אם כל האחריות היא עלי.. אז מה שווה הביחד והזוגיות האלה ?

בני זוג רבים מביעים תרעומת בכל פעם שאני

חוזרת ומדגישה את האחריות שיש לכל אחד מהם,

בכל פעם שאני הורסת להם את ה'כיף' שבלהאשים את האחר במה שקורה...

כי האמת היא.. ש -

תמיד (!), אבל תמיד -

לכל אחד מבני הזוג יש 100% אחריות על ה 50% שלו בתוך כל סיטואציה זוגית.

זאת אומרת שאף פעם לא יהיה אחד מבני הזוג אחראי יותר מהשני למה שקרה

(שלא לדבר על אשמה שכלל לא מוזכרת כיוון שאנחנו לא מחפשים אשמים.)

בכל דו שיח כל עוד הוא קיים, ישנם השניים ה'משוחחים' ביניהם -

האשם - מאשים

הנעלב - מעליב

הבורח – רודף  וכו'...

והדרך היחידה לצאת מהשיח הזה היא :

לקחת אחריות על החלק שלי בסיטואציה

לרפא, ולצמוח למקום שבו אני כבר לא משתתף בדו שיח הזה .

(כלומר למשל-  אם הייתי האשם התורן,

עלי לרפא את המקום שלוקח על עצמו את האשמה באופן אוטומטי..

כך שגם אם תופנה כלפי אצבע מאשימה לא אהיה 'מופעלת' על ידה ואוכל בשקט ובשלווה להגיב

עניינית. ככל שנרפא את המקום האשם ולא נופעל על ידי אותה אצבע מאשימה.. היא תפסיק

להאשים אותנו בעצם יצאנו מהלופ, כלומר שני בני הזוג יוצאים מהלופ ברגע שאחד לקחת אחריות על

חלקו, מן הסתם קל ונעים יותר כזה קורה במקביל .)

נכון - הפנטזיה שלנו היא שהאחר ישתנה –

שהוא האשם בעצם (כך אנחנו משוכנעים לחלוטין)

וכאשר הוא ישתנה הכל יסתדר..

אכן,  אחלה פנטזיה .. אבל כדרכן של פנטזיות גם זו דינה להתנפץ ..

אין לנו אפשרות לשנות אף אחד

יותר מכך - זה לא מה שאנחנו 'צריכים'

וזה לא מה שיעזור לנו..

אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו

והצעד הראשון הוא בעצם זה שלקחנו אחריות על חלקנו או תרומתנו לסיטואציה

אז מה הטעם בזוגיות אם בעצם מדובר

באחריות אישית של כל אחד ??

שואלים אותי לא אחת בסדנאות..

מה שקורה הוא.. שלפנטזיה הזו שלעיל יש המשך...

וההמשך מספר לנו,  שהאחר צריך להבין בדיוק

מה שאני רוצה גם בלי שאסביר לו

"אחרת זה לא שווה.."

וגם שהוא צריך להיות אחראי על כך שיהיה לי טוב ולכן לעשות כל מה שנכון עבורי

מן ערובה לעצם הזוגיות שלנו..

אבל שוב.. כדינן של פנטזיות . גם זו מתנפצת ..

מקורה של הפנטזיה הזו כנראה ברחם אימנו.. -

שם היינו בגן עדן ,

קיבלנו כל מה שרצינו בלי לבקש.

היה שם חמים ונעים,

שקט ורגוע,

נינוח ומימי..

כשהיינו רעבים הוסע אלינו מזון

וגם כשהיינו צמאים,

היה שם מושלם !

כשנולדנו עדיין חווינו עצמנו אחד עם האם

למרות הטראומה שבלידה

ורק אחרי כמה חודשים.. לאט לאט התחלנו להבין שאנחנו נפרדים

שאנחנו לבד, שאנחנו בפני עצמנו.

ההבנה הזו לא תמיד היתה קלה

שלא לדבר על כך שלרוב לא לגמרי עיכלנו זאת והשלמנו עם הנפרדות שלנו.

ועם הטעם המר הזה - עם החוסר

אנחנו ממשיכים לתור ולחפש אחר גם העדן .

כן.. בתוך הקשר הזוגי אנחנו מצפים מבן הזוג שיבין אותי בלי שאצטרך להסביר..

ואפילו שיהיה אחראי ל well being  שלי, אחרת .. מה כל הכיף הזוגיות ??

אבל זה בדיוק הפוך על הפוך -

לא נוכל להגיע אל גן העדן מהציפייה שהאחר ייקח אחריות

וימלא את צרכי כי זו אחריותו ..

אלא מעצם זה שאני לוקח את האחריות

אולי נכון יותר לומר מעצם זה ששני בני

הזוג לוקחים את האחריות להתפתחות

שלהם ונכנסים לתהליך של מודעות זוגית -

אז זה מגיע ,

לאט לאט אנחנו פוסעים בשביל אל

גן העדן הקסום הזוגי שלנו

מעצם החיבור הנקי שנוצר מהשיח הבוגר, הכנה והאותנטי,

מעצם זה שאנחנו כבר לא עסוקים במה הוא לא עשה טוב..

אלא ערים לתרומה שלי לסיטואציה, מתאפשר חיבור עמוק יותר בינינו

והכמיהה לחיבור ולהיות נו חלק מ ..

באה על סיפוקה.

בנימה אופטימית זו,

מאחלת לך המשך שבוע נפלא !

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

נ.ב

אם יש משהו שרצית לשאול בעקבות הפוסט הזה ובכלל,

או להעיר,

מאד ישמח אותי אם לקרוא ועוד יותר מזה להגיב ולענות. 

איך זה יכול להיות שעל כל מכשיר חשמלי שאני קונה יש אחריות ועל זה לא ??

זה באמת לא הגיוני שעל כל טוסטר ב 100 ₪ יש אחריות

ואפשרות לקבל את כספכם בחזרה

אם המוצר לא מתאים לכם,

ועל פגישת אימון / טיפול או סדנה אין..

הרי בסדנה שכזו גם ההשקעה נכבדת,

וגם יש כל כך הרבה הצעות ושיטות ודרכים היום..

ואולי זה לא מתאים לי ?

איך אני יכולה להיות בטוחה שזה בשבילי ?

על אחת כמה וכמה גם לבן הזוג שלי ..

אז במיוחד מהסיבה הזו

שחשוב לי שתקבלו ערך אמיתי בסדנה

ומשום שאני לא מעוניינת לקבל כסף אם אתם את הערך לא מקבלים בתמורה..

בדיוק מהסיבה הזו

יש 100% אחריות למשתתפים בסדנה !

בסוף הערב הראשון – אחרי שהכרתם אותי קצת,

והתנסיתם בכלים בשביל להרגיש אם זה באמת מתאים לכם

תוכלו להחליט אם באמת זה מרגיש נכון מועיל עבורכם ..

אם מצאתם שהסדנה לא בשבילכם, ולא חשוב למה..

בסוף הערב הראשון תוכלו לבחור שלא להמשיך בסדנה

וכספכם יוחזר במלואו !

כן, כן 100% אחריות !

לא טוב ?? לא כסף !

בלי התנצלויות, מיקוחים או ויכוחים,

בכבוד ובהערכה,

כי אני רוצה להמשיך ולעבוד למחרת רק עם מי שמוצא ערך בסדנה,

ואז.. התמורה הכספית עבורו בהחלט שולית יחסית לערך שהוא מקבל –

האפשרות לחזור ולהיות חברים טובים,

ללמוד איך לדבר,

ליצור מקום בטוח – בו ברור וידוע שאתם ביחד..

וגם יש לכם כלי לעבוד אתו בכל פעם שעולה קושי,

אבל בגדול אתם יודעים שהשמיים הם הגבול..

ואפילו נגעתם בהם פה ושם במשך הסדנה..

אז אם מנקר בך הספק שאולי זה לא זה..

אבל יש לו חבר לספק הזה – שאולי זה כן בשבילכם..

יש לכם הזדמנות להתנסות אמיתית לפני שאתם מתחייבים –

כי יש 100% אחריות עד סוף הערב הראשון.

פרטים נוספים על הסדנה הקרובה בלחיצה פה.

וכמו שכתבתי .. זו הפעם האחרונה בה אני מקיימת אותה !

להתראות

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

אבל למה בכלל להילחם על הקשר אם לא טוב לנו בו ??

בפוסט הקודם כתבתי מתי אפשר לשחרר אותו,

כשהשאלה המתבקשת היא למה בכלל להחזיק במשהו שלא טוב לי בו ??

והתשובה היא – (כמובן בסייג שלעיל ששנינו רוצים בצמיחה המשותפת)

שהקושי הוא בתוכי פנימה, ולא אצלו.

נכון שהוא מזכיר לי את הקושי, ומעלה אותו על פני השטח,

אבל אולי אולי 10% הם אודותיו, בין 80-90% הם אודותי !

ומאחר ומעצמי אני לא יכולה להיפרד..

ומאחר ואפשר להתייחס אל זה שהוא מעצבן אותי

כאל תזכורות למקומות לא פתורים בתוכי שבזכותו יש לי הזדמנות לרפא אותם..

הרי שהקשר בינינו – קשה ככל שיהיה

הוא הדרך האולטימטיבית עבורי להתפתחות וצמיחה אישית .

בכל פעם שאני כותבת/ אומרת את זה אני כל כך מתרגשת –

כי זה מקסים בעיני !

ומעבר לזה.. זו באמת נקודת מבט משנה חיים !

לא עוד "הוא אשם" !

אלא –

"הנה לי עוד מקום לרפא"  !!

                                          צולם על ידי גיא אליאס הבן המדהים שלי 

תודי שזה מקסים J

והיופי הוא שזה עובד, וכשמתנסים בריפוי הזה

כל נקודת המבט שלנו משתנה,

ונתיב הריפוי הופך להיות אורח החיים שלנו

כשבקשר הזוגי זה מתבטא בשקט, שלווה ושלום,

וגם כשיש אי הסכמה היא נפתרת בקלות,

עם פחות ופחות כעסים, ופחות ופחות ברוגזים,

מתוך מקום שלוקח אחריות על הריפוי של עצמו.

וזה מדהים שרבים דווקא מתוך הגברים שמשתתפים בסדנאות

אומרים בסופן שמה שהם לקחו מפה זה את עניין האחריות

ושהם מבינים שאין פה אשמים, ולא 'היא אשמה.. בכל מה שקורה..' אלא לכל אחד

יש האחריות שלו לסיטואציה.

כי בעצם בעצם – המחויבות שלי היא לתהליך שלי ולא לקשר הזוגי שלי

(כמובן שגם בעיקר אם יש שם משפחה.. )

ומבחינתי -זו הסיבה האמיתית ל -

"למה לי להחזיק בקשר שלי גם אם קשה לי ולו מהבוקר עד הערב ? "

בקרוב אכתוב לך איך עוברים את הרגעים הקשים

בלי להחמיר את המצב כלומר בלי ללבות את האש ??

בינתיים אני ממשיכה לפגוש אנשים מקסימים

שבאים ביחידים ובזוגות מעבדים מרפאים ויוצאים לדרך חדשה

אז אם גם לך בא..מוזמנת ליצור קשר.

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

חבק אותי חזק ואל תרפה, ימים קשים עוברים עלינו... ומה אם הוא לא ??

טוב, אני כאופטימית חסרת תקנה..

עד לפני כמה ימים הייתי בטוחה, 

אבל לגמרי.. שהסאגה הזו נגמרת בסופ"ש ..

שהילדים כבר שוב בקייטנות – והשקט חוזר אל תוך הבית..

וגם אל חוץ הבית..,

לא עוד אזעקות, גם לא הבום שאחרי,

וסוף סוף השרירים יכולים להירפות לגמרי,

ללא הצורך להיות בהיכון,

(אפילו שאנחנו כאילו לא מרגישים את ה'היכון ' הזה

אבל כל טריקת דלת חושפת אותו..)

התכניות שלי היו בהתאם לרוח האופטימית ..

אבל.. לאחראים על המציאות האזורית היו תכניות אחרות..

ואני נאלצת להתאים את עצמי ..

אז מאחר והאינטנסיביות מעצימה.. החלטתי לשבת ולכתוב לך

שני דברים חשובים – שיכולים לעזור לך מאד בימים שכאלה:

1.

המצב הזה מעלה על פני השטח כל מיני עניינים ו issue ים

ואני מתכוונת מעבר לפחד שהוא טבעי ולגיטימי ומטרתו – לשמור עלינו .

(לשמור אותנו בדריכות להגנה עצמית)

נכון שאנחנו לא בחרנו בו – במצב , והיינו בשמחה חוזרים לשלום ושלווה (לפחות אני)

אבל אנחנו בהחלט יכולים להגיע למצב שבו אנחנו בוחרים איך להגיב למה שקורה

מה זאת אומרת ?

למשל אם המצב מעלה ומדגיש את התלות שלך בחיבוק שלו,

מה שבאופן פרדוקסלי ומעצבן גורם לו עוד יותר להתרחק ..

(ולו רק בגלל שזה חוק בטבע.. מה שרודפים אחריו בורח..

וככל שאני יותר 'נידית' יש יותר קושי מהצד השני להיענות לצורך שלי.. )

בקיצור זה נראה ככה -

ככל שהוא לא נותן את תשומת ליבו-

כך את יותר מתחרפנת וכואבת..

מה אני ממליצה ?                          (התמונה צולמה על ידי סטפני  פיליק)

הנטייה הטבעית שלנו היא להתקדם ל 'מה אני עושה ??'

לדבר אתו ?? / להפגין את מורת רוחי בצעד חריף ?? / להיכנע ולסבול בשקט ??  וכו'..

אז יש לי הצעה אחרת בשבילך,

רגע לפני שאת עושה משהו,

וזה נכון כמובן בכל מצב של סערת רגשות ובכל עוצמה -

היי עם מה שעולה בפנים, קודם כל את בשביל עצמך !

אני חלילה לא מבטלת את הצורך שלך בחיבוק שלו,

כי כיצור אנושי חברתי וחברותי הוא לגמרי טבעי וחיוני ,

אבל בכל פעם שאת 'יוצאת החוצה' אליו ואל מה שאת רוצה שהוא יתן לך,

את מצטרפת אל ה'נוטש' , ונוטשת יחד אתו את החלק בתוכך שצריך חיבוק כל כך

אז קודם כל, היי שם בתוכך פנימה,

עם חיבוק, עם הקשבה והתבוננות בתחושות,

כי את החסך הזה ממילא אי אפשר למלא מן החוץ..

אפשר למלא אותו רק מבפנים, וכך כשאת לא בורחת ממנו,

כשאת לא מחפשת מישהו מבחוץ שימלא אותו,

אלא נמצאת שם בשביל עצמך - תוכלי למלא אותו (!)

ואז זה יגיע.. 

הקלה גדולה, תוכלי להרגיש אותה פיזית,

שקט, הרגשה פנימית עד ידיעה שאת מחובקת ומחוזקת,

ללא תלות באף אחד אחר,

חיבור לעוצמה.

ככל שהצורך יתמלא מבפנים, המרדף ייפסק,

גם את פחות תרדפי ותבקשי, ו.. איזה פלא.. גם הוא פחות יברח ..

ואז.. דווקא משמילאת את הצורך מבפנים..

דווקא משום שהסכמת לוותר על המרדף..

סביר להניח שהוא יהיה שם בשביל לחבק

והחיבוק יהיה כפול ומכופל – שמח ומשמח גם מבפנים, וגם מן החוץ..

2.

אם את מרגישה שאת צריכה תמיכה ועזרה בעיבוד של ה issue ים שעולים,

דעי שאני פה בשבילך. 

אפשר גם בשיחת טלפון וגם בפגישה פיזית, (אישית או זוגית )

להבהיר, להרגיע, לנקות ולעבד ולצאת 5 טון קלה יותר ו.. חזקה יותר.

לאור המצב והנחיצות – מבטיחה 100% אחריות.

אם החלטת/ם שלא נתרמתם בפגישה – כספכם יוחזר במלואו.

שולחת מעומק ליבי תפילה לשלום ובטחון לכל

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.