כשאת אומרת... למה את מתכוונת ???

" איך אתה מצליח לסלף לי את הדברים ככה?

כל פעם זה מדהים אותי מחדש

לא אמרתי ש ... "

כמה פעמים התחלת שיחה עם בן הזוג

שהפכה להיות חילופי דברים חדים ומתחכמים

כאילו הייתם 2עורכי דין מ 2 צידי המתרס..

כזו שתוך כדי שהיא מתנהלת אתם כבר לא זוכרים

איך היא התחילה ועל מה אתם מתעמתים בכלל..

אבל... הפתעה ... !!!   אפשר גם אחרת...

על הקסם והיופי של דיאלוג האימגו ומה ואיך זה קורה שם... :

אז קודם כל..  - מה זה בכלל דיאלוג אימגו ?

דיאלוג אימגו הוא שיח בין בני זוג שמתנהל אחרת מהשיחות הטבעיות שלנו,

אותן השיחות שכאשר הן בנושאים שאין לנו עליהם הסכמה.. - מגיעות למריבה..

אותן השיחות שמי שמנהל אותן באמת, הוא הכאב שנמצא אי שם בפנים..

העלבון מדבריו מול העלבון שלו מדברייך.. (כש... לרוב זה לא מודע... )

לעומת זאת...

מה שקורה בדיאלוג הייחודי של האימגו ... מאפשר לך חוויה שונה לגמרי..

כששניכם יושבים זה מול זה,

הוא מסתכל לך בעיניים, ואת לו...

והוא ממש ממש רואה אותך, את מי שאת עכשיו...

את מי שהיית כילדה,

אותך שכל כך היית צריכה שיראו אז, ו.. גם היום,

(כי זה מה שמתאפשר במהלך השיח הייחודי הזה, כך הוא בנוי

מתוך הבנה שהצורך הזה שלנו – שיראו אותי, שיקשיבו,

ממש קורא הצילו וזועק בכל הכוח... מרים ידיים לשמיים..)

אז הנה – הוא ממש מסתכל, וממש איתך,

הוא לא רק מסתכל ורואה אותך הוא ממש מקשיב,

וכשאת מדברת הוא מכיל את הדברים שלך,

את השולחת והוא המיכל,

וכל הדברים שאת אומרת, כל מה שאת מספרת,

איך הרגשת פה, ומה זה גורם לך להרגיש או לחשוב,

ולמה זה חשוב לך ולמה זה עוד יותר,

ולמה את זה את ממש לא אוהבת..

כי זה בשבילך זה ממש כמו...

את הכל הוא שומע, והוא המיכל בשבילך שם,

לא רק שהוא שומע ומקשיב לך,

הוא ממש מבין מה את אומרת,

זה אומר שאת לא משוגעת, ולא פסיכית

כמו שלפעמים את מרגישה מהתגובות שלו...

פתאום הוא יכול להבין (!!)  שכשאת כועסת את צועקת...

ו... שזה טבעי .. (וואוו)

ולא יתווסף לזה הביטול שבדר"כ מגיע במשולב..

ו...

לא רק שהוא מקשיב ומבין,

את ממש יכולה להרגיש שהוא מרגיש אותך,

שהוא אמפטי כלפייך וממש יודע לומר איך את מרגישה..

לא רק שהוא מבין שזה הגיוני שכשהוא לא מכניס את הכוס למדיח זה מעצבן אותך,

הוא יכול לתאר לעצמו שאת מרגישה שהוא לא מעריך אותך,

ושאת מרגישה כמו משרתת , ואפילו קצת מושפלת – ככה הוא אמר.. (!)

ו.. התחושה שנלווית לזה שהוא מקשיב ומבין ומרגיש אותך פתאום...

זאת תחושה עילאית, חוויה של בטחון - שהכל בסדר, שהרגשות שלך לגיטימיים,

ומבינים אותך, ומקבלים אותך כפי שאת...

ומכאן ... בעצם מתאפשרת התמרה וצמיחה ...

כי כשמקבלים אותי כמו שאני.. גם אני יכולה לקבל את עצמי ..

ומעצם הקבלה , והשהייה, וההכלה - מתרחשת ההתמרה ובא המזור ...

אמן !

בסוף דיאלוג כזה את מבינה שהזוגיות לא חייבת להיות מעייפת וסזיפית..

להיפך, היא יכולה להיות מקור הכוח והעוצמה שלך.. מקור האור בחייך,

המקום הבטוח ממנו את יוצאת כל בוקר לעבודה..

וממנו את שולחת את ילדייך אל היום שלהם,

ו... הרי אם כבר אתם יחד... לא חבל לסבול ???

ואם כבר את מוכנה להשקיע..

אז למה לא ליהנות ולהצית את אש האהבה על אמת ??

הוא שיתאפשר בשיח האימגואי..

ממש לשם כך הוצאתי ערכה ביתית להעצמת הקשר הזוגי, הערכה "לדבר אהבה"

ובה הנחיות מוקלטות וכתובות לאיך להתנסות בעצמכם בדיאלוג  נבחר להעצמת הקשר.

הערכה נמכרת כאן דרך האתר במחיר סימלי של 56 ₪ בלבד,

ויכולה לקחת אתכם צעד אחד זה כלפי זו, אבל צעד של הכלה, אמפטיה וחיבור,

צעד משמעותי לעבר זוגיות מצמיחה ואוהבת.

אני בטוחה שיש בסביבתכם זוגות ששיחות דיאלוגיות יתרמו להצלת הקשר שלהם,

וגם זוגות שיכולים ליהנות מהדיאלוג ולהצעיד את הקשר שלהם למקום בטוח ואוהב יותר,

עשו צעד חברי ושתפו איתם את המידע.

שלכם במעלה האהבה בקשר הזוגי,

גלית אליאס.

יאללללה מפרקים את החבילה !!..

" עזבי.. אין לי כוח יותר,

אני לא מסוגל לסבול את זה והאמת.. אותך,

את כל כך כמו אבא שלי,

ואני... כל כך כועס עליו.. ועליך...

כולי פקעת עצבים,

אז מה אני צריך את זה ???

בואי נפרק את החבילה.. ניפרד כידידים..

או לא..

ואני אוכל לנוח מהתחושות הבלתי נסבלות האלו "

אז זהו.. שגם אם אתה צריך וגם אם לא .. – זה שם :-)

ומאחר וזה שם, אין פה שאלה... ועוד יותר גרוע מזה -

אין לאן לברוח..

אז בין אם תישאר איתה ובין אם לא..

הכעס קיים שם, וכדי שתחוש כועס פחות ופחות..

עליך לרפא את המקומות הללו..  (פשוט מאד - כי אי אפשר לברוח מהם..)

לרפא את התסכול של הילד שהיית שם – חסר אונים,

שאבא לא ראה..

יותר נכון – לא הסתכל לעברו..

הוא היה עסוק בעצמו, טרוד בענייניו..

ולא ראה אותך – הקטנצ'יק המתוק והמושלם שהיית,

המקסים הזה שרצה שיסתכלו לו בעיניים,

שדמות האב- מקור הכוח והעוצמה שלו,

הדמות שמחברת אותנו עם הכוחות שלנו לצאת החוצה לעולם..

שאותה הדמות הכי בעולם הזו..

שהיא- תסתכל עליך, תראה אותך,

ותגיד לך –

בלי מילים –

אתה שווה,

אתה ראוי,

אתה מושלם,

אתה שלם,

אני אוהב אותך..

אין כמוך בעולם...

אבל..

הוא לא היה שם בשבילך..

הוא לא ראה, ולא הסתכל..

וחוסר האונים של הילד שבך שהיה צריך אותו אז- צועק לשמיים – אני פהההההההה !!!!!

ועכשיו – היא – האישה שלך מזכירה לך את אותו המקום..

שוב – אתה לא קיים,

ולא ראוי..

ולא שווה..

ואותו הכעס, אותו התסכול מציף וגואה..

אבל....  אני מציעה לך - לשים לב.. הנה לך הפתעה ...  -

זוהי ההזדמנות שלך לריפוי !

אז.. נכון - יש לך הבחירה פה – אם לברוח ממנה – מההזדמנות .. (וגם מהאישה..)

או לקחת אותה- להושיט לה יד, לרפא את המקום הכל כך כואב הזה..

ובינתיים..

עד שתחליט, עד שתבחר..

בינתיים –

אתה הוא האב והאם הפנימית של אותו הילד המקסים ששוכן בתוכך,

ואתה –

האם אתה מוכן לראות אותו ?

האם אתה מוכן להסתכל לו בעיניים ?

האם אתה רואה כמה שהוא מקסים ?, מתוק?, יפה ?, ראוי ?

חיבוק גדול ממך – בינתיים, עד שאשתך –

שיכולה להחליף בשבילך את האם והאב שלא היו שם מושלמים,

יותר נכון עד שתחליט אם אתה נותן לה את שרביט הריפוי,

עד שתחליט אם אתה מוכן שתהיה עבורך האם והאב המרפאים, המתקנים את החוויה החסרה מאז,

בינתיים,

עשה טובה -

שלח לו חיבוק .,

תגיד לו כמה אתה אוהב אותו,

תבטיח לו שלא תעזוב אותו לעולם,

שתמיד תהיה שם בשבילו,

ושתמיד הוא שם בשבילך.

המשפטים הללו יש בכוחם לעשות הפרדה בינך לבין הכאב,

כי כל עוד אנחנו מזוהים עם הכאב- אין לנו היכולת לרפא אותו..

אבל – ככל שאנו מצליחים להפריד,

לחוות אותו, אבל בו זמנית לא להיות הוא – הכאב עצמו -

כך יש לנו היכולת לרפא אותו.

אז נשימה פנימה,

התחושה והחוויה של הכאב נוכחת שם,

והמשפטים :

אני אוהב אותך,

לעולם לא אעזוב אותך,

תמיד אדאג לך.

נשימה,

ועוד נשימה,

ועוד נשימה,

עד שתוכל להבחין בהבדל, בשינוי בתחושה, פחות מועקה, הקלה בכאב, נשימה חופשית יותר,

עד שתוכל להרגיש שהשתחרר שם משהו,

שהכאב או חלק ממנו עבר התמרה וריפוי.

ו...אם בכל זאת תבחר לתת לאישה שאיתך לקחת חלק בתהליך הריפוי שלך,

אז.. זה יהיה עוד הרבה יותר מרגש,

תוכלו לחוות יחד בתוך התהליך הזוגי הדיאלוגי,

את הריפוי, את הקבלה, במילים אחרות את   ה   א ה ב ה  במלוא הדרה .

אותו תדר נדיר ועוצמתי שלצערנו לא נמצא דיו סביבנו בחיי היום יום שלנו,

והנה הזדמנות נפלאה – שמתאפשרת בעצם הבחירה לא לברוח,

בעצם הבחירה להישאר בקשר הזוגי ולצמוח ממנו.

אז,

חיבוק גדול למי שאתה היום, ולמי שהיית אז,

באשר תהיה בחירתך אהוב אתה.

ו... אם וכאשר תבחר להעביר לאשה שלך את שרביט הריפוי,

פנה אלי כך שלמד אותך להפעיל את השרביט ולהפוך אותו למקל קסמים:

גלית אליאס

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401

מה ?? את רואה "האח הגדול"??

מה ??  את אוהבת את התוכנית הזאת ?? (חופשי להחליף את סימני השאלה ב- "מה נסגר איתך ??")

או :

איך את יכולה לאכול טונה ????

ו.. :

... זה לא מצחיק אותך ???

איך זה יכול להיות ???

קשה לנו לתפוס שגם האחרים חיים בעולם ייחודי משלהם,

וצורת ההתבוננות שלהם על הדברים לגיטימית ומוצדקת, גם אם לא נעים לנו להודות בכך...

בעצם האמירה המוסווית הזו- שמסתתרת מאחורי סימני השאלה,

והמילים המתאימות לה "את נורמלית ??? " או יותר נכון – "את לא"...

בעצם האמירה הזו יש שיפוט ובמידת מה האשמה

שמערערים את התקשורת שלנו עם בני הזוג

ומעכירים את האינטימיות.

אז- בפתחה של שנה אזרחית חדשה .. אמנם קצת באיחור אבל אנצל את ההזדמנות בכל זאת ואומר:

כדי לאפשר לקשר הזוגי לעלות ולפרוח..

עליך לקבל עובדה מדהימה :

בן הזוג שלך אינו את.  הוא אחר, אבל...  שווה ערך לך . (דר' הנדריקס/ לשמור על האהבה הזאת)

אגב, אחת מהסיבות העיקריות לשוני נעוצה בעובדה הבסיסית והפשוטה...

שאנו בני מין אחר ...

ומכאן –גם מהסיבות הביולוגיות וגם מהסיבות שהן תוצאה של חיברות,

יש לנו נטיה להתבוננות אחרת על הדברים.

וגם.. עד כמה שזה נשמע טיפשי ובנאלי, לכל אחד מאיתנו עולם פנימי משלו,

אם רק נדע ונזכור זאת, שכאשר הוא חושב אחרת ממני זה לא אומר שהוא טיפש, או טועה,

זה רק אומר שהוא מסתכל על הדברים אחרת...

עלינו לקבל את החשיבה שלהם ולהבין שהיא שוות ערך לחשיבה שלנו.

יפה יפה... אלא ש...

החשיבה הזו מנוהלת חזק על ידי האגו שלנו...

לפעמים כשאני חושבת משהו אחר ממה שהוא.. יש שם משהו בפנים שנאחז,

שלא מוכן להתפשר, לא לוותר, ממש תחושה של "לא מוכנה להיכנע",

אני צודקת וזהו..

דר הנדריקס אף מוסיף ואומר:

"חשיבה מוגבלת מעין זו גורמת לא רק למלחמות בין המינים,

אלא כמובן גם לחוסר סובלנות, לאומנות, קנאות דתית המחרחרת מלחמות..."

האמת שאנחנו יצורים אנוכיים, הרואים את עצמם כמרכז היקום.

כדי להכיר בשיווין של האחר עלינו לוותר על האנוכיות שלנו ולחלוק  עם האחרים את המרכזיות..

אז איך עושים את זה ?

הדרך הכי טובה שאני מכירה לעשות את זה היא הדיאלוג המיוחד של האימגו, דו השיח,

אותו דו שיח בו אנחנו בעצם אומרים לאחר- אני מכבדת את השונות שלך,

אני רוצה ללמוד ממנה,

וגם רוצה ללמד אותך על עצמי.

ביסוד הדיאלוג האימגואי מונחת הנחת השיוויון.

בתוך דו השיח אנו לא נמצאים במישור של מי צודק ולא חשים מפלה או ניצחון...

אלא תחושת של העשרה, של למידה, של טיול בעולמות הרוח של האחר,

אנו חווים הבנה מעמיקה יותר של עצמנו ושל האחר,

וכך- ככל שאני מבינה אותו יותר – אני אוהדת אותו יותר,

הדו שיח, מקטין את התהום הפעורה בינינו, משכך את הפחד מה "אחר" מה "שונה" ,

וממתן את התחרותיות שבנו שמושכת אותנו להיות 'מעל', 'צודקים', 'יותר',

באמצעות דו השיח אנו מרפאים זה את זה, ומאפשרים ריפוי של אהבה לקשר.

מוזמנים לדיאלוג אימגו, בהנחייתי (ניתן לפנות במייל ל galitel2@gmail.com)

ועד אז..

בכל פעם שעולה המקום ההוא עם סימני השאלה הנוקבים...

הסבו את תשומת ליבכם..

כך תוכלו - אולי - להימנע (לפחות בחלק מהמקרים) מהתוכחה, או להחליש אותה ולו במקצת ...

ולמי שמעוניין לדעת  עוד על הדרך הדיאלוגית הנפלאה הזו .. יש ללחוץ פה ולקבל את המדריך בחינם.

אתך בנתיב הצמיחה בקשר הזוגי,
גלית.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401

אני רואה לך בעיניים...

כל כך התגעגעה למבט הזה בעיניו..

היא כבר לא האמינה שתזכה לראות אותו מתבונן בה כך..

היה שם זיק שגרם לה להרגיש שממש ראה אותה, אל תוך תוכה,

האמת.. כבר הרבה זמן שזה חסר לה...

שמישהו מסתכל לה בעיניים וממש רואה אותה, פנימה,

זה יותר משנה, טוב.. אם להודות באמת- הרבה יותר משנה...

שהיא מרגישה שהוא לא..

לא רואה אותה, היא לא קיימת בשבילו,

היא לא מעניינת אותו, גם כשהיו מידי פעם עניינים לטפל- זה היה בשמינית מבט חטוף..

ועכשיו – פתאום – המבט הכנה הזה.. שהגיע אליה ממש, אל לב ליבה..

כמעט המיס אותה ברגע... הרכות הזו שהיא כמהה לה כל כך,

אפילו לא היתה מודעת עד כמה..

אבל.. היא עוד כועסת..

זה לא יהיה פשוט..

יש שם הרבה כעסים לפרק,

הרבה עניינים להבהיר, להסביר איך ?, למה..?,

המקום הצודק מחזיק אותה ומקשה עליה להמשיך הלאה..

למה תמיד היה כל כך נחמד לכוווווולם, נסע עד ים המלח כדי לחלץ אח של חברה שלה..

וכמעט הגיע לאילת כדי לעזור לאיזה שכן שבקושי הכיר..

אבל בשבילה ??, תמיד רטן כשביקשה ממנו משהו,

כל כך קיטר, שכשהייתה צריכה אותו - העדיפה להסתדר בלעדיו.

בכלל הרגישה שהוא לא שם בשבילה,

כשהרגישה לא טוב- והיתה צריכה לדבר עם מישהו..

זה אף פעם לא היה הוא...

והיום.. הציע שילכו להיפגש עם איש מקצוע..

וואוו.. היא היתה המומה.. נשמה נשימה לעכל..

היא כל כך שמחה.. שהוא בכלל רוצה..

כי אם היא היתה מציעה- ממש לא בטוח שהיה מוכן לשתף איתה פעולה..

הרי מצד אחד היא כל כך רוצה שזה יצליח להם..

שיחזרו להיות החברים הכי טובים כמו שהיו פעם,

שתרגיש שוב שהוא אוהב אותה..

ו... שהיא אוהבת אותו... כל כך מתגעגעת לתחושה הזו..

שיהיה שוב טוב לילדות בבית,

שיהיו צחוקים, חיבוקים, נשיקות ו- פשוט שמח סביבן ,

ולא רק כעסים, מריבות ושתיקות שמסתירות סערת רגשות..

והן הרי – בטוח מרגישות, החמודות האהובות שלה..

אז כן.. היא מאד היתה רוצה שזה יצליח להם..

אבל .. גם חוששת ... כי - אולי זה לא יצליח..

ואולי  הכעסים רק יחריפו אם יפתחו וידברו עליהם..

ואם היא תצא אשמה ?

ואם לא תצליח לשנות ולהשתנות ?

ובכלל..  כמה זמן זה ייקח ?

וכמה כסף זה יעלה ?

אבל אותו המבט בעיניו, אותו המבט שראה אותה,

הסתכל לה ממש בעיניים, וראה אותה כולה דרכן..

אותו המבט – הפעים בה תקווה שיכלה לכל השאלות הללו..

מפגשים לדיאלוג אימגו הופכים אותנו בני הזוג להיות ידידי נפש-

מהמבט בעיני בן הזוג שמלווה אותך כל הפגישה,

דרך ההיכרות המעמיקה של כל אחד עם המכשולים בחייו והריפוי שלהם-

זה שמאפשר לנו צמיחה אישית וזוגית בתוך הקשר,

ועד המקום שבו הרוך והאהבה מאפשרים ריפוי והשיח הזוגי לא מצוי עוד במישור הצדק והצדקנות.  (אגב- שם מתגוררים גם האשם והבושה..)

כך שאף אחד לא יוצא אשם, וכל אחד יוצא צודק ..

מנקודת מבטו- אלא שהפעם גם בן הזוג שלו זוכה לראות את אותה נקודת המבט..

התהליך הוא תהליך של ריפוי באהבה,

שהרי רק אהבה מרפאת אהבה..

אז, אם זה מדבר אליך ויש לך עניין בתהליך זוגי שיצעיד את הזוגיות שלך קדימה..

יש ללחוץ על הקישור הבא לפרטים נוספים..

ואם טרם נרשמת למדריך לזוגיות מאושרת כנגד סיכויי השחיקה.. –

זה המקום ללחוץ-

להתראות בבלוג הבא,

איתך במעלה האהבה בתוך הקשר הזוגי,

גלית אליאס.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401

האם הוא מכור לספורט או שבעצם... הוא בורח.. אופס.. ממני???

שעות שהוא משקיע באהבה החדשה לו - הספורט והגוף שלו בעצמו..

היא.. מוצאת עצמה מנהלת בית עם ילדים .. מדברת אל עצמה..

והוא..

כל פעם מחדש הוא נפגע ממנה..

אף פעם זה לא מספיק טוב עבורה מה שהוא עושה,

הוא ממש לא מבין - היא ביקשה שמידי פעם ישטוף כלים,

אז הוא שוטף, באמת ששוטף, אבל תמיד יש לה טענות,

למה השאיר פה את הכוס, למה שם המגבת,

כאילו היא מחפשת אותו, אף פעם לא מספיק טוב בשבילה.

הוא מרגיש ממש תחת זכוכית מגדלת  מן תחושה כזו איומה..

לא חשוב מה יעשה וכמה יתאמץ תמיד יהיו לה תלונות,

אף פעם זה לא מספיק..

תחושה כזו ש.. האמת.. די מוכרת לו לאורך החיים שלו,

תחושה שקשה לו תמיד היה לשאת, הוא זוכר את אבא שלו,

לא משנה מה היה עושה כדי לקבל ממנו תשומת לב,

תמיד התגובה שלו היתה נשארת קרה,

אף פעם לא זכה לקבל ממנו תחושה של הערכה,

זוכר יום אחד שקיבל 85 בחשבון, אפילו אז היה שם משהו עקום בפרצוף של אבא,

למרות שידע שכל כך התאמץ וכל כך ניסה,

מעולם לא קיבל אישור שהוא אהוב פשוט בגלל שהוא הוא,

עד כדי כך שהיום ברור לו שזה נכון והוא לא.

בשביל אותו האישור הוא מנסה שוב ושוב לרצות את הסביבה-

למשל אותה, וגם פה לעזאזל, זה לא זה.. היא שוב לא מרוצה..

והיא מצידה אומרת לעצמה-

מה בסך הכל ביקשתי?

שאם הוא מסדר היום אחרי ארוחת הערב את הכלים,

ומנקה אחריו אז שיעשה עד הסוף..

מה כל כך קשה?

למה תמיד צריך להשאיר סימנים אחריו?  (אני ממש שומעת אותה צווחת..)

למה אי אפשר שלא אצטרך לעבור אחריו ולעשות עוד 'וויש' , מה כל כך קשה?

נמאס לה כבר,

היא כבר חושבת שעדיף שלא יעשה כלום,

למה היא צריכה להתעצבן כל פעם מחדש ?,

אבל אז היא אומרת לעצמה בעצם- למה היא תמיד צריכה לשאת בכל הנטל  ?,

הרי גם היא עובדת קשה, מהבוקר מוקדם, מארגנת את הילדים לפני יום הלימודים,

מקבלת אותם כשהיא חוזרת מהעבודה והם מבית הספר,

דואגת שיאכלו, שיעשו שיעורי בית, אז מה?

לפחות את הבלגן של אחרי ארוחת הערב הוא יכול לדאוג ולסדר,

למה זה כל כך מסובך לעזאזל?

וככה.. שנים עוברות וכעסים מצטברים, מידי פעם היא זורקת הערה,

משתדלת עד כמה שפחות שתהיה עסיסית, אבל גם בפעמים שהיא "מצליחה" ..

הוא מיד מגיב בכעס והר הגעש מתפרץ..

ואז, גם כשהוא כבה נותר לו שקט שמסתיר סערת רוחות,

והריחוק ביניהם רק הולך וגובר..

האמת שזה כבר כמה חודשים שהוא מגיע ברגע האחרון- ממש לארוחת הערב ,

וגם זה רק 3 פעמים בשבוע כי היא לוחצת..

וכל בוקר כבר מ 04:30 יוצא לאימוני הספורט שלו..

לפעמים היא חושבת לעצמה שאולי בעצם ממנה הוא בורח

ושזה לא סתם שהוא כל כך אוהב ספורט..

לרוץ מרתון פתאום נכנס לו לראש...

נכון שכלפי חוץ  זה נראה שאנחנו זוג סבבה היא אומרת לעצמה, אבל משהו שם כבר לא מה שהיה..

אז - אם נסתכל על שלבי האהבה בזוגיות,

נגלה שכמו בכל דבר שמחזיק מעצמו-  גם האהבה מתאפיינת ב 3 שלבים עיקריים:

שלב ההתאהבות, שאורך בין 3 שניות ל 3 שנים..

ובו.. ההורמונים משתוללים, אנחנו רואים בעיקר את מה שאנחנו רוצים לראות,

שיכורים ולא מיין, תקופה קסומה של חושים מחודדים,

הכל רוטט, הלב שלנו גואה משמחה ואהבה..

אנחנו נמשכים זה לזה כמו 2 מגנטים עצמתיים..

זהו המקום- אגב- אליו נוכל לחזור בזמנים של  קושי, כאן נבנה לו בסיס האם..

השלב השני הוא שלב מאבקי הכוח, 

בו היא כועסת שאם כבר הוא שוטף כלים אז למה הוא משאיר אחריו כל כך הרבה בלגן ...

והוא כועס על זה שתמיד יש לה מה לומר ואף פעם הוא לא יהיה מספיק טוב בשבילה..

או שהיא לא מצליחה לדבר איתו,

כל פעם שהיא אומרת משהו הוא מבין את ההיפך ופורצת מריבה..

זהו שלב מתיש ומייגע, שלא נותן מנוח ומעיק עלינו אי שם ברקע .

ואז.. מתבקש ומגיע השלב השלישי.. בו הם מתחילים להתרחק..

כי כמה אפשר לריב, נמאס , מתיש ומייגע,

ואין לי כוח כי גם ככה הוא לא יבין אותי. אז די.

עדיף שאשאר בעבודה,

או שאצא לרוץ- זה ממש טוב לי מתאים לי בול לדיאטה שהתחלתי השבוע..

ובכלל יש לי כל כך הרבה עבודה על המחשב שאני חייבת לעשות...

והיום יש את התכנית האהובה עלי בטלויזיה ...

וואוו.. הייתי כל כך עייפה שנרדמתי בסלון והתעוררתי והנה כבר בוקר...

ככה הם הולכים ומתרחקים , עוד ועוד,

יותר יותר הלבד הופך להיות בודד.. ועצוב..

וזהו שלב מכריע...

שבו או שממשיכים להתרחק ומוצאים עצמנו בתוך הסטטיסטיקה של המתגרשים..

או.. שמחליטים לעשות משהו אחרת.. כי הרי מה זה יעזור אם נתגרש ?,

סביר להניח שנמצא את אותן הבעיות גם אחר כך..

או כמו שדר' הנדריקס אומר :

במקום להיפטר מבן הזוג ולהישאר עם הבעיות, כדאי להיפטר מהבעיות ולהישאר עם בן הזוג"..

אבל.. את בטח שואלת את עצמך :

מה ארוויח מכך שאסכים להתאמץ ולהתמודד ?

האם זה שווה את המאמץ?

הרווח אכן ראוי -  אבל .. מגיע לו הכבוד לבלוג משלו..

ובינתיים.. זה הזמן אם לא נרשמת כבר קודם-

להירשם ל"מדריך לזוגיות מאושרת כנגד סיכויי השחיקה"

מדובר בכמה פרקים מרתקים החושפים את רזי הבחירות שלנו,

שם ניתן לקבל עוד טיפים מדר' הנדריקס וללמוד על הדרך המופלאה שהגה..

וגם.. פתאום לראות את הדברים  מזווית ראייה חדשה, ורחבה יותר..

(למודאגים- תמיד אפשר בקליק אחד לרדת מרשימת התפוצה)

להתראות בשבוע הבא,

ושיהיה חנוכה של אור- אמן..
גלית אליאס.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401

משניצלתי מגירושין.. (טפו טפו), משתפת בתובנות..

כן, כן, גם אני באה משם, מהפגישות אצל המגשרת,

מהתחושות האיומות המלוות לפרידה, לחורבן הבית- עבורי, עבור הילדים..

מתחושת הכישלון החמוצה והכואבת.. כואבת שממש פיזית מרגישים אותה,

מהפחד המשתק של מה יהיה, ואיך נסתדר,

וגם - מתחושת השחרור שמתלווה לה ואט אט הולכת ותופסת עוד ועוד מקום של כאב-

השחרור מהמקום הכנוע שאני "מאפשרת" לעצמי בתוך קשר- בתוך זוגיות,

השחרור מהמקום שמוותר על עצמו, עד כדי ששכח מה הוא אוהב, מה הוא רוצה,

וגם כשהוא זוכר- מוותר על זה לטובת בן הזוג..

ויתרתי על הים -למשל-  כי הוא אוהב ללכת לים, אז "נתתי לו".., 

מן מקום ילדי של 'דווקא' שחנק אותי לאורך השנים,

ועל עוד דברים אהובים וקרובים לליבי..

ככה- בד בבד עם הכאב שמתלווה לפרידה נולד גם מקום של שחרור 

ו'יש' ו- פתאום אני מגלה את עצמי מחדש,

פתאום אני מאפשרת לעצמי כל מיני דברים שלא איפשרתי קודם,

עצם השעות הפנויות שפינו לי הסדרי הראיה - פתחו לי מרחב זמן שלא הכרתי שנים,

שמעולם לא לקחת לעצמי עד הסוף כמו שהתאפשר לי הפעם..

תקופה סוערת של רגשות מכאן מכאן...

ואז... טא דאם ..

הוא מתקשר.. ומציע - לנסות לחיות שוב יחד..

"כן.. מאד רוצה", "בטח".. "ברור".. 

"אבל "- אומרת לעצמי בתוקף - "חייבת לעשות את זה בלי לאבד את עצמי שוב",

להמשיך לאפשר לעצמי את אותו החופש, את אותו הגילוי, 

את אותו המימוש- לפחות - כפי שהיה לי בתקופה בה חיינו לחוד..

ולגבי הקשר.. כן - ברור - חייבים לעשות משהו אחרת.. 

ברור לשנינו, אם לא..  חבל על הזמן..

אז.. באמת עשינו -  נעזרנו בכלים שלא הכרתי קודם, 

ונדהמתי לגלות שקיימים ,

בתובנות מאלפות שלא ברור לי איך יתכן 

שהן קיימות ושיעור המתגרשים (ואני כמעט בתוכם) כל כך גבוה..

ועל אלה רציתי לספר לכם,

לכן - ההמשך יהיה סדרת כתבות המרחיבות על הדרך המופלאה הזו-

שלקחה אותנו כזוג על פני תהום הגירושין והובילה את הקשר שלנו לבטוח ואוהב. -בחיי !

שיהיה שבוע נפלא.
גלית אליאס.

בכל שאלה הערה או לקבלת פרטים,

מזמינה אותך לפנות אלי :

במיל: galitel2@gmail.com

בטלפון : 052-8892401