איך לחיות יחד בלי שנצטרך לוותר האחד בשביל השני ???

כשהייתי בהריון הראשון שלי,

אני זוכרת איך  פ ת א ו ם  היה לי חשוב לדאוג לעצמי,

פתאום.. הקפדתי לאכול נכון,

לנוח כשאני עייפה,

פתאום, עצרתי להקשיב לתחושות ולהתאים את התוכניות שלי לגוף,

יכולתי לשים לב להבדל מאד משמעותי בהתייחסות שלי אל עצמי  :

כאשה בהריון התייחסתי אל עצמי בכבוד (!)

ובעצם..

מאז מידי פעם קיננה בי השאלה  – למה רק אז ?

איך זה שאני לא מספיק חשובה לעצמי כמי שאני גם כשאני לא נושאת עובר ברחמי ?

איך זה יכול להיות שאני לא דואגת לעצמי כל יום ?

לא מודה על פלא הבריאה שמתחולל כל רגע ורגע

שאני נושמת, צוחקת, רואה, מקשיבה, מדברת, ...

איך זה שאני כל כך ברורה מאליו לעצמי ???

ולמה אני מביאה את זה דווקא עכשיו ?

כי חשוב לי להדגיש פה את החיבור

לאופן שבו תפסתי את עצמי (עד לא מזמן) בתוך מערכות יחסים –

התייחסתי לעצמי כאילו אני הוא ה 'ברור מאליו' -

דאגתי לכווולם, חוץ מלעצמי,

תמיד היו הם (האיש, הילדים) ראשונים.. אני הסתפקתי בשאריות אם בכלל..

לא רק שלא עשיתי מה שאני רוצה ..

שכחתי.. מה אני רוצה ..

באיזה שהוא מקום – הזנחתי את עצמי .

הייתי מתוך האוטומט שלי בעדיפות אחרונה -

וויתרתי על עצמי- על הרצונות והצרכים שלי, על קריירה, על התפתחות אישית,

על זמן חופשי משלי, על פניות ליצירה,

על החופש לנוח, לשקט, על החופש להיות אני במלואי.

שוב.. לא התייחסתי לעצמי ב'כבוד', שלא לומר הזנחתי את עצמי.

ומה שהכי חשוב לי להדגיש הוא – שיש אפשרות אחרת -

לפיה, לא רק  שזה לא חייב להיות ככה, (שאני צריכה לוותר בשביל..)

אלא - שזה חייב להיות ההיפך –

כי הדבר הכי חשוב שיש לך בעולם הוא עצמך,

מתוך ההתפתחות וההשקעה שלך בעצמך ,

מתוך הצמיחה שלך והאהבה שלך לעצמך –

תיווצר השלמות שבפוטנציאל שלך, (זו שיש בכל אחד מאתנו)

ואותה השלמות תסב אושר לך,

וגם - לכל סובביך.

כי מה שמוביל אותנו לוותר על עצמנו לטובת ... (הילדים, האיש/ה, החברים..)

הוא עאלק אצילות ..

אבל בעצם..

באופן הזה של הוויתור 'לטובתם' –

כווווולם כולל עצמי – מפסידים אותי במלואי !!!

ככל שאתן לעצמי את המקום, הזמן וה'כבוד',

ככל שאטפח את עצמי ואהיה קשובה לצרכי –

כך אצמח להיות השלם שאני,

כך אהיה מאושרת יותר –

וכך - אוכל להעניק יותר לסובבי. (שלא לדבר על לתת להם דוגמא)

וזה אחד הגילויים המרעישים שמגלים זוגות בסדנאות שאני מעבירה –

שהחיים ביחד הם לא אחד על חשבון השני !,

שאפשר לאפשר לעצמי בלי שהאחרים ייפגעו !

ויותר מזה -

ככל שכל אחד מאתנו יאפשר לעצמו  ל ה י ו ת –

כך הזוגיות שלנו תפרח ותהיה שמחה ומשמחת.

אז, איך עושים את זה ??

מזמינה אתכם לתהליך זוגי ייחודי איתי -

ובה תוך כמה שעות,

בלי לחפור יותר מידי,

ובלי לפתוח את כל ההיסטוריה הזוגית שלכם ולעבוד עליה שנתיים,

תוכלו להרגיש בשינוי , ולקבל כלים והנחיות לכיוון אחר –

למשעול חדש לצעידה הזוגית שלכם -

שיוביל אתכם ליצירת מרחב זוגי שבו אמפטיה , אינטימיות , אהבה ו.. תשוקה .

 בלחיצה כאן יש פרטים נוספים על האינטנסיב הזוגי

שיוביל את הקשר הזוגי שלך להיות מקום בטוח ונעים להיות מי שאת ולגדול .

מהן 5 הטעויות שעלולות להרוס לך את הזוגיות ??

זהו,

היא הגיעה במלוא הדרה-

השגרה,       

שלא לומר 'שגרע'..

ללא הפוגה -  5 ימים תמימים בכל שבוע,

4+ שבועות עבודה מלאים בכל חודש.

השבוע זה התחוור לי לגמרי -

כשבאחד הימים אחר הצהרים קיבלתי טלפון מהגננת -

שהתקשרה כדי לספר לי על מקרה חמור שקרה בגן היום,

הבן שלי (??!) נשך ילד אחר (!) שלא הפסיק לבכות שעה אחרי כן..

-          את בטוחה שהתקשרת למקום הנכון ? שאלתי בתדהמה,

"זה כל כך לא מתאים לו .." סירבתי להפנים שזו באמת לא טעות..

שעתיים אחרי כן, שלא אתפתה לנוח לי על זרי הדפנה-

קיבלתי טלפון מהמורה של הבת שלי,

שסיפרה לי על איך היא מדברת, ומפריעה, ומפטפטת,

כמה המורים כועסים עליה,

האמת.. היה לי קשה להתווכח עם נתון מרשים כמו

11 הערות שליליות ב 20 ימי הלימודים שהיו מתחילת השנה..

ובתוך כל אלה ועוד ..

לכו תנהלו זוגיות, תשמרו על אינטימיות, שלא לדבר על תשוקה.. 

הרי אלה רק חלקיק מהריקושטים שאני קיבלתי,

ולו- יש את שלו – מהבנק, מהרואה חשבון,

ובעיקר מ.. אמא שלו.. על שהוא לא מתקשר מספיק..

נכון, יש לנו אינספור תירוצים למה קשה לשמור, לתחזק ולחזק את הזוגיות שלנו,

אבל תארי לך -

איזה כיף זה כשכל התירוצים הללו נשארים קטנים ולא מאיימים

כי את יודעת שאת לא לבד.. שיש מי שאתך שותף להם,

שיחד אתו תוכלו לפתור אותם אחד אחד, כמו כלום !..

אז במיוחד בשביל ימי שגרה שכאלה,

כתבתי לך מדריך קצר ובו אני מסבירה

מהם 5 ההרגלים שהורסים קשרים זוגיים,

או " איך להפוך את השגרע לשגרה ?? "

כדי שתוכלו לחזק את ה'ביחד ', על אף התירוצים,

או כדי שה'ביחד' שלכם יהיה בית חם ורגוע 

שאפשר לפתור בו כל בעיה בקלות.

למדריך יש ללחוץ פה

בהצלחה !

שלך בכל שאלה או צורך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות מקומן

אגב, אפשר ללמוד איתי יד ביד איך לדבר בפתיחות כדי ליצור לך בית חם ואוהב.

זה קורה בתוכניות השונות של להתחתן מחדש :

להתחתן מחדש – סדנת סופ"ש + 5 מפגשים חד חודשיים

וגם ב : להתחתן מחדש ב 7  מפגשים זוגיים

כך תוכלו לבנות את הגשר -

שיצור לכם מרחב זוגי ובו שותפות וחברות אמיתית.

ווידוי

אז הנה ווידוי קטן –

כבר כמה חודשים לא יצאתי עם האיש שלי לדייט רומנטי,

אני לא מתגאה בכך, מסכימה שחשוב להשקיע ברומנטיקה

ולכן קבענו לצאת בשבוע הבא לארוחה זוגית רומנטית..

אבל – אני לא בלחץ.

למה אני לא בלחץ ?

משום שהדייטים הללו – עם כל הכבוד שיש לי אליהם ויש לי.. –

לא עליהם אני בונה כדרך ל'שמירה על הגחלת' הזוגית שלי.

יש לי זוגיות של שותפות, חברות , אהבה ו... תשוקה !

כזו שעם יד על הלב – אני שמחה שהילדים שלי זוכים לגדול לתוכה,

כך שגם אם יהיה לנו דייט פה ושם.. זה לא מה שמלבה את התשוקה והאהבה בינינו..

הדרך שלנו 'לשמור על הגחלת' היא הדרך שאני מלמדת בסדנאות שלי.

אני מלמדת איך לדבר בפתיחות כדי ליצור זוגיות משמחת,

מתוך ריפוי וצמיחה אל האני השלם והבוגר

שכל אחד מאתנו מחביא בתוכו.

אם אנשים היו יודעים כמה הדרך הזו אפקטיבית כשעושים אותה נכון,

היו מגיעים בהמוניהם,

כמו שכתבה לי קרן :

" חייבת להודות לך על כך שאפשרת לי לראות את האור בקצה המנהרה ביחסים שלי עם בעלי . באתי עם השאלה "איך ?!" איך להחזיר את ה"הבנה בינינו" הסדנה פתחה לי את העיניים והלב והיום אני רואה-  זה עובד ! אני מבינה אותו, והוא מבין אותי !! , מיום ליום החיבור בינינו הולך ומעמיק- והאהבה חזרה הביתה. (קרן ר.)

הדרך הזו היא כמו חמצן לקשר הזוגי .

החוכמה היא לעשות את זה נכון

איך עושים את זה נכון ?

כל הפרטים בלחיצה כאן

שלך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

למה בן הזוג שלך צריך להודות על ה'כמעט רומן' שהיה לך ??

"או קי," - כתבה לי ר' : 
"נזכרתי בזכות ה'אביר התורן' מה חסר לי בקשר הזוגי, 
נזכרתי איך זה להרגיש חיה פתאום, נחשקת, אהובה, איך היה הקשר הזוגי שלי פעם.. 
אבל.. 
מה עושים עם זה ? 
מה זה עוזר לי להיזכר בעצם ?? "

אז זהו, שעל זה בדיוק נעבוד בסדנאות לנשים שיתקיימו בסוף החודש
(בלחיצה פה כבר אפשר להציץ)
ועל זה אנחנו עובדים בסדנאות לזוגות :
על איך להחיות את הקשר הזוגי הנוכחי שלי
ולהפוך אותו לקשר של חיבור וחברות, של שותפות אהבה ותשוקה.

בסוף השבוע האחרון התקיימה סדנה לזוגות,
ואין זמן מתאים יותר מעכשיו כשהזיכרון כל כך חי בי,
לתאר לך איך זה קורה – מה עושים שם שמאפשר לקשר 'לקום לתחייה' :
אתחיל בדוגמא מתהליך שנפתח בסדנה :

ר. סיפרה לבעלה שחסרים לה ממנו פרגונים,
שתמיד אמא שלה הייתה אומרת עליה דברים טובים רק כשלא הייתה נוכחת,
שאף פעם לא זכתה לחיזוקים ואהבה ממנה בפומבי,
ובכל פעם שהוא – בעלה – חוסך ממנה מילה טובה,
בטח כשהוא 'מנכס לעצמו' פרגונים ש'שייכים לה'
היא מתכווצת, וחשה חסרת ערך כמו אותה הילדה שהייתה -
צמאה כל כך לאישור ממי שכל כך 'טבעי' לצפות ממנו – מאמא שלה..
תהליך של שיתוף שכזה, בין אם הוא זוגי ובין אם אישי-
מאפשר לנו להאיר מקומות חשוכים – שניהלו אותנו, בלי שהבנו איך עד כה,
ולהביא רוך וחיבוק פנימה לילדה שתמיד הרגישה שהעולם לא רואה אותה כולל בעלה..
אלה מאפשרים אט אט ריפוי 
שיוביל לביטחון במקום שלה בלי תלות באישור הסביבה
ולוויתור על הצורך להילחם על המקום שלה (שהיום מחבל בתקשורת הזוגית שלה)

התהליך שנוצר בזוגיות כשהיא מודעת,
מאפשר לנו להמיס את ההתנגדויות שבדרך,
ולהגיע אל המקומות הרכים,
אל אותם המקומות שבהם אנחנו יודעים מה באמת טוב לנו, 
לא מתוך ה'דווקא' שמנהל אותנו כשאנחנו לא מודעים,
אלא מתוך התבונה הפנימית,
שתמיד תוביל אותנו למקום טוב יותר לי – ולא על חשבון בן הזוג שלי.
לנקות , לנקות, לנקות
את המרחב הזוגי מכל האוטומטים שמנהלים אותנו.
עד כדי שיהפוך למרחב זוגי מקודש.
שם נוכל להתחבר אל הרכות פנימה,
ולאפשר לכל אחד מאיתנו חזרה אל עצמו, 
וצמיחה שלו להיות בן אדם שלם יותר, 
בוגר בריא יותר,
וכשלם ובוגר בריא יותר – אני יכול להיות מזוגיות מאושרת ושמחה יותר.

עבודה זוגית או אישית לזוגיות מודעת מאפשרת לנו ליצור קשר שהולך ומתהדק,
קשר של שיתוף, של אמפטיה, כך נוצרת אינטימיות שמעמיקה יותר ויותר 
וחיבור אחד לשני ולידיעה ש'אני לא לבד',
אני חלק ממשהו גדול יותר
אל החיבור הזה מתעוררת בטבעיות התשוקה,
ולכאן היא מגיעה במלוא הדרה !
וממלאת במשמעות את המילים 'לעשות אהבה' 
על פני הסתפקות ב'סקס' בין שהוא מזדמן ובין שהוא 'מן המניין'..

אני לא מכירה הרבה דרכים אפקטיביות כל כך לזוגיות משמחת
כמו זו שאני מלמדת בסדנא,
אם רק יותר אנשים היו יודעים שיש כזו דרך, 
אין לי ספק שהיו בוחרים בה.

אלא ש..  החכמה היא לעשות את זה נכון.

איך עושים את זה נכון ?
כל הפרטים בלחיצה פה 
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
www.galitelias.co.il

רומן באמצע החיים , למה לא ??

תארי לך שפתאום, באמצע החיים..

כשברקע - ילדים, מחויבויות ושותף  (במידה כזו או אחרת..),

פתאום באמצע החיים -

את פוגשת מישהו  ..

שגורם לך לרחף..

משהו באינטראקציה ביניכם פותח לך את הלב,

מאפשר לך לרצות להתמסר,

פתאום יש מישהו להתקרב אליו,

שאת מרגישה שאת חשובה לו - מישהו שבאמת מתעניין בך..

באמת מקשיב לך,

סוף סוף למישהו ממש  אכפת ממך,

ר ו א ה  אותך !!!

פתאום זה מרגיש כמו יובלות  שלא הרגשת נחשקת ..

ואת מרגישה כאילו חזרת לחיים ..

לפני כמה שנים -

עשיתי איפור קבוע בעיניים.

(האמת די נקלעתי לזה, אם הייתי יודעת כמה זה כואב.. אין מצב שהייתי נותנת לה לגעת בי..

בכל אופן כשגיליתי כמה זה כואב כבר היה מאוחר מידי..)

במשך 3 ימים תמימים אחרי כן העיניים שלי היו נפוחות ,

נראיתי כאילו לא הפסקתי לבכות כל היום וכל הלילה

והוא..

עד כדי כך לא הסתכל עלי.. שפשוט לא שם לב.. - לא לנפיחות ולא לאיפור..

אז  - הבנתי עד כמה אנחנו רחוקים -

גרים באותו הבית .. חולקים אותו.. אבל לא באמת שותפים.

כבר סיפרתי לך עד כמה הייתי בודדה אז,

עד כמה הייתי מאוכזבת- מעצמי - שלא הצלחתי ליצור מערכת יחסים כמו שחלמתי שתהיה לי,

עד כמה הייתי מיואשת בכל פעם שהתחלנו לדבר וגלשנו לריב קטלני..

אז בכל פעם שהופיע כזה 'מתעניין', שהזכיר לי שאני 'שווה',

שכיף להקשיב לי ולהיות איתי,

שהזכיר לי איך זה מרגיש להיות 'חיה'..

בכל פעם כזו הייתה עולה הדילמה –

להיסחף לפנטזיה ?  או להמשיך 'באש ובמים' כמו שהבטחתי בחופה ?

לא מעט אני שומעת נשים וגברים שמקדשים את הרגשות שעלו, ואת הליכתם 'בעקבות הלב',

שאם לא היה להם הרומן הזה היו מתים מזמן,

שזה מה שמחזיק אותם בחיים - בתחושה של חיוניות,

שלא היו מחזיקים מעמד ללא ה'אהבה' הזו..

ואני .. האמת מבינה אותם לגמרי ..

אבל.. גם הפעם באתי עם 'אבל'..

מצטערת להרוס ולנפץ את ה'אגדה' הזו.. ולשאול :

האם יכול להיות שההתאהבויות הללו הן בעיקר התאהבות בפנטזיה ?  :

ש-  "הוא- באמת אוהב אותי "

"הוא – באמת מקשיב לי"

"איתו זה יהיה אחרת, אני ממש מרגישה את זה, זה אמיתי.."

מה מבטיח לנו שאחרי תקופת ההתאהבות, לא נמצא את אותם הדפוסים מהם ברחנו ?

לא במקרה בחרתי במילים נחרצות כמו 'פנטזיה' ו'בריחה'

כי הרי נימשך אל מי שבהגדרה יהיה לנו קשה לחיות אתו,

וזאת על מנת  לתת לנו הזדמנות לפגוש את הקשיים שלנו,

והפעם – כבוגרים בקשר - לצמוח מתוכם.

אז הזוגיות המודעת אכן מאפשרת לנו לעבור תהליך של צמיחה מתוך הקושי,

אך כל עוד אנחנו לא מודעים, כל כך קשה לנו שהכי טבעי לברוח,

ולצפות שהאביר על הסוס הלבן שכל כך קשוב לנו עכשיו,

יהיה אחר מהאביר על הסוס שאתו התחתנו ..

אלא ש.. כל עוד לא צמחנו מתוך הקושי- ניפגש בו שוב ושוב.

נכון, אנחנו בני אדם, ולא נוכל לבחור את הרגשות שלנו.

אבל בהחלט – נוכל לבחור איך לנהוג, או מה לעשות איתם..

ובכל זאת - מה טוב ב'אבירים' הללו  ?

בעיני , הם באו להזכיר לנו  את מה שחסר ואם נשאל :

מה מעורר בנו אותו האביר ?

מה בעצם כל כך חסר לנו שפתאום כשהגיע על הסוס.. התפעמנו כל כך

עד כדי כך שהיינו מוכנות לעבור על הדיבר השביעי ולבגוד באמון של יקירנו ?

יכול להיות שהתשובות.. יחזירו אותנו לבית איכותי יותר ו.. בשלום .

אפשר , ביומיים (!) לחזור להיות הזוג האוהב שהייתם,

פרטים נוספים בלחיצה פה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

דווקא לי - ב ר י ס ל מחכה !

שלום, אני נוסעת.. לא ללונדון אבל בכיוון.. ל- ב ר י ס ל .

ואני לא כותבת לך כדי ש 'לא תלוו אותי הלאה' ,
גם לא כדי להתרברב.. למרות שבינינו..
אם להודות .. עד לא מזמן אם הייתי מקבלת כזה מייל הוא היה בהחלט עלול לעורר את קנאתי ...

ובעצם - על זה בדיוק רציתי לדבר אתך ..
על הדרך שהובילה אותי למקום הזה שבמקום לקנא ולקטר ולהתבצר.. (מה ששנים עשיתי)
הפעם - לקחתי לעצמי את 4 הימים הללו בבריסל..
והכל בזכות התהליך הזוגי שלי ושל האיש שלי.

לא.. זו לא הפעם הראשונה שאני טסה..
ובכל זאת זו הפעם הראשונה שבה
אני לוקחת מכל הלב את ה'רשות' ומפרגנת לעצמי..

שנים שה 'ריקוד הזוגי' שלנו הוא כזה ש- הוא ציפור דרור ו אני נטועה ,
הוא עושה מה שבא לו, עובד המון בחו"ל, בזמנים החופשיים שלו מבלה בים,
ואני - לא שאני לא נפגשת עם חברות, הולכת ל:
סדנאות, פסטיבלים, עושה קרמיקה, טאיצ'י, רצה, מציירת... ועוד הרבה,

ובכל זאת – התחושה הכללית שלי היא שהוא פורח מפה הרבה יותר ממני,
שאני נטועה בבית כמו יתד, והוא בתנועה,
מה שגורם לי לא מעט להרגיש רגשות שונים (מן הסתם בעיקר לא נעימים..)
ביניהם הכעס שהוא מרשה לעצמו לעשות מה שבא לו ואני - 'נטועה'.

והקטע הכי מעצבן זה שזה גורם לי להיות עוד יותר נטועה,
כאילו ההיפך ממה שאני רוצה -
במקום לקום שניה אחריו / במקביל או אפילו לפניו
ולנסוע לאן שהוא אחר, לאותו המקום ,
או 'פשוט' לאן שאני רוצה..
אני מוצאת את עצמי תקועה במקום- כועסת, מקנאה שהוא מרשה לעצמו
ומתבצרת - פשוט לא מאפשרת לעצמי לפרוס כנפיים.
(אגב כשאני לבד אני סופר חופשיה, אבל בתוך הקשר הזוגי כאילו משהו גדול ממני מגביל אותי..)

פאוזה של תיאוריה וחוזרים

אנחנו נמשכים אל מי שמחזיק את ה'פריזרים' שלנו בביטוי עודף,
כלומר אל מי שאותו היבט בו אנחנו מכווצים – הוא משוחרר מידי. (מסיבות הקשורות לבית בו גדלנו)
למעשה שנינו בחוסר איזון, בדוגמא שנתתי –
אני פחות מידי מרשה לעצמי,
הוא יותר מידי מרשה לעצמו

כשבעצם הזוגיות המודעת מאפשרת לכל אחד מאתנו
להגיע לאיזון בזכות המודעות לחוסר האיזון.
כל עוד אנחנו לא מודעים לזה אנחנו מתנגשים בזה –
לכן עד שהתוודעתי לעניין (ו.. גם במהלך ההפשרה)
בכל פעם שהיה נוסע לחו"ל / הולך לים וכו'..
הייתי כועסת, אפילו מקנאה, ומרגישה לכודה ב 'לא מגיע לי'.

הצעד המשמעותי הראשון בתהליך עבורי היה להבין -
שנמשכתי אל האיש שלי
בגלל שהוא יודע לחלום
על מנת שאזכר שיש בי היכולת הזו.. קפואה אבל ישנה !!
ובהמשך אט אט מתאפשרת לה ההפשרה –

אחת הקפיצות בהפשרה הזו התגשמה לי בנסיעה הזו לבריסל,
כולה 4 ימים בבריסל, באמת השקעה שיכולתי להרשות לעצמי מזמן לכאורה..
ובכל זאת לולא התהליך הייתה נשארת בגדר 'לא ' בשבילי .

היו כמובן צעדים נוספים בדרך, אבל בריסל כל כך נוצצת שבחרתי בה..

בניחוחות אירופה, אני מזמינה אותך
לקחת כמה רגעים ולנסות למצוא -

מהי ה'תכונה' של בן הזוג שלך,
אליה נמשכת כל כך כשהכרתם,
אותה תכונה שהיום כל כך מעצבנת ..
אותה התכונה שבעצם מהווה תזכורת עבורך לחלק קפוא שהגיע זמנו להפשיר.

בסדנאות – זו של הזוגות וגם ב זו של הנשים, 
אנחנו מחפשים וחושפים את אותם החלקים הקפואים
ועוברים תהליך שמתחיל את ההפשרה.

אני מזמינה אותך מכל הלב לבוא ולצמוח אל עבר השלם שהנך.
כל כך משמח אותי לראות וללוות בתהליך המקסים הזה,
שלוקח אותך צעד משמעותי להפשרת מקום מכווץ וסגור
ומאפשר לך להגשים את הכמיהה העמוקה להתרחבות ופתיחה.

אתך בכל שאלה,
גלית אליאס
מחזירה אהבות למקומן.