איך תחזירי בעצמך את האהבה הביתה ?

גם אם הוא לא מעוניין ללכת לטיפול, מה את יכולה לעשות בעצמך, כדי להצליח את הזוגיות שלכם ?
את מה שאת הולכת לקרוא כאן כתבתי בשבילך, במיוחד במיוחד לך שמרגישה בדידות, כאב או צער על אובדן האהבה הישנה שהתפוגגה לה
שנים שחייתי אתו אבל לבד... עם התחושה הזו שחונקת בגרון, שמערבלת את הבטן, זו שבדרכו המיוחדת של הגוף, מה שהיא אמרה לי בעצם זה-
הוא לא אתי.. אני לא אהובה.. לא בטוח לי פה.. ובדרכו המוכרת ההישרדותית שהגוף מדבר בה, הוא אותת לי - להיסגר, להתרחק, להקטין ציפיות כדי שלא להתאכזב שוב, כדי שלא אפגע עוד יותר...
זה.. הוביל מן הסתם לכך שהוא התרחק עוד יותר והיה שם אפילו פחות בשבילי. והדקות/ שעות/ ימים.. חלפו, כשהמחנק בגרון והערבול בבטן לא מרפים..
הם היו שם - אולי, כי לא ממש יכולתי להרשות לעצמי לוותר על האהבה הזו אני זקוקה לה, זקוקה לו, זקוקה לחיבוק, לרכות, לכתף להניח עליה את הראש..
והמועקה מחוסר האהבה מחד ומהתלות שלי בה מאידך לא הניחה..
ויצאה ממני החוצה ככעס, ותסכול, ובכי, וגם אלה - לא ממש הצליחו 'לגרום לו להבין'...
מה כל כך קשה ? מה הבעיה לחבק, להרגיע, להבין..
איך את כוווולם הוא מבין ואותי לא ??
והסאגה הזו ליוותה אותנו זמן רב..
וכבר ידעתי לומר, שהזמן כשלעצמו לא עוזר, ואולי - להיפך - רק מעצים אותה עד שיותר ויותר היה ברור לי, ש 'ככה - אני לא יכולה יותר..'
"אולי ניפרד ודי.." הייתי אומרת לעצמי, "אבל אני אוהבת אותו.. איך יכול להיות שלמרות האהבה הזו זה לא מצליח לנו.." - עניתי לעצמי באותה הנשימה.. ..........................

ככה הרגישו חיי עד לפני שש שנים.. וזה כנראה היה הדדי.. י אז הוא הודיע לי שהוא עוזב.
לפני שש שנים חרב עלי עולמי.
היה זה אחד המשברים הכי קשים שעברתי בחיי ווואלה.. לא מאחלת לאף אחד להיות שם..
לא אכלתי, לא שתיתי, לא הפסקתי לבכות. אספר לך עוד בהזדמנות אחרת,
כי עכשיו אני רוצה לספר דווקא מה קרה אחרי -
אחרי שלושה חודשים בהם חיינו בנפרד, החלטנו לחזור ולתת צ'אנס נוסף לקשר שלנו ואז לגמרי במקרה גיליתי שאפשר אחרת.
גיליתי דרך חדשה, גאונית, מופלאה, הייתי בשוק שיש כאלה תובנות בעולם - ועדיין כל כך הרבה מתגרשים אני כמעט התגרשתי !!!
והיה לי ברור - גם שאנחנו חייבים (!!) לעבור תהליך בדרך הזו וגם שאני חייבת (!!!) לעבור הכשרה כדי שאוכל להעביר אותה הלאה לזוגות אחרים
וזה מה שעשינו.
היום אני יודעת, רואה, מרגישה שהוא אוהב אותי אנחנו מדברים, משתפים, מתלבטים, מתמודדים, צוחקים, נהנים, מחייכים... אנחנו י ח ד !
היום - אני מלווה זוגות בדרך הזו בתהליך ייחודי, קצר מאד, ממוקד ואפקטיבי שמקפיץ להם את הקשר מדרגה משמעותית קדימה.
כן, כן... אני יודעת שזה לא מתאים לכולם, ויש הרבה א-נשים שלא מוכנים לשמוע על טיפול זוגי, אבל בי... בוער להעביר את המסר הזה
בוער בי לשתף עוד ועוד זוגות בדרך הזו, כדי שלא יצטרכו לעבור את מה שאני עברתי.. כן, אני יודעת שלפעמים אני ב over protective פה.. ולפעמים זה מה שנכון להם..
ובכל זאת - כל עוד זה תלוי בי..
אעשה כללללל שביכולתי שיכול למנוע פרידה אם היא אכן מיותרת
אז לטובתך ובשבילך אם את רוצה לשנות את המצב, מוכנה להקשיב וללמוד, מרגישה שישנה אהבה רק שלא מרגישים אותה ביום יום.. לא רוצה ללכת לטיפול, אוהבת ללמוד לבד -
יש פה הכלללל (כמעט) יש פה הדרך, התובנות, הכלים שיקפיצו לכם את הזוגיות כמו ממקפצה ע נ ק י ת קדימה ויחזירו לכם את האהבה הישנה הביתה.
יש פה גלגל הצלחה לזוגיות שלכם ! ואת יכולה לעשות את זה בעצמךְ, אפילו אם כרגע הוא לא בעניין (מניסיוני התהליך הזה גורם לו לרצות להצטרף)
הנה לך בלחיצה פה גישה ישירה לשלב הראשון ב מ ת נ ה
פה בשבילכם,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

למה כל כך הרבה זוגות מתגרשים ? ואיפה הקאטץ' ?

אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול - 

את היום בו הוא הציע לי נישואין. 

הייתי בעננים, זרחתי, ריחפתי, 

היה משהו כל כך מבטיח באהבה שלנו אז.

ובכל זאת, לא עבר זמן רב מהרגע שעברנו לגור יחד 

ועד למריבה הראשונה שלנו.

כן, גם אותה אני זוכרת, 

מריבה שהביאה עוד ועוד מריבות, 

כל אחת מוסיפה עוינות, כעסים ותסכולים שהולכים ומצטברים. 

זה לא שלא ניסינו לטאטא אותם, אבל לשווא. 

זה כבר לא היה אותו הדבר, 

המרחק בינינו הלך וגדל, וחיינו זה לצד זו, 

אמנם באותו הבית, אך בחיים מקבילים.

הסיפור הזה לא יוצא דופן, 

והתסכול מהדינמיקה הזוגית לעתים כל כך גדול 

שלמעלה מ 30% מהזוגות הנשואים, 

מוצאים את עצמם שוב על מדרגות הרבנות הפעם כדי להתגרש.

על פניו נראה כאילו אין אופציה אחרת מפירוק.

בהחלט ישנם מקרים בהם פרידה היא הבחירה הנכונה, עם זאת, לרוב זו איננה האמת,

אלא שבני הזוג לא מודעים לחלקים בתמונה הרחבה, אותם אני מביאה כעת.

ברור לי שלו היו רואים את התמונה הרחבה, כפי שאנחנו כזוג והזוגות אותם אני מנחה - רואים היום - המציאות וגם הסטטיסטיקה היו נראות אחרת.

הנה משהו שאף אחד לא מדבר עליו

למעשה, מתחת לפני השטח, יש לנו 'שותפים' סמויים בקשר, 

הם מגיעים אתנו built-in,  וסביר להניח שגם לך הם מוכרים היטב.

לא, זה לא אומר שאת בהכרח מנהלת את העניינים כשהם בפעולה, 

ובכל זאת, סביר להניח שיש לך היכרות כזו או אחרת אתם –

בנוסף אלי ואליו, שותפים אתנו בקשר :

האישויים שלי – והאישויים שלו

חווית הערך העצמי,

דימוי הגוף הפנימי,

הרצונות,

הצרכים הלא מסופקים,

הכמיהות,

התפיסות המחשבתיות (הלא מקדמות ולרוב לא מודעות שלי)

האמונות הפנימיות (כנ"ל)

מצבי הרוח,

המוטיבציה וה'אי–מוטיבציה',

בקיצור - העניינים הלא פתורים שלי, ושלו.

ממילא מעצם היותם תת הכרתיים, הם חזקים ומניפולטיביים 

ומה שמכפיל את העוצמה שלהם - 

זה הדינמיקה והאינטראקציות ביניהם שמסבכות את העניינים.

כשהאישויים שלי, 'מדברים' עם האישויים שלו, 

(בלי שהאני הבוגר שלי ושלו יכולים להתערב) -

נוצרת  א נ ד ר ל מ ו ס י ה.

זאת אומרת שבעצם, ולוּ בחלקים מהיום יום שלנו, 

אלה לא ה 'אני והוא המודעים' שנפגשים זה עם זו, 

אלא אישויים לא מודעים שמנהלים כל אחד מאתנו ביד רמה ו'מדברים' ביניהם.

מעורפל ? הנה דוגמא :

נניח שקמתי בבוקר במצב רוח ירוד. (סתם, לא קשור אליו)

הוא - ראה את הפנים הנפולות שלי, הרגיש דחייה, נעלב, 

והפנה לי עורף כמגננה. (ת'אמת, מה שהיה יכול לעזור לי זה דווקא חיבוק.)

כתגובה להפניית העורף שלו – 

(גם אם זו התבטאה במימיקות מינוריות, כמעט ולא מורגשות)

סביר להניח שמצב הרוח שלי ירד עוד יותר, 

וזה - עשוי להגביר את חווית הדחייה שלו מנגד,

והסחרור הזה רק הולך ומסתבך, וכמו בספירלה מטה, 

אנחנו צוללים ו- מתרחקים. כי ככה בטוח יותר. 

(לפחות לכאורה, כל עוד האישויים מנהלים אותנו 

באופן לא מודע ומשאירים אותנו במקום הצודק והמאשים)

אבל גם כשהתרחקנו, מן הסתם המצב לא משתפר,

כי אז אני אומרת לעצמי –

" למה אני צריכה אותו לידי ?

כבר עדיף להיות לבד,

סבבה, יש לי מצבי רוח, אני אתמודד אתם,

לפחות כשהוא לא יהיה פה – הם יהיו נסבלים יותר.

כל עוד אנחנו ביחד מתווספת לכך האכזבה מהציפייה הלא ממומשת בזוגיות,

כי למה צריך בן זוג אם הוא לא עזר כנגדי ? "

זאת אומרת שההתרחקות שהיתה אמורה לכאורה להגן עלינו 

לא עושה את העבודה, אלא להיפך – רק מעצימה את כאב הלב.

והאמת היא, שעמוק בפנים אנחנו כמהים ל'ביחד'. 

אנחנו יצורים חברתיים, שצריכים חיבוק, ותמיכה, והבנה, 

צריכים שיראו אותנו ויקשיבו לנו, 

צריכים לבטא ולשתף במה שעובר עלינו. 

כל אלה מתאפשרים דווקא כשהלב שלנו פתוח 

(ולא כשהוא סגור – הוא הכיוון שההתרחקות לוקחת אליו).

אבל.. יש פה קאטץ'...

העניין הוא שלמרות שאנחנו כל כך צריכים שיראו ויבינו אותנו, 

שיפרגנו לנו ויתמכו, כל כך צריכים שיתוף וחברות ועוד כאלה, 

האישויים שלנו – לא באמת מאפשרים לנו לקבל זאת.

לא (רק) בגלל שקשה לבן הזוג לתת לנו 

אלא בגלל שאנחנו לא מסוגלים לקבל ולהכיל זאת (!!!)

(לכן זה בכלל לא יעזור אם נתגרש... כיוון שהחלפת בן זוג לא תפתור את העניין)

אל דאגה.. זה לא אומר שככה זה, וזהו זה לעולמים

ה 'אישויים' הם לא מי שאנחנו, אלא מגננות והגנות 

שצברנו על עצמנו ולעצמנו לאורך החיים

ויש לנו האפשרות, שלא לומר – מחובתנו ההתפתחותית - 

לשחרר ולצמוח מעבר להם.

כלומר – למשל אם אני תלויה באישור הסביבה ומתלוננת שהוא לא מפרגן לי,

סביר להניח – שכשאבדוק פנימה, אגלה שאני לא רגילה לקבל פרגון,

כאילו השריר הזה של היכולת להכיל ולהתמלא בהודיה, 

ובקבלת תמיכה ופרגון - מנוון אצלי.

ומה שבעצם יכול לאפשר לי לקבל פרגון – 

לו אני מצפה מהאיש שלי - תלוי קודם כל בי.

במילים אחרות- בעיבוד האישיו הזה – באישור של עצמי את עצמי.

בנוסף לזה או כתוצאה מכך –

הדרך שלי לבטא את הצורך תהיה לרוב בתלונה, או דרישה, 

מה שממזער את הסיכוי שהאיש שלצידי ישתף אתי פעולה..

חלילה, זה לא אומר שאני מסתפקת במה שאין 

ועם זה עלי לחיות או שרק מעצמי אוכל לקבל זאת, ממש לא  !

אלא שכצעד ראשון – והנה מסלול היציאה מהקאטץ' -

 עלינו לפתור את האישויים שלנו,  

לעבור דרך שכבות האבק שמסתירות לנו את האני האותנטי שאני, 

להתחבר לחוסן הפנימי שלנו,  

לנקות את הספקות, חוסר האמון שהצטבר, התלות, הפחדים, 

כל אלה שבונים את המחסום שסוגר את הלב, 

כי איך אפשר ליהנות באמת ממערכת יחסים כשהלב שלנו סגור ?

ככל שהלב פתוח – בין היתר - נוכל לבקש באופן שיעשה חשק לבן הזוג לתת,

ולא רק כי טכנית נדע להשתמש במילים הנכונות,

אלא בעיקר כי תהיה לנו מסוגלות רגשית לבקש וגם לקבל ממקום שלם,

שלא תלוי בפרגון או אישור או whatever , 
אך בהחלט רוצה ומעוניין בו, ובָשֶל להתמלא ממנו.

תארי לך איזה כיף זה שאפילו כשאת קמה בבוקר במצב רוח ירוד, 

הוא שם בשביל לחבק, (גם כי את מסוגלת לבקש),

שאת משתפת אותו במה שעובר עליך והוא לא רק שומע, 

הוא ממש מקשיב לך (ללא שאריות אשמה, שיפוט או ביקורת),

תארי לך שאתם תומכים זה בעשייה של זו (מבלי שהיא מאיימת עליכם), שותפים ביומיום,

מתכננים ביחד את החלומות שלכם, 

מחיים את התשוקה, וכו' וכו'... חבר ש'חזר', אהובך משכבר.

זה לא אומר שאין ביניכם חילוקי דעות, 

זה ממש לא אומר שאתם מוותרים או מתאפקים כדי להימנע מכאלה, 

אלא שיש פחות ופחות כוחות תת קרקעיים 

שמנהלים בשבילכם את העניינים 

וכל אחד מכם יותר קרוב אצל עצמו, 

מודע ומכיל את המתחולל בתוכו, 

כך שהזוגיות שלכם יכולה לפרוח וללבלב.

על איך ניגשים ל'אישויים' שלנו וצומחים מתוכם ? 

אכתוב בפעם הבאה.

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

גם אם הוא (או היא) לא בעניין כרגע, 

הנה משהו שיכול לעזור (לחצי פה) - 

ככה תצליחי בעצמך לחולל את השינוי לו את מייחלת  

מה גילינו אחרי שהיא אמרה לי : "נראה לי שאני כבר לא אוהבת אותו... "

ככה היא התחילה את הפגישה שלנו :

"נראה לי שאני פשוט לא אוהבת אותו כבר..
אני לא מתגעגעת אליו,
כשהוא חוזר מאוחר אני די שמחה שכך,
כאילו יש לי יותר אוויר כשהוא לא נמצא..

את יודעת.. עם החברוֹת שלי אני כל כך חופשייה,
לידו אני 'הולכת על ביצים',
כאילו יש לי מסיכה שעוצרת אותי
אני לא אני כשאני אתו.. "

ככל שנכנסנו 'פנימה' זה נהיה יותר ויותר מעניין.. :
"בגוף זה מרגיש כמו קסדה שמונחת לי על הראש
כמו קסדה מזכוכית חלבית שלא מאפשרת מעבר
ובלב יש לבֵנָה קשה ומכבידה... "

והיא נושמת אל התחושות ומהם עולים הרגשות
" יש שם כעס, ועצב גדול, ופספוס... "

אני:
- "והתחושה הזו מוכרת לך מ... "

היא:
- "לא חושבת שאני מכירה אותה.."

אני:
- "בואי תני לגוף לדבר, לא מהראש, תהיי בתחושה,
אם לא יעלה - גם טוב, תני לגוף לדבר.."

היא- מחייכת פתאום ומספרת :
- " אני נזכרת שכשהייתי, בכתה א' וגם ב' וג'
היה בכתה שלי ילד שמאדדדד אהבתי
כל כך רציתי שגם הוא יתייחס אלי..
בכל פעם שהייתי מדברת אתו, כל כך רציתי למצוא חן בעיניו
שהייתי נכנסת למסיכה הזו ..
חשבתי שאני כמו שאני זה לא מספיק בשבילו.. "

היא המשיכה לספר,
ואט אט התברר איך היא שיכפלה את החוויה ההיא
שוב ושוב בחייה
בתוך מערכות יחסים מול בני זוג "ממש שווים"
בדיוק כמו מערכת היחסים שלה עם האיש שלה..
(מצחיק שהתחילה את השיחה עם "אני חושבת שאני לא אוהבת אותו..)

היא יכלה לראות איך הדגם המקובע ההוא
מצליח להערים עליה
הדגם שמספר לה שהיא לא מספיק טובה כמו שהיא
לכן היא 'חייבת' להתכסות במסיכה
ללכת על ביצים, להיות זהירה,

אלא שאז קורה בדיוק מה שהיא הכי חוששת ממנו -
כשהיא שומעת ממנו ש "היא משעממת אותו.."
מתייבשת,
ושוב מרגישה שהיא לא מספיק בשבילו ...

כן, ברור, כשהיא סגורה ככה, ולא נותנת דרור למי שהיא באמת..
גם את עצמה היא משעממת
ובכל זאת השיפוטיות שלו סוגרת אותה עוד יותר ועוד יותר..

(אגב, בו בזמן, ישנו קול נוסף שמתקומם בתוכה על הוויתור,
ו'מאזן את המצב' בכל מיני "דווקא" ים
דרכם היא 'מחזירה לו' כשהיא לא משתפת פעולה,
אבל מן הסתם שניהם נפגעים מכך
והאווירה ביניהם נהיית רק יותר עכורה)

הפעם, בתוך הסישיין שלנו,
הילדה שהיתה אז והרגישה שהיא לא מספיק,
עברה ריפוי אנרגטי ורגשי, ונזכרה בשלמה שהיא
בזה שהיא שווה בדיוק כמו שהיא,
שהיא כל כך יפה מבחוץ ומבפנים כשהיא היא,
וראויה ל א ה ב ה מעצם היותה 

כך יכלה לחזור הביתה בידיעה שאין זו אמת שהיא לא אוהבת,
האמת היא שהיא לא מרגישה את האהבה לאישהּ כיוון שסגרה את הלב,
מתוך כעס ומרמור על הויתור על עצמה.

"כאילו הפחתְ בי רוח חיים.. " היא כתבה לי אחר כך
והיום בבוקר סיפרה לי שהלילה שלהם היה הכי חופשי שהיא זוכרת ..

אלה הרגעים שאני נזכרת להודות על הזכות שנפלה בחלקי :-)
ומיד בודקת איך אני יכולה להעביר את התובנות הללו לכמה שיותר נשים
כדי שגם הן - ימצאו את התקווה...

כדי שדרך הסיפורים הללו יהיה ברור שמה שמעל פני השטח זהו קצה הקרחון,
והאמת שקוראת לנו לריפוי נמצאת מתחת לפני השטח,
אבל לא רחוק - בתוכנו פנימה
ואם רק יודעים להקשיב - יש לנו כל התשובות 
נצורות וממתינות לנו בציפייה ש'נחזור הביתה', נרפא ונכיל
את כל החלקים שלנו שמשתוקקים להכלה ולחיבוק.

תהליך אישי שכזה, בין אם הוא מתקיים מול בן הזוג ובין אם לא,
כמו פותח את הפלונטר
ומאפשר לנו איכות חיים, רווחה, שמחה וחיבור אל השלם שאני
וככזה - מקפיץ את הזוגיות שלנו לקשר מיטיב יותר
זוגיות שמורכבת משני שלמים ומלאים,
כשפנינו זה אל זו בלב פתוח
(זאת על פני זוגיות רעועה בה שנינו היינו תלויים, מסוגרים וכעוסים)

רגע לפני שאני מברכת בשבת שלום
חייבת לספר לך שאני שוקדת על סדנה לנשים
כדי שהשנה תהיה השנה הכי טובה שלכם ever עד כה

ניפגש אחת לשבועיים החל מינואר,
(אפשר בניר ישראל - בקליניקה הביתית שלי,
ואפשר גם בכפר הירוק - יש שתי קבוצות, איזה כיף !! )

יחד נמצא את הדרך לחולל את השינוי המיוחל
נחזור בשלום אל עצמנו, נחזק, נחבק ונכיל, נצמח להיות הגדולות שאנחנו,
ונוכל לקחת חלק בזוגיות הכי טובה שהיתה לנו ever עד כה,

אם זה מעניין אותך את יכולה כבר לכתוב לי
פרטים נוספים בקרוב,

להתראות,
שבת שלום

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

איך לצאת ממאבקי הכוח ופשוט להצליח לדבר ???

הי לך, הנה דוגמא לאיך שזה נשמע בהתחלה, ומה קורה אחר כך, ואיך באמת אפשר לצאת ממריבות ומאבקי כוח ולהצליח לדבר אתו : " מאז שיוגבי נולד זה נהיה קשה כל כך – את כל הזמן אתו, ועם ההנקה הזו שנמשכת הרבה מעבר לכל היגיון.. כל תשומת הלב שלך מופנית אליו ואני - מרגיש אאוטסיידר.. לא שייך... זה כאילו אתם ביחד ואני מנגד, וכל פעם מחדש אני נשאר לבד... " הוא פתח והמשיך : " גם אתמול – רציתי שנישאר אצל ההורים שלי, ואת – בכלל לא שמעת אותי... היית כל כך מרוכזת בך ובו ובמה שהוא צריך הרגשתי כאילו אני לא קיים בשבילך... אני מרגיש כל כך לא שייך מאז שהוא נולד, וכל כך בודד.. וזה מכעיס ומתסכל, והדרך שבה אני מגיב זה – שאני פשוט מתנתק. יכול להיות שאני מודע לכך שזה הכי יעצבן אותך, אבל גם הקואליציה שלכם כל כך מעצבנת אותי.. ואז, אחרי כמה דקות של 'ניצחון'.. ברור לי שזה לא יכול להימשך לעד ככה.. ואני נכנע, ומציע לדבר על זה כדי להגיע לפתרון. לאורך כל ההתנהלות הזו, התחושה לא נעימה, גם כשאני מנסה להילחם על מקומי - כשאני מבקש משהו, גם כשאני כועס ומסתגר (שם יש לי קצת שקט אבל לא אמיתי..) ובטח כשאני חוזר אליך כנוע ושבוז.. " בהמשך, הסתבר, שהמקום הזה שמרגיש שאין לו מוצא, שככה או ככה - בסופו של דבר הוא ימצא את עצמו מוותר על עצמו בשביל האחר - מוכר לו כבר הרבה זמן, יותר נכון מאז שהוא זוכר את עצמו. מאז שהיה ילד, קיבל שוב ושוב את הרושם שככה - כמו שהוא - זה לא מספיק, ה 97 שקיבל ומה שהיה לאימא לומר זה: "איפה ה 3 נקודות החסרות" ה "למה אתה לא כמו ... ?" ועוד כאלה, עד שגמל בליבו החלטה, שעדיף שכולם מסביב יהיו מרוצים כי ככה יהיה לו שקט, ואז – גם הוא יהיה מרוצה.. והוא למד והתרגל להקשיב טוב טוב לצרכים של הסביבה, ולהיענות להם. אלא ש.. עם הזמן, ובמיוחד לאחרונה, הוא מגלה שהשקט 'שם' זמני, אם בכלל מרגיש ממש כשקט.. וזה כבר מציק לו כשהוא לא מעז לומר את מה שהוא רוצה וכל כך מתחשב בזו ובזה ובאלה.. אגב בבית, זה אותו הדבר אבל בדיוק ההיפך, שם הוא מנסה באופן לא מודע לפצות על החוסר הזה במילוי הצרכים שלו - אז הוא דורש אותם העניין הוא.. שפיצוי כמו פיצוי.. לא עושה את העבודה... וה 'דרישה' – מעלה מיד התנגדות מצד האישה שלו ושוב.. הוא נכנע, ושוב – הצורך שלו לא נענה והוא נותר עם התסכול שהולך וגואה ולא נותן לו מנוח.. אך הפעם – בשיח הזוגי הזה קרה משהו אחר - ככל שהוא הסכים להיות עם התחושה, ככל שהעז לחוות את הרגש, ולהיות שם בשביל החלקים מהם הוא נוהג להתעלם, הוא יכול היה להבין את המתחולל בתוכו, וכבר להיות הראשון שמקשיב, שלא מתעלם מהקול הפנימי שלו (עצמו) מרגש במיוחד היה להבחין שהגוף מדבר באופן מאד ברור ונותן לנו בשפתו (שפת הגוף) רמזים מאד עבים - המועקה היתה ממוקמת באזור הלב, והדימוי של התחושה היה של רעש, כאילו זה הרעש שהקולות של הצרכים של אחרים עשו שם והקשו עליו לשמוע את קולו של הלב שלו עצמו.. לכאורה – הם רבו על : כמה זמן נכון להניק ? האם חלב אם בגיל הזה באמת מחזק את מערכת החיסון ? איך נכון לישון בלילה ? מתי לחזור הביתה מההורים ? למעשה – הוא היה צריך שהיא תראה אותו. אלא, שבעצמו לא היה במצב שמסוגל לראות ולהבין את הצורך שלו לא כל שכן לבטא אותו בצורה ברורה. אך לא עוד..  עכשיו – הוא ער למתחולל בתוכו,  הוא יודע לזהות את ריטואל הזה ואיך שהוא מפעיל אותו,  וכמי שמתבונן במצב בבהירות שנוצרה,  הוא הוא זה שבוחר להוביל מעתה,  והכיוון הוא קול הלב שלו עצמו.. ככל שיהיה נאמן לקול הלב שלו, לא יחווה את הכניעה מחד,  ולא את הדרישה (שגם היא מובילה בסופו של דבר לכניעה) מאידך והוא יוכל לבטא את הצורך שלו באופן  שהרבה יותר סביר להניח שיענה באהבה. כשהיא יושבת ושומעת אותו מתאר את מה שהתחולל בתוכו,  באופן הזה –  שלא עסוק בלהאשים אותה,  אלא בתיאור של מה שקורה לו –  זה לא רק שהיא יכולה להקשיב..  ולא רק שהיא מבינה מה קורה לה בסיטואציה (עוד מפתח לשינוי של הריטואל הזוגי שלהם)  זה גם –  שהיא מרגישה ממש קרובה אליו. וכל כך הרבה זמן שכבר לא הרגישה קרובה..  ולהיפך.. רצתה רק להתרחק עוד ועוד..  שזה היה מאדדד מרגש, ומשמח, ומקרב לבבות (לא רק של שניהם.. כי גם אני הייתי שם :-) אז לפני שהייאוש משתלט.. ומראה רק דרך של פרידה כאפשרית.. יש לי חדשות בשבילכם – אפשר ואפשר גם אחרת אפשר לחיות ביחד בחברות ואהבה ושיתוף, בחיוך, בידיעת החיבור. וזה הרבה יותר קל ומהר ממה שאתם יכולים לדמיין.. כל הפרטים ממש פה, ימים יפים, גלית אליאס מומחית בהחזרת אהבות למקומן אפשרויות נוספות בשבילכם : כך תצליחי לחולל את השינוי שאת רוצה בזוגיות שלך בעצמך.  ערכה דיגיטלית . מחיר מיוחד בסופש הקרוב - 30% הנחה ! גם אם הוא כרגע לא בעניין - כך את יכולה לחולל את השינוי בעצמך משחק קלפים - התפתחותי לזוגות שרוצים לשדרג את הקשר ביניהם - לקראת חנוכה - משלוח בחינם ! פרטים נוספים על ערכת הקלפים לזוגות בלחיצה על התמונה לא עוד "אין לי כסף" - להצליח לחיות ברווחה ובשמחת היש, בתחושה שהכסף משרת אתכם ולא אתם אותו. תהליך כלכלי קצר וקולע, שמוציא אתכם מהמינוס אל פלוס מרווח ושופע ! פרטים תוך כדי שיחת יעוץ קצרה בחינם שאליה נרשמים כאן להרשמה לשיחת יעוץ כלכלית קצרה בה אלמד אותך איך להגיע לרווחה כלכלית יש ללחוץ כאן

©2016 קולי קולך | galitel2@gmail.com

גרסת אינטרנט  העבר  בטל מנוי

Powered by Mad Mimi®A GoDaddy® company