליצור שינוי בחייך ,
אלו הם התהליכים אליהם אני מכווננת בימים אלו.

אני נעזרת בתהליכי הריפוי הללו גם במפגשים הזוגיים
(לרבות הסדנה שבה 6 תהליכים ביומיים !!)
וגם במפגשים האישיים – מה שמאפשר שינוי אמיתי ומהיר מאד בכל קנה מידה.

שיהיה לך שבוע נפלא,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.



יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

מה עושים עם אותו נושא שחוזר על עצמו ולא נפתר בינינו והאם זה סימן שחבל על הזמן ???

כמה אני שומעת משפטים כגון :
"אם רק היה חוזר הביתה כל ערב בזמן
הכל היה נראה אחרת.. "
או
"..אם רק היתה יותר חמה אלי ונוגעת... "
או
".. אם רק היה לנו יותר סקס הייתי חי עם כל השאר בקלות.. "
אצל רבים מאתנו יש איזה ׳אם רק׳ אחד משמעותי
שחוזר על עצמו ללא פתרון לאורך השנים בהן אנחנו חיים יחד
ומגביר את התסכול של כל אחד מאתנו עד שהוא נהיה בלתי נסבל לשני הצדדים
ומרגיש לנו כאילו - אילו היה נפתר הכל היה טוב יותר..
כזה נושא שכל פעם שהוא רק מוזכר.. האוזניים מזדקרות,
יצר הלחימה מוכן לפעולה והאש בוערת..
אז נכון שהכי טבעי לחשוב –
ש".. אם זה כל כך עיקש ולא הצלחנו עד כה - חבל על הזמן זה כנראה לא אפשרי. "
ובכל זאת, דווקא פה אני רוצה להציג אפשרות נוספת ולומר -
שלרוב, זה לא אומר שהצד השני לא רוצה (!!)
זה גם לא בהכרח אומר שזה לא פתיר ..
זה כנראה אומר כן - שהנושא מורכב ומכיל מן הסתם
כל מיני עניינים צדדיים לכאורה
שלמעשה מסתירים מעינינו את הפתרון.
הרי בהגדרה, לפחות חלק מהדברים שצד אחד הכי / כל כך רוצה שיקרה, 
לצד השני הכי קשה לתת..
וזה נובע מעצם הבחירה שלנו (שלרוב אינה מודעת ) בבן/ת הזוג
לא, אנחנו לא רוצים פשרה .
לא רוצים שכל אחד יתאמץ קצת לקראת האחר ולו רק בגלל שזה פתרון שלרוב
לא יחזיק לאורך זמן ועשוי ליצור תסכול אף גדול יותר מבלעדי הפשרה.
(ועוד סיבות אחרות..)
אנחנו כן רוצים להגיע לפתרון אמיתי , לריפוי מן השורש.
לא תמיד אנחנו יודעים מהו מראש ,
כיוון ששני הצדדים בתחילת הדרך אל הפתרון
מעורפלים ומעורבלים בתוך המורכבות
ולא יכולים לראות מה באמת יניח את דעתם
והם רואים 'דרך הפצע' - המקום הלא פתור שמסלף
ומעוות את התמונה (גם הרצויה).
לכן, לפעמים הדרך האפקטיבית, יכולה להיות כזו שהולכת מסביב,
ועוברת דרך עניינים משיקים ,
ולאט לאט תוך ריפוי והתרת הקשרים שמסביב, התמונה מתבהרת
ומתאפשר פתרון של הסבך כולו.
קצת כמו לפרום קשר מסובך מאד בשרשרת -
מתחילים מהקצוות, מתירים אט אט
התמונה מתבהרת וגם הדרך אל הפתרון
של לב התסבוכת נראית ברורה מאליה
נכון שהכי היינו רוצים שדווקא הנושא הזה ייפתר, ועכשיו (!)
כי הוא כל כך מציק לנו..
אלא שלפעמים המורכבות לא מאפשרת לנו לגשת 'מיד לעניין'
ויש לנו כמה איגופים לעשות לפני שמגיעים אליו..
מן הסתם.. אז – כשכבר נגיע, לא נצטרך להפשיל שרוולים..
וזה יקרה הרבה יותר בקלות ובפשטות..

בכל מקרה בעודנו מאגפים.. נורא חשוב להצטייד ב:

• אמון בדרך – שמשמעו בעיקר - כמה שפחות להתריס בייאוש כלפי האחר – זה מאד מחליש אותו/ה, ומייצר בדיוק את ההיפך ממה שאנחנו באמת באמת רוצים ..
• בכל פעם שהוא מגיע – היאוש .. במקום לבטא אותו החוצה .. - לנשום פנימה ולעבור דרך מה שעולה – כי זו בדיוק ההזדמנות שלי לפגוש את המקומות חסרי האמון, החלשים, הפגועים ולהביא להם מרפא ותקווה ומן ידיעה פנימית שאני יכולה לבחור לחיות באמון, שאמון הוא מנת חלקי, וזו הדרך להרגיע את הספקות ולסלול את האמון בעצמי, בדרך ובבן/ת הזוג.
• להזכיר לעצמי ולדעת שהכל בסדר, באשר נתקדם – הקיום שלי בטוח והכל בסדר –הבטחה שתתמוך בתהליך בניית האמון ולחלופין תקבל ממנו 'הזנה'.
בהצלחה !
מאחלת לך שהצמיחה שלכם בתוך הקשר הזוגי
תהיה תוך שיתוף פעולה , הדדיות ובזרימה,
ויחד תסללו את הדרך לחברות משמחת שאין דומה לה.
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
אגב –
דרך נפלאה לאיגופים הללו היא באמצעות הערכה להתפתחות זוגית,
מתנה נפלאה לשנה החדשה, כדי שזו תהיה הטובה ביותר שהיתה לכם ever עד כה..
בלחיצה כאן לפרטים נוספים ולרכישה, התמונה פה מטה, אולי צריך לאשר הצגת תמונות כדי לראותה..

יום שני, 1 בספטמבר 2014

למה לעשות את זה ב 6 שבועות אם אפשר לעשות צעד משמעותי כל כך ביומיים (!!) וגם בשני שליש מחיר ..


אם ממילא אתם מחפשים שינוי,
וכבר ברור לשניכם שאתם לא מוותרים על הקשר שלכם,
לפחות לא כרגע..
כי אמנם לא קל יחד אבל הבנתם שהקושי הוא פנימי
ויחד תוכלו לעבור תהליך של צמיחה אישית..

אז במקום ללכת 6 שבועות לטיפול,
ובין פגישה לפגישה ללכת 2 צעדים אחורה..
כי מה לעשות.. לא מספיקים לפתור הכל בפגישה אחת
ונותרים המון מתחים באוויר שמפילים אותנו לתוך הבורות הללו שוב ושוב..

אני מזמינה אתכם לא למתוח את זה על פני שבועות..

ביומיים האלה נכון שלא נפתור את כלללל הבעיות,
אבל נעבור כברת דרך משמעותית כל כך קדימה
שאתם יוצאים מהסדנה במקום אחר , כשיש מסה קריטית של ריפוי,
כשיש שיח אחר, מוכנות משני הצדדים
והבנה וגם כלים איתם אתם יכולים לפתור אי הסכמות - כשהן עולות.

למרות שהסדנה מכילה 6 מפגשים טיפוליים
ועוד מלא מלא תוכן בתובנות משנות חיים
ומשנות נקודת מבט..

העלות שלה היא לא 6 *330 ₪ = 1980
אלא 1250 ₪ בלבד !
(אפשר לשלם ב 3 תשלומים)

וזה כולל :
  • ארוחת צהריים,
  • הדרכה מוקלטת למקרה שתירצו להיעזר ולהיזכר בבית של שיח זוגי מודע
  • והקלטה של כל התכנים שמקבלים בסדנה,

הכללל הולך אתכם הביתה !.

וגם יש 100% אחריות על כספך -
אם בסיום הערב הראשון תראו שזה לא מתאים לכם -
תקבלו את כספכם במלואו בחזרה !
לפני ראש השנה זה זמן מושלם לעשות דרך יחד,

השמיים והארץ משתפים אתנו פעולה,
ומשהו באווירת החג, אם תרצו - באנרגיה עוזר לנו לעזור לעצמנו.

מצפה להתרגש אתכם בסדנה הפרטית או הקבוצתית,

מחוייבת לאהבה,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.


יום שני, 25 באוגוסט 2014

איך עוברים את הרגעים הקשים בלי ללבות את האש ??

מה שקורה לא מעט בתקופות של משבר,
שהעניינים כל כך מתחממים שלפעמים מעדיפים לשתוק
כדי שלא לצאת לגמרי משליטה,
אבל זו מן שתיקה שבאה מאיפוק,
ומה לעשות.. כשמתאפקים ומתאפקים בסוף זה מתפרץ החוצה ..
וכמו לבה של הר געש שורף הכל מסביב..
גם האופציה של להגיב לא מסתמנת כאופציה המועדפת,
בטח לא אם התגובה היא מתוך כעס, אל תוך הכעס של בן הזוג,
ואז זה סוג של משחק באש..
וברור שזה לא כדאי..

אז מה כן ??

אם נתייחס לבן הזוג –
בהמשך של המייל הקודם –
כמי שמזכיר לי את הקושי שלי
ונותן לי הזדמנות לעבד אותו בכל תזכורת שכזו..
הרי שמסתמנת לנו פה אופציה שלישית – והיא במילה אחת – ה כ ל ה
מה זאת אומרת ?
אני לא אמורה להכיל אותו,
אלא, הכיוון הוא להכיל את מה שעולה בתוכי כשהוא ...X / Y / Z
כלפי חוץ – פרקטית – זה אומר : לנשום,
לנשום,
לנשום,
להקשיב למה שעולה בגוף,
לשים לב למה שיש - אם זה כיווץ,
אולי זה פחד, אולי כעס, אולי עלבון,
להיות עם החלקים הללו הכואבים, המכווצים,
גם ברמה הפיזית של הגוף,
גם במישור הרגשי והמנטלי.
להיות, להתבונן, לחבק
ומעצם השהייה , מעצם זה שנתתי להם להיות ולא סילקתי אותם
הם עוברים תהליך של טרנספורמציה –
מה שאומר שארגיש הקלה פיזית בגוף –
מה שאומר שהיתה הכלה.
ככה גם הרווחתי ובגדול ריפוי אמיתי
וגם לא נסחפתי לעוד וויכוח מתיש וחסר תכלית ,


והיופי הוא שהריפוי הזה לא נעלם אחרי שנרגעים,
הוא אתנו לתמיד !
בפעם הבאה- אותו הדבר שכל כך עצבן אותי.. יעצבן אותי פחות !
וזה הולך ונהיה קל, ואני הולכת וצומחת ומרפאה עוד ועוד,
מה שמאפשר לי להגיב מתוך שקט פנימי
ולא מתוך מנגנוני ההגנה שלי, שיכולים לנוח כי אני פחות ופחות צריכה אותם.
באינטנסיב הזוגי אני מלמדת אתכם צעד צעד איך עושים את זה,
לא רק שאני מלמדת אתכם –
אנחנו ממש עושים את זה !
לאורך האינטנסיב (12 שעות ) אנחנו עוברים 7 תהליכים זוגיים, ונוצרות תובנות, התבהרויות וריפוי !
כאילו היינו 12 פגישות בטיפול,
אבל אנחנו לא צריכים לחכות 12 שבועות !!
זה קורה לנו ביומיים !!!
גם לא צריך לשלם על 12 פגישות (330*12= 3960 ₪)
הרבה פחות מזה 
לא לשכוח שיש לך אחריות של 100% על כספך עד תום הערב הראשון!
וזה כולל עוד תכנים ותובנות וכלים
שמאפשרים לכם לצאת מהסדנה כך
כשאתם כבר על דרך חדשה ואתם יודעים איך להמשיך ולצעוד בה
וגם אם אתם מרגישים צורך בתמיכה נוספת,
כמשתתפים בסדנה יש לכם האפשרות להגיע לעוד פגישות זוגיות
תמורת סכום מצחיק של 150 ₪ לפגישה בלבד !
רק כדי שתהיו בטוחים שפתרתם את רוב הנושאים שהעיבו על הקשר שלכם
ועל המשפחה והילדים ואולי גם ההורים,
שתהיו בטוחים שעברתם מסה קריטית של ריפוי
ואתם פשוט במקום אחר – גם בהיבט האישי וגם בהיבט הזוגי
וגם.. אתם מקבלים בונוסים שיכולים עוד יותר להרגיע-
• הדרכה מוקלטת שלי לעבודה זוגית
כזו שתוכלו בבית להיעזר בה
• וגם כל התכנים (מוקלטים) של הסדנה כך שאם תרצו להיזכר זה שלכם לתמיד!
בקיצור – לכבוד ראש השנה זו אחת המתנות השוות יותר אם לא ה ..
יומיים נפלאים ליצירת זוגיות כזו שכיף לחזור הביתה בסוף כל יום.
יומיים בלבד,
טיפולים זוגיים והמון תובנות וכלים
אתם שני אנשים אחרים
הזוגיות שלכם היא משהו אחר – המרחב הזוגי שלכם נקי, נעים, רך, ומזמין אהבה
כך שתוכל להיות לכם שנה חדשה טובה במיוחד,
אולי השנה הטובה שהיתה לכם ever עד כה..
מחויבת לאהבה,
גלית אליאס,
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

יום חמישי, 21 באוגוסט 2014

אבל למה בכלל להילחם על הקשר אם לא טוב לנו בו ??

בפוסט הקודם כתבתי מתי אפשר לשחרר אותו,
כשהשאלה המתבקשת היא למה בכלל להחזיק במשהו שלא טוב לי בו ??

והתשובה היא – (כמובן בסייג שלעיל ששנינו רוצים בצמיחה המשותפת)
שהקושי הוא בתוכי פנימה, ולא אצלו.

נכון שהוא מזכיר לי את הקושי, ומעלה אותו על פני השטח,
אבל אולי אולי 10% הם אודותיו, בין 80-90% הם אודותי !
ומאחר ומעצמי אני לא יכולה להיפרד..
ומאחר ואפשר להתייחס אל זה שהוא מעצבן אותי
כאל תזכורות למקומות לא פתורים בתוכי שבזכותו יש לי הזדמנות לרפא אותם..
הרי שהקשר בינינו – קשה ככל שיהיה
הוא הדרך האולטימטיבית עבורי להתפתחות וצמיחה אישית .

בכל פעם שאני כותבת/ אומרת את זה אני כל כך מתרגשת –
כי זה מקסים בעיני !

ומעבר לזה.. זו באמת נקודת מבט משנה חיים !

לא עוד "הוא אשם" !
אלא –
"הנה לי עוד מקום לרפא"  !!


                                          צולם על ידי גיא אליאס הבן המדהים שלי 
תודי שזה מקסים J
והיופי הוא שזה עובד, וכשמתנסים בריפוי הזה
כל נקודת המבט שלנו משתנה,
ונתיב הריפוי הופך להיות אורח החיים שלנו
כשבקשר הזוגי זה מתבטא בשקט, שלווה ושלום,
וגם כשיש אי הסכמה היא נפתרת בקלות,
עם פחות ופחות כעסים, ופחות ופחות ברוגזים,
מתוך מקום שלוקח אחריות על הריפוי של עצמו.

וזה מדהים שרבים דווקא מתוך הגברים שמשתתפים בסדנאות
אומרים בסופן שמה שהם לקחו מפה זה את עניין האחריות
ושהם מבינים שאין פה אשמים, ולא 'היא אשמה.. בכל מה שקורה..' אלא לכל אחד
יש האחריות שלו לסיטואציה.

כי בעצם בעצם – המחויבות שלי היא לתהליך שלי ולא לקשר הזוגי שלי
(כמובן שגם בעיקר אם יש שם משפחה.. )
ומבחינתי -זו הסיבה האמיתית ל -
"למה לי להחזיק בקשר שלי גם אם קשה לי ולו מהבוקר עד הערב ? "

בקרוב אכתוב לך איך עוברים את הרגעים הקשים
בלי להחמיר את המצב כלומר בלי ללבות את האש ??

בינתיים אני ממשיכה לפגוש אנשים מקסימים

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.