איך זה שתמיד האחריות נופלת עלי ?? ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב ??

".. אני לא עומדת בעומס.. הכל נופל עלי

נכון שהוא לוקח את הילדים כשאני מבקשת ממנו

וגם מקפיץ אותם מידי פעם לחוג..

כשאני לא יכולה ומבקשת ממנו..

זה לא כמות הפעולות שאני עושה יותר ממנו...

אלא העובדה שהאחריות לכל מה שקורה פה - כולה עלי ..

ואני פשוט עומדת להתמוטט

גם ככה יש לי הבלגן מהעבודה על הראש,

אוטוטו..  יש בר מצווה להפיק..

יש ערימת ביורוקרטיה וניירת לטיפול, שעוד לא הגעתי אליה

והוא.. גם לא יגיע .. בחיים.. אפילו אם אני אבקש ..

זה מסוג הדברים שנתתי  לו פס מהם..

בכל זאת אני אוהבת אותו ואני יודעת כמה זה קשה לו ..

נכון.. גם לי..  אבל לו זה קשה שבעתיים ..

הטלוויזיה מקולקלת,

המחשב חייב טיפול,

בקיצור הבית מתפרק

או.. שאני אתפרק קודם.. "

כך סיפרה לי השבוע נורית (ברור שם בדוי..) כשהיא על סף ייאוש.

מה קורה לנו בתוך הקשר הזוגי 

שמוביל למצבים כאלה שאחד מבני הזוג 

(נכון.. לרוב האחד הזה הוא ׳אחת׳..)

לוקח על עצמו המון אחריות

והאחר במקרה הטוב נענה ל׳עזרה׳ ..

וזה מעוגן בתלונה :

"הוא לא עוזר לי .."

מה פתאום שיעזור ??

אנחנו רוצות שהוא יהיה חלק מהשותפות (!)

שהאחריות תהיה מחולקת בינינו במידה שתתאים לשנינו

אגב - בהחלט לא חייבת להיות חלוקה שווה

אלא חלוקה שמתאימה לשני הצדדים -

למשל יכול להיות זוג שהבחירה שלהם תהיה

שאחד מהם מפרנס והשני אחראי לכל  ענייני הבית והילדים

או כששני בני הזוג עובדים, חלוקה בצורה שמתאימה

ליכולות ולחוזקות של כל אחד מבני הזוג -

אם הוא מבשל טוב, ואת סובלת במטבח

פתרון מעולה יכול להיות להעביר לו את כל האחריות על ההזנה בבית 

כל עוד החלוקה מגיעה מתוך מקום של שיח ובחירה- הכל טוב.

ושלא תהיה פה אי הבנה.. זה לא בא ממקום מתחשבן או קטנוני –

יש לפחות 2 סיבות טובות לחלוקת האחריות –

האחת – פשוט כי זה מטריף עד בלתי אפשרי לשאת בה לבד,

מה שמעלה את רף המרמור ואת גובה השטיח..

והשנייה –  קצת פחות פשוט אבל לא פחות חשוב .. –

סביר להניח שמסתתרת פה הזדמנות לצמיחה עבור שניכם :

מה זאת אומרת הזדמנות לצמיחה ??

לרוב, אנחנו מתנהלים מתוך האוטומטיים שלנו –

לפי מה שראינו וחווינו בבית של אמאבא,

כשלפעמים נתנהג בהתאמה לבית בו גדלנו,

ולפעמים.. בדיוק ההיפך..

בשני המקרים ההתנהלות שלנו – כל עוד היא אוטומטית היא לא האופטימלית לנו

כלומר או שנהיה בנטייה לאחריות יתר, או להיפך – נהיה בנטייה להשתמט מאחריות

ו.. הפלא ופלא – סיכוי סביר שנמצא את עצמנו

עם בן זוג שהוא לכאורה ההיפך מאיתנו-

כלומר שאם לי יש נטייה לקחת על עצמי אחריות עודפת,

מה שכמובן מתבטא גם כלפי הילדים

בזה שאני אחראית שיעשו שיעורי בית, ילמדו למבחנים...

קרוב לוודאי שבן הזוג שלי יהיה מאלה שאחריות היא :

מילה גסה בשבילו/ מלחיצה אותו / עד כדי שהוא נוטה להתרחק ממנה כמו מאש..

(אגב גם אם נושא האחריות הוא לא ה issue שלכם וקראת עד כאן..

הרי שאפשר להחליף אותו בכל נושא אחר ולקרוא את ההמשך בהתאמה

כי זו סתם דוגמא לאחד הנושאים שמקשים עלינו בקשר )

אז למה אני מתכוונת כשאני אומרת שזו הזדמנות לצמיחה ??

כל התנהלות אוטומטית - כמו שכתבתי – היא לא האופטימלית לנו,

היא לא נובעת מבחירה בוגרת שלי,

וכך בעצם מונעת מאיכויות שמסתתרות בתוכי להתבטא,

כי אני מנוהלת על ידי האוטומטים שמכסים על חלקים אותנטיים שלי

לדוגמא אם היתה לי אמא מעצבנת שישבה לי על הראש כל החיים,

וכחלק מהמרדנות שלי בה ובאחריות שהטיפה לי, 

אני – עד היום - דווקא לא נושא באחריות -

אז האוטומט שלי הוא להתנער מאחריות ולהתרחק ממנה..

אלא ש.. לטובתי העליונה – יש פה נושא לריפוי ועיבוד

כי למעשה ה'דווקא' הזה פוגע לא רק בהתנהלות הזוגית שלי..

הוא פוגע גם בי..

כך גם אם אני בנטייה לקחת על עצמי עודף אחריות ..

בעבודה זוגית מודעת נוכל לעבד את אותם עניינים שמנהלים אותנו על אוטומט

ומונעים מאתנו את הצמיחה שלנו מחד

ואת השותפות והשלווה בתוך הקשר הזוגי שלנו מאידך.

ונוכל להגיע למקום מאוזן יותר

ולקחת אחריות במידה הנכונה לנו מתוך בחירה בוגרת.

אם את בנטייה לקחת אחריות יתר

הנה לך שאלת מפתח שבכוחה להתחיל להזיז

אוטומטים שמנהלים אותך:

שבי במקום שקט ונוח, הפני את תשומת הלב לנשימה,

ובנשיפה הבאה הביאי את תשומת הלב אל הגוף,

אחרי כמה נשימות , כשאת בקשב פנימה ..

תבדקי מה עולה נוכח המשפט :

"אם אני לא אהיה אחראית על זה .. מה שיקרה זה..

אחרי שעלתה תשובה, המשיכי :

 "ומה שזה אומר עלי אם זה יקרה זה.. "

ספרי לי מה גילית , אשמח לשמוע.

אני מזמינה אתכם לפגישת יעוץ והכוונה

בה נמפה את המקומות שמנהלים אתכם בתוך הקשר הזוגי,

ונתווה יחדיו את הנתיב שלכם לזוגיות של שותפות ואהבה .

לכבוד החופש הגדול שמביא אתו אינטנסיביות משפחתית במיטבה..

אני מעניקה לך כחלק מהקהילה שלי הזדמנות יוצאת דופן -

פגישה בת שעה וחצי תמורת 270 ₪ בלבד במקום 330 ₪

לשריון המקום שלך ביומן שלי יש להתקשר ל 052-8892401.

ההטבה בתוקף עד סוף יולי .

לחיי הזוגיות המודעת,

בה אנחנו מתנהלים פחות ופחות על אוטומט,

ויותר ויותר מתוך בחירה מודעת

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

זה מה שהוא אמר לה אחרי 16 שנים שהם נשואים..

הוא ישב מולה, הסתכל לה בעיניים – (בלי למצמץ.. כבר לא מסיט את המבט ממבוכה..)

ואמר לה : "מה שאני אוהב בלהיות האיש שלך זה היציבות שאת מקרינה לי"

היא .. היתה מופתעת ו.. גם קצת התרווחה בנחת..

כבר למעלה מ 16 שנים שהם נשואים, ואף פעם לא ידעה..

הוא המשיך : "מה שעושה את זה כל כך משמעותי בשבילי זה תחושת חוסר היציבות שלי..

לפעמים אני מרגיש בלי קרקע תחתי, והיציבות שאת מקרינה ממש מחזקת אותי

ועוזרת לי להתאזן, להתקרקע..

וזה כל כך חשוב לי כי זה גורם לי להרגיש בטחון.."

היא נשמה את זה פנימה, כשהיא מתמלאת בהנאה מפיסת האינפורמציה הזו.. ומחייכת..

".. זה שונה מהבית שבו גדלתי, כי אמא שלי היתה קצת כמו ילדה קטנה,

הצד הטוב של זה היה שהיא היתה מלאה בשמחת חיים, אבל היה לזה גם צד שערער אותי

היתה חסרה לי תחושת הביטחון הזו ולכן אני מאד אוהב להיות לצידך.. "

זהו חלק קצר משיח אימגו שהנחיתי השבוע,

בכל פעם זה מרגש מחדש – גם לצד שמבטא את התחושות והרגשות שלו,

כי לחלקן אנחנו לא מודעים עד שאנחנו בתוך הדיאלוג

(גם הוא הפתיע את עצמו כשגילה את זה שם..)

וגם לצד שמקשיב- להקשיב ולהכיל את הדברים של בן הזוג,

ואני מתכוונת באמת להקשיב,

לא לחפש תוך כדי תשובות, הסברים, התנצלויות, וכו.. כי אין לאלו מקום בתוך השיח הזה,

להקשיב לגמרי, בראש פתוח, יותר נכון - בלב פתוח,

ממקום שלומד להיות יותר ויותר בשקט, פחות ופחות במגננה,

ממקום שאט אט בתוך התהליך המקסים הזה הופך בוגר ושלם יותר.

ההזדמנות הזו לומר למי שלצידי מה שאני אוהב בלהיות שם לצידו

מאפשרת ולו לרגע להיות במקום של הוקרה והערכה, של הודייה ומיקוד תשומת הלב ב "יש"

כי נכון שהיא מקשה עליו בכל מיני מקומות אחרים,

אבל היא גם היתד , הביטחון, העוגן שלו.. וזה מאד חשוב לו אם לא יותר..

וכשהוא מביא את תשומת הלב ל "יש" הזה.. הוא גדל, נוצר ממנו עוד..

גם מעצם החיזוק שהיא מקבלת אבל לא רק..

מחנכים ומלמדים אותנו להישגיות, להיות טובים יותר, לשאוף לעוד ועוד,

לרוב על ידי ביקורת והסבת תשומת הלב על מה שעוד לא השגנו..

לא פלא שאנחנו נוטים להיות בתחושה של חוסר סיפוק, ותלונה על מה שקורה לנו

אז, לא – אני לא אומרת לשקר לעצמנו ולצבוע הכל בוורוד,

אבל אני כן אומרת להביא את תשומת הלב – לפחות לפעמים, לפחות פעם ביום –

למה שיש- למה שכבר השגנו, למה שאנחנו יכולים להודות על קיומו.

כי האמת  - שכלום לא ברור מאליו.. לא הגוף שמתפקד, לא העיניים שרואות,

לא הנופים הנפלאים, לא הגשם / שמש/..

ובטח לא הילד שחייך הבוקר ואמר לי "אמא אני כל כך אוהב אותך.."

ובכל זאת לא תמיד אנחנו עוצרים ומוקירים זאת..

ככל שאנחנו מודעים למה שיש לנו – החוויה הכללית שלנו הופכת לחוויה של "יש"

וכשהוא מסכים לשים את כל הכעס שיש לו מולה לרגע בצד

ולהבחין בעובדה שהיא מאפשרת לו יציבות..

גם לו וגם לה נפתח מקום חדש בו אפשרי יותר לדבר על הקושי ולעבור דרכו

ככה אט אט ייבנה ביניהם מרחב זוגי נקי עד מקודש.

אמן.

את הצעד המשמעותי הראשון לכך אפשר לעשות כבר עכשיו

ולהירשם לסדנה הזוגית שתקפיץ את הקשר הזוגי שלך לנתיב של צמיחה הדדית,

של שותפות הקשבה חברות ואהבה אמיתית.

ממליצה בחום על סדנה פרטית.

 פרטים נוספים בלחיצה פה.

תרגיל לעבודה עצמית לשינוי תודעת חוסר לתודעת 'יש'
הנה תרגיל קטן ופשוט לכאורה,
יכול להיות , אפילו מאד יכול להיות שכבר שמעת המלצה כזו בעבר,
אך כידוע.. לא מספיק לדעת.. נדרשת גם פעולה..
אז גם אם כבר שמעת על זה אבל טרם ניסית באמת .. 
זוהי פעולה משנת תודעה בעוצמה שלה,
ומומלצת בחום רב - מניסיון !

שימי לך מחברת קטנה ליד המיטה, וכל ערב לפני השינה
תוך שאת מתבוננת ביום שחלף ונזכרת במה שהיה בו
את מעלה על הכתב לפחות 10 דברים עליהם את מודה
גם אם נדמה לך שהיה זה היום הכי נוראי ואין לך על מה להודות-
זה המקום להביא אל המודעות את כל מה שלכאורה ברור מאליו,
ולהודות לעינים הרואות , ולמראות הנפלאים שזכית בהם
להודות לרגלים החזקות שנושאות אותך ממקום למקום,
להודות ללב שממשיך לפעום.. 
ולריאות שמספקות חמצן בלי שיפוט ולא רק כשאת מושלמת..
אט אט
יהיה שם יותר ויותר על מה להודות
ותמצאי את עצמך פחות מתלוננת,
פחות רואה את מה שעוד לא קרה..
ויותר נהנית ומלאת הערכה למה שיש.

כי אחרי הכל.. הכל תלוי בנקודת המבט שלנו
ומאחר ומה שאנחנו מתמקדים בו גדל..
התרגיל הקטן והפשוט הזה בכוחו לשנות תודעת חוסר לתודעה מלאה ב 'יש'.

בהצלחה,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

"אז בואי נתגרש וזהו .. "

נשמע פשוט, נכון ?
כמו אז כשהיינו ילדים והיינו מכריזים בשירה :
"שברו את הכלים ולא משחקים.."

נמאס ? אז פשוט מפרקים את החבילה..

אלא שפה.. ה'כלים' הם -
הבית.. גם הפיזי - זה שגרים בו, וגם הרעיוני – המקום שלי כחלק מ..
וכל מה שבנינו יחד.. חוץ מהבית..
והמשפחה.. הקרובה והרחוקה..
ובעיקר.. ה י ל ד י ם ...

ו"לשבור את הכלים " בעולם האמיתי זה אומר – ואני כותבת מהקל אל הכבד (לפחות בעיני) -
מה שלי, מה שלך.. ? - חלוקה של דיסקים, כלים, ריהוט...,
וזה אומר – אינספור כעסים מריבות .. כן גם על כסף אבל לא רק..
כעס עד כדי זעם על כך שהוא מעז ל..
ועל כך שאני מרגישה שבכלל לא אכפת לו ממני..
כי הרבה יותר קל וטבעי לנו לכעוס מאשר לכאוב את העצב שבבדידות
וזה אומר לפעמים גם להרגיש נטושים ונעזבים ולא אהובים באופן מוצהר..
וזה אומר גם שאותה תחושת נטישה איומה מן הסתם לא פוסחת על הילדים..
שעשויים לחוות את ההרס והחורבן במלוא עוצמתם,
בלי הגנות, בתמימות ובפתיחות שלהם,
כשהאמון המוחלט שנתנו בנו אלוהאמא ואלוהאבא בסכנת שבר..

כל כך הרבה איחס יש שם ..
ש'קל' זה לגמרי לגמרי לא..
זול ? בהחלט לא .

בכלל.. האשליה הזו שכשנתגרש ייגמרו לנו הבעיות.. פשוט צוחקת לנו בעיניים..
כי הרי בקושי הוא שלי.. והוא ממשיך איתי גם אחרי הפרידה..
אז גם השארתי חורבן אחרי וגם נשארתי עם הבעיות..
ולכן - זו הזדמנות פז לנסות לעבור דרכן, לעבד את המקומות הלא פתורים שלנו ולצמוח מתוך הקושי.

פה אני חייבת לסייג את דברי ולומר שלמרות כל האיחס הזה..
לפעמים באמת באמת שאין ברירה – וזהו הצעד הנכון לכולם.

אבל..
ברוב המקרים זה לא המצב .
ברוב המקרים יש דרך חזרה !
אני מבינה שקשה להאמין שהיא בכלל קיימת כשנמצאים בעיצומו של משבר,
מבינה כי הייתי שם..
ולא רק שלא יכולתי להעלות על דעתי שאפשר לשנות את המצב..
בכל לא האמנתי שזה אפשרי - לחיות בזוגיות משמחת,
היה לי ברור שהנישואין הוא מוסד שתם זמנו,
הייתי הולכת לחתונות ומרחמת על בני הזוג שנישאים,
תוהה אם הם לא בעניינים או שהם פשוט מתכחשים למה שקורה סביבם..

אבל מאז שחיי השתנו – זו הבשורה שלקחתי על עצמי להעביר לכמה שיותר בני זוג :
הזוגיות כשהיא מודעת יכולה להיות נ פ ל א ה !

כשהזוגיות מודעת – אנחנו ממש שותפים, אנחנו חוזרים להיות חברים – אפילו הכי טובים !
אנחנו מדברים על מה שקשה, ועוברים את מהמורות החיים ב י ח ד !
לא אחד נגד השני, אלא יחד, באינטימיות, באמפטיה, ב א ה ב ה ,
ואז התשוקה – היא כבר מגיעה במלוא הדרה, מקשטת את הקשר
ומחזקת את תחושת החיבור העילאי שלנו כשני יחידים
שצומחים יחד להיות שלמים .
יותר מזה - אנחנו מבינים שזה בדיוק הרעיון - ובמקום להתנגש בבעיות..
למדנו דרך לצמוח מתוכן ולהביא להן מרפא.

ברור שגם הילדים זוכים.. הם מקבלים הורים טובים יותר,
הם זוכים להישאר בבית שעומד על תילו..
והם רואים דוגמא לזוגיות מאושרת !

כן ! זה קורה עם אותו בן זוג בדיוק !
מהרגע שפגשנו באימגו, תוך כמה שבועות (!)
הזוגיות שלנו עלתה על נתיב של צמיחה.

הפכנו להיות זוג אוהב, אכפתי, אנחנו החברים הכי טובים,
ניקינו את המרחב הזוגי ומאז אנחנו שומרים עליו נקי.. עד כדי מקודש.
מקודש באינטימיות, בתשוקה ובאהבה.

רגע לפני שאני מספרת לך מה אני עושה כל יום (גם) ששומר אותנו מחוברים.. (זה אנחנו למעלה על הטוסטוס בשדות)

אני רוצה לשאול אותך -

האם גם את רוצה ? - אם זה הזמן המתאים עבורכם להצעיד את הזוגיות שלכם
אל עבר היותה זוגיות מודעת  ? אם כן -
הרי שהסדנה הזו תעשה עבורך את העבודה.
פרטים בלחיצה פה.
אגב, ההרשמה מסתיימת הערב בחצות.

הבטחתי משהו קטן ופשוט שאימצנו לשמור את החיבור שלנו :

כל בוקר אחרי שאנחנו מסיימים עם מטלות הבוקר, רגע לפני שאנחנו יוצאים ליום שלפנינו.. אנחנו יושבים כמה דקות זה מול זו, מתבוננים בעיניים, אומרים מילה, או לא.. ונוצרים את הרגע.

מאחלת לך שתזכי לבן זוג שהוא חבר ושותף , אוהב ומאהב
פשוט כי מגיע לך .

שלך
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן 

כמו סינדרלה בדיוק !

כן, כמו סינדרלה בדיוק..
בחצות זה קורה -
הכרכרה הופכת לדלעת,
וההרשמה המוקדמת -זו שבמחיר מוזל - מתייקרת..

וחבל..
כי כולנו באמת באמת רוצות את הנסיך הזה
שיהיה לצידנו, ידאג, יפרגן ויאהב אותנו, 

זה טבוע בטבע האנושי שלנו - אחת הכמיהות העמוקות להיות חלק מ..

והרי..

ממילא - יש לך 100% אחריות,

אם בסוף הערב הראשון החלטת שלא מתאים לך,
זה לא בשבילך ופשוט - לך זה לא עובד..
או מכל סיבה אחרת-
את לא צריכה לפרט, כי כספך יוחזר במלואו.

אז אם יש לך 100% אחריות,
ואם על כף המאזניים יש כרכרה מלכותית עם נסיך
אל מול דלעת, ושגרעת היומיום המאובקת..

הרי שנותר לך לבחור מה את רוצה לעצמך !

הנה פה קישור אם חסרים לך עוד פרטים
ואפשר גם להירשם בלחיצה על מס' הטלפון הזה- 052-8892401

גלית אליאס
מומחית להחזרת אהבות למקומן. 

איך להצליח להירדם בקלות ולישון בשקט ? כמה מילים וכלי לשבת של שקט ושלווה

למה רק לישון בשקט ? איך אפשר להביא יותר שקט אל היום וגם אל הלילה ?

אנחנו נולדים למגע של אמא,
חלק ניכר מהתזונה שלנו כתינוקות תלוי
בקיומו של אותו מגע, שחלקנו זכינו ליותר ממנו, חלקנו לפחות..

המגע טומן בחובו אפשרויות קסומות –
להכיר, לדעת, ללמוד, להירגע - כלי מופלא לתקשורת שלנו עם העולם .

אלא ש..
בתרבות המערבית אנחנו לומדים להגביל אותו מילדות, ולעטוף אותו בחוקים ומגבלות.
יש מגע מסוג מסוים עם חברה, מסוג אחר עם אמא,
עם אהוב, עם קולגה לעבודה, או בפגישה עסקית.
לכל רמה כזו יש סט של איסורים מהסביבה.

החוסר במגע בהמשך החיים בולט ומכאיב כל כך
שהוא מביא אנשים לחפש תחליפים –
לרוב בלי לדעת מה באמת הוא שחסר להם – אותו מגע אוהב, נקי, מלא -
ואז הם מתמכרים למין, למסאג'ים, לספורט, לאוכל...
והרבה פעמים יש ערבוב בין מגע נקי לסקס,
עד כדי כך שנשים רבות ניהנות ממין (גם) כדי לקבל מגע
וגברים רבים כלל לא מכירים מגע שאינו מחובר לסקס
וכך מיד כשנוגעים בהם עולה החיבור למין ואין הפרדה בין השניים .

גוף מבין גוף והמגע בתשומת לב מאפשר לנו
להרגיש ולדעת לפעמים הרבה מעבר למה שהמילים מספרות.
אפשר לדעת כמעט הכל דרכו אם רק מקשיבים .

מכאן כוחו ועוצמתו של טיפול במגע מרפא.
המגע המרפא מאפשר לגוף - באופן בלתי אמצעי, בצורה ישירה - להגיע לאיזון
בכל 4 הרבדים – הפיזי, הרגשי, המנטלי והאנרגטי.

אתייחס לכולם בהמשך, כל אחד בתורו..
הפעם אתייחס לרובד הפיזי – ואתן לו את כל הכבוד שמגיע לו..
(למרות שלמעשה אין באמת הפרדה, אתייחס אל המימד הפיזי - תחושתי בנפרד )

המגע המרפא פשוט מרגיע -
כאילו מוריד הילוך, מוריד ולו במעט את רמת האדרנלין
שיש תקופות בהן הוא זורם לנו בגוף הרבה מעבר לנדרש.
זה קורה למשל במצבים בהם נוצרת אשליה של סכנה כתוצאה מסטרס כזה או אחר

כשלרוב .. זה אנחנו בעצמנו שיוצרים את האשליה הזו -
(אופס קאטץ' .. פה נכנס הרובד המנטלי – המחשבות שלנו - שמשפיע על הפיזי.. אך שוב, לשם הפשטות אני מתייחסת לרובד הפיזי בלבד הפעם)

אנחנו יוצרים דרמות כי התמכרנו אליהן..
או כי אנחנו מרגישים שבלעדיהן ובלי הסטרס אנחנו פחות יעילים..
שלא לומר פחות שווים וראויים..

לא פעם חוסר עשייה מתחבר לחוסר ערך –
(מה שקורה לרבים מאתנו כשאנחנו עוזבים מקום עבודה או על אחת כמה וכמה כשמפטרים אותנו..)

עד כדי כך אנחנו מכורים לסטרס ולאדרנלין,
שבדרכים מודעות ו.. לרוב לא מודעות אנחנו יוצרים לחץ סמוי וגלוי בחיים שלנו..

אז נכון שהרווח המשני שלנו הוא – היעילות/ אשליית הערך נובעת מתוך העשייה ועוד כאלה
אבל ההפסד.. והנזק לגוף ולנפש עצומים.

כי בעצם בעצם .. מה שאנחנו הכי הכי רוצים בתוכנו זה ש ק ט !
שקט, ושלווה, ולדעת שהכל בסדר ואנחנו אהובים כמו שאנחנו.

ואת זה לא מייצרים עם סטרס..

הבשורה המשמחת היא שאפשר להרגיל את הגוף מחדש
ולהחזיר אותו למקום המאוזן שבו אנחנו לא זקוקים לאדרנלין שיניע אותנו,
בו אנחנו פועלים מתוך חיבור פנימה והקשבה ללב ולבטן
ואז.. לא רק שהשקט אתנו גם ביום וגם בלילה..
הרי זה פלא – אנחנו מספיקים הרבה הרבה יותר מקודם
לא לדבר על זה שהחיים תוך חיבור ללב הרבה יותר מהנים וממלאים.
כן, ברור גם שקטים ונינוחים..

אז איך עושים את זה ?? את בטח שואלת ..

הכלי הפיזי הכי מיידי שיש לכולנו, זמין ובחינם

אם כי רובנו לא משתמשים בו בצורה מיטבית
הוא לא אחר מ.. 

הנשימה שלנו –  תרגול להרפייה בעזרת הנשימה

נשיפה כלפי מטה, לשחרור והרפיה,

שאיפה כלפי מעלה לחידוש וריענון של כל תא ותא בגוף

הנשימה במהותה טרנספורמטיבית - המיותר משתחרר, ומשהו חדש וחיוני נוצר במקומו

אנחנו יכולים להיעזר בה כדי להתמיר את מה שמיותר לנו וליצור משהו חדש במקומו

ברמה הפיזיולוגית מעבר לפסולת שמשתחררת עם הנשיפה, 

ניעזר בה כדי להרפות ולשחרר עומסים מיותרים שאנו נוטים לקחת על עצמנו מתוך הרגל

בכל נשיפה נרפה עוד עומס מיותר - נתחיל מהקודקוד ונרד מטה עד לכפות הרגליים

נרפה את העומס המיותר בגרון ובצוואר, 

בנשיפה הבאה נרפה מהשכמות ומהעורף

ואז נביא את תשומת הלב אל בית החזה, ונבדוק אם יש שם מועקה או לחץ שניתן להרפות לאדמה

לא בכוח.. לא לדחוף, רק להתבונן עם כיוון של הרפייה ושחרור

נתבונן בבטן.. נשים לב לכיווץ שאנו נוטים להחזיק שם, לשמור אותה מוחזקת פנימה.. ונרפה

נרפה את העומס המיותר שאנחנו מחזיקים בידיים, וברגליים

לאדמה

כאילו כוח הכובד מתחזק

נבדוק עד כמה אנחנו מוכנים להתמסר אליו - אל כוח המשיכה, לשחרר לאדמה את המיותר 

ולקבל ממנה עם השאיפה משהו חיוני ונקי שיחליף את כל המיותר שהתפנה

לשים לב לא לנזול.. 

במקביל להתמסרות לכוח הכובד, יש כוח נגדי כמו חוט דמיוני שמחזיק מהקודקוד מעלה

וככה אנחנו יכולים לשבת כמה דקות להתבונן בנשימה ובגוף

כשההתכוונות היא להתמסרות, להתמרה לשחרור המיותר ולהתחדשותו במשהו חיוני ורענן

מהו ? זו ההזדמנות שלך לגלות..

ולפעמים, אנחנו נמצאים במקומות שקשה לנו להרים את עצמנו בעצמנו,
ואנו זקוקים למישהו שיכול לעזור לנו ,
להביא את הגוף-רגש-מחשבה-רוח לאיזון,
למוסס חסימות,
ולעזור לנו לחזור לנתיב חיינו , מגע מרפא יכול להיות מצוין לשם כך.

לצערי במהלך חודש יוני אני פנויה להתחיל 2 תהליכי איזון בלבד
אם זה נכון לך - הבטיחי את מקומך כך שנוכל יחד להביא שקט ושלווה לימים וללילות שלך.

מאחלת לך שבת מבורכת

גלית אליאס.