כמה פעמים ביקשתי ממך להרים אחריך את הבגדים מהמקלחת ?

" .. פתחת את הדלת של הארון.. מה הבעיה לסגור  אותה חזרה ??

ומה עם ערימת הבגדים שזרוקה במקלחת ? למי היא מחכה שם ?

וקופסאות הנעליים פה באמצע  הדרך ?

הזזתי אותן כדי שאוכל לקחת משהו שהיה מאחור..

אז למה לא החזרת ?

לא הספקתי כי הייתי חייב לרוץ לפגישה, לא היה לי זמן לנשום..

אבל זה משגע אותי ומוציא אותי מדעתי הבלגן הזה..

אני לא מבינה למה אני צריכה לחזור הביתה ולמצוא כזה ברדק

אני מבקשת בפעם ה 1000 שתקפיד על הסדר והניקיון

מה כבר ביקשתי ?

האמת.. אני ממש לא מבין מה הזוטות הללו מעסיקות אותך..

זה מה שחשוב לך ? זה הדבר הכי שולי בעיני..

ובכלל איך את תמיד רואה את מה שלא עשיתי..

איך את לא רואה את זה למשל שאתמול בישלתי לנו והיה כל כך לאכול יחד..

ואת זה שאני משקיע ומתאמץ ועובד כל כך קשה

כדי שנוכל להרשות לעצמנו לחיות ברמת חיים גבוהה..

במקום שתפרגני ותעריכי את המאמץ שלי..

את באה כל הזמן בתלונות.. "

זה היה הריטואל הקבוע שלהם

וסביר להניח שהיה ממשיך וחוזר על עצמו שוב ושוב,

עם אותן השאלות ואותן התשובות,

ובעיקר אותה התחושה המעיקה שמתלווה אצלו ואצלה..

אלמלא היו מתחילים תהליך זוגי.

עד שהתחלנו לעבוד יחד -

כל אחד ראה דרך המשקפיים הסובייקטיביות שלו..

ועוד יותר מזה.. דרך האוטומטים והחסמים שמנהלים אותו..

אז מה כבר קרה שם ששינה את התמונה ?

למשל זה – שכשהתחלתי לעבוד  אתה-

הסתבר שמה שמפעיל אותה באמת.. מאחורי ה'בלגן לכאורה',

היה בעצם הזלזול שחשה ממנו בכל פעם שהשאיר בלגן אחריו,

בשבילה כל פעם שהשאיר בגדים במקלחת היה בעצם -

לא להתייחס לבקשות הנשנות שלה,

להתעלם מהן ועוד יותר מזה - ממנה !

היתה שם עבורה תחושה של התעלמות עד כדי זלזול,

וזה היה הטריגר האמיתי למאבק הכוח התמידי הזה שהיה ביניהם מצידה.

וכך היה עד לריפוי שהתחולל.

עד אז היה חלק חלש וחסר אונים  בתוכה –

שכאב את הזלזול, את חוסר ההתייחסות לצרכים שלה,

את זה שלא רואים אותה ואת ההרגשה שלא באמת אוהבים אותה..

אותו חלק הוא זה שכלפי חוץ התבטא בכעס.

כמה מילים על כעס –

כעס הוא כמו מכסה , הוא לא הרגש האוטנטי,

הוא מאפשר לנו אשליה של אונים כשבעצם מתחתיו מסתתר חוסר אונים

ומקום פגיע וכואב.

כשאנחנו מגיעים אל אותם הרגשות האוטנטיים שמסתתרים מתחת לכעס-

אתם אפשר לעבוד, אותם אפשר לרפא.

וככל שהמקום נרפא עבורה, (- מה שמורגש פיזית כהקלה מידית בגוף)

כך פחות ופחות תהיה מופעלת מ 'הבלגן' -

כי זה כבר לא 'ינגן לה' על מקום פצוע שחש שמזלזלים בו..

ייווצר שם חוסן , יציבות שיודעת את עצמה ואת ערכה.

בנוסף - היא תהיה בבחירה – איך להגיב –

אם להעיר – והפעם ממקום רגוע יותר ומטיף פחות

או אולי פשוט הפעם לסגור את הארון אחריו (בשלווה)

כי היא שמה לב שהוא מאד מיהר ולא מתוך זדון השאיר אחריו בלגן שכזה.

או בכל דרך אחרת שתבחר לנכון.

השינוי המרענן הוא בתחושה הרגועה,

בהתנהלות עניינית לא מתוך סערה רגשית שמקשה על פתרונות

ובבחירה המתאפשרת מכך – בתגובה כזו או אחרת. (לרוב מוצלחת בהרבה מבעבר)

זו רק דוגמא ועל קצה המזלג של מה שקורה בתהליכי התפתחות זוגיים,

ישנם עוד תובנות אצל שני הצדדים אותם לא העליתי מפאת קוצר היריעה..

ובכל זאת אני תקווה שהקסם שמתאפשר תוך כדי ריפוי כזה גלוי יותר לעין –

קסם הריפוי, הריפוי האישי של כל אחד מבני הזוג,

והניקיון של המרחב הזוגי שלהם שמתאפשר תוך כדי התהליך.

בקרוב ממש אני מעבירה 2 סדנאות –

סדנת בוקר קצרה –

החזון הזוגי שלנו בשישי 7.11.14  בשעות 09:00-12:00
נותר מקום לזוג אחד בלבד , הרשמה במייל galitel2@gmail.com

וסדנה לעבודה זוגית מודעת בשבוע שאחרי

פרטים ם נוספים לגבי הסדנה הזוגית שתתקיים ב 14+15.11.2014

בלחיצה על הקישור הזה

בסדנה יש מקום ל 5 זוגות בלבד

ולכן יש להזדרז ולהירשם אם יש לך עניין להשתתף בה

בימים אלה אני מלווה זוגות ויחידים בנתיב התפתחותם,

כך שיוכלו לקום בכיף יותר כל בוקר,

וללכת לישון בסיפוק ובמלאות, תוך שמחת הגילוי את עצמם.

מזמינה אותך להיות חלק מהחגיגה ולהירשם לאחת מהסדנאות !

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

מה תמיד (!) אפשר לעשות כשמשהו מעצבן / מעציב / מתסכל בקשר הזוגי.. כך שזה יהיה אפקטיבי !

תמיד, אבל תמיד תמיד,

כשמשהו קשה לי / לא נעים / מעצבן אותי / מרגיש לי לא טוב..

כן.. גם אם זה קורה - כשהוא מזמין את אחותו בלי לתאם אתי ואני מתעצבנת

וגם אם זה כשהוא חוזר מאוחר מהעבודה למרות שהוא יודע שאני צריכה אותו קודם,

וגם אם זה הפרצוף החמוץ שהוא עושה כשהוא מגיע ואין אוכל –

זה שמכווץ אותי ועושה לי חשק להיעלם לגמרי..

או זה שמרתיח אותי שהוא לא מכניס את הכוס למדיח,

וזה שאני כל הזמן מצפה והוא כל הזמן מאכזב אותי,

וגם חוסר האונים הבלתי נסבל שאני מרגישה מידי פעם כשאנחנו רבים

והוא בוחר בשתיקה שנמשכת שבועות,

מבוצר בתוך עצמו כבתוך חומה כשאני מתדפקת עליה לשווא ,

ולצורך העניין... גם 'סתם' העובדה שאני מרגישה מרוחקת ממנו והייתי רוצה –

לפחות ככה אני מאמינה – להרגיש יותר את הביחד..

בכל המקרים הללו..

בנוסף למה שעובר לי בראש,

עובר לי גם משהו ברגש..

ונמצא שם גם משהו מאד דומיננטי בגוף – ברמת התחושה.

נכון, לא תמיד אני מודעת להם,

הרי מילדות, כל המקרים בהם חווינו חוסר אונים, וקושי רגשי,

ולא היה שם מי שיעזור לנו, יחבק אותנו, וילמד אותנו איך לעבד אותם,

לימדו אותנו להדחיק / להכחיש או בצורה אחרת – להתנתק מהרגש

שהיה בלתי נסבל..

ומאחר וגוף ורגש מחוברים.. נולד מכאן הניתוק מהגוף, (ו.. כן – מהאדמה..)

כך, רובנו מסתובבים בעולם עם ראש עמוס/ עסוק/ ועובד ללא הפסק,

בניתוק כזה או אחר מהרגש ומהגוף,

ובכל פעם שעולה קושי רגשי,

אנחנו מהאוטומט שוב הולכים לראש, מנסים משם להביא 'פתרון',

שפעמים רבות נשמע כמו "הכל בגללו... אילו רק היה ... "

ולשווא,

כיוון שהשכל לא באמת יכול לבוא לעזרנו פה.. לפחות לא כשהוא לבד..

אז מה כן ?

נכון, התשובה בגוף השאלה וההקדמה לה..

כדי שאוכל לרפא, לספק, להרגיע, ולהיות באמת בן/ת אדם מאושר –

אני מוזמנת לפנות פנימה, אל הגוף, אל הרגש,

או אז – השכל מופיע כתודעה ערה –

ושלושתם יחד – הרובד הפיזי, הרגשי והמנטלי

(ליתר דיוק כאן מצטרפת אליהם הרוח –

הרביעית וכשאני מלווה תהליכים כאלה היא מועצמת על ידי ההילינג)

ארבעת הרבדים משתפים פעולה להתמרה וריפוי.

תמיד, אבל תמיד – מציעה לשים לב מעכשיו..

כשמשהו מעצבן / מציק / מעליב / מדכא / מייאש או כל חוסר אונים אחר..

יש שם גם תחושה דומיננטית בגוף שצועקת ה צ י ל ו !

וכשאנחנו נענים לה, ובמקום לרוץ עם האוטומטים לראש,

מורידים את האנרגיה ואת תשומת הלב אל הגוף,

מאפשרים לתחושה להיות ומתבוננים בלי שיפוט במה שיש שם..

קורה הנס –

נס ההתמרה.

אפשר ברמת התחושה ממש להרגיש את השחרור וההרפיה,

והכובד שרבץ לי על הלב שנים על גבי שנים,

או חנק לי את הגרון, או הכביד על השכמות..

נעלם לו ומוחלף בתחושה נעימה, מאפשרת, קלילה וחיונית.

השבוע היתה לי הזכות ללוות לא מעט תהליכים שכאלה

ובשניים מהם קרה משהו מרגש כל כך שאני מביאה אותו לכאן –

אחד מהם עלה סביב הקושי להתנהל בעימותים -

כילד הוא ידע רק דרך אחת להתמודד עם עימות – היא באלימות,

ומאחר והחליט שלא לנהוג באלימות לעולם, אך לא ידע כל דרך אחרת

להביע את דעתו בתוך עימות, נוצרה שם חסימה שהתבטאה בגוף

כתחושה של בלון שלוחץ על בית החזה במעלה הגרון

וחוסם את הביטוי במובנים רבים .

(נכון.. הוא לא היה מודע לה עד שהפניתי את תשומת ליבו לשם.. )

לאורך תהליך הריפוי, הגיעו תובנות, ולכשהתאפשר הריפוי –

הבלון הפך ל 3 גולות משחק קטנות, שהפכו לגולה אחת קטנה עוד יותר.

אותו גוש מעיק וחוסם – השתחרר ואפשר לקול האותנטי, החיוני, הקליל של הילד

לחזור בשובבות ובשמחה לעצמו.

באופן דומה בתהליך אחר, היא חשה ב'גוש' שהיה דמוי ברזל,

והעיק ולחץ והכאיב בבית החזה,

וזה - הפך בעיני רוחה תוך כדי תהליך ההתמרה ל 5 אבנים ...

אותה החסימה שלא אפשרה לה להשמיע ולהקשיב לקולה האותנטי

הביאה באופן סמלי את עצמה מחדש כמשחק שלכאורה בנוי מאותו החומר – ברזל,

אך למעשה מאפשר לה לבטא את האיכויות שלה, את העוצמה שלה,

ולהאמין בקול שלה ובתחושות הבטן האותנטיות שמילדות היו לה

וחוויות אלו ואחרות ערערו את האמון שלה בהן, אך לא עוד !.

הקול שלה והאמון בו חוזר להשמיע עצמו.

תהליכים קסומים, מקסימים ומרגשים שמאפשרים

מעבר להקלה ולשחרור, צמיחה אמיתית אל מקום בוגר

שאוהב את עצמו יותר ויותר ומכאן יכול באמת לאהוב את האחר.

אם זה מדבר אליך והיית רוצה ליצור שינוי בחייך ,

אלו הם התהליכים אליהם אני מכווננת בימים אלו.

אני נעזרת בתהליכי הריפוי הללו גם במפגשים הזוגיים

(לרבות הסדנה שבה 6 תהליכים ביומיים !!)

וגם במפגשים האישיים – מה שמאפשר שינוי אמיתי ומהיר מאד בכל קנה מידה.

שיהיה לך שבוע נפלא,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

מה עושים עם אותו נושא שחוזר על עצמו ולא נפתר בינינו והאם זה סימן שחבל על הזמן ???

כמה אני שומעת משפטים כגון :

"אם רק היה חוזר הביתה כל ערב בזמן
הכל היה נראה אחרת.. "
או
"..אם רק היתה יותר חמה אלי ונוגעת... "
או
".. אם רק היה לנו יותר סקס הייתי חי עם כל השאר בקלות.. "

אצל רבים מאתנו יש איזה ׳אם רק׳ אחד משמעותי
שחוזר על עצמו ללא פתרון לאורך השנים בהן אנחנו חיים יחד
ומגביר את התסכול של כל אחד מאתנו עד שהוא נהיה בלתי נסבל לשני הצדדים
ומרגיש לנו כאילו - אילו היה נפתר הכל היה טוב יותר..

כזה נושא שכל פעם שהוא רק מוזכר.. האוזניים מזדקרות,
יצר הלחימה מוכן לפעולה והאש בוערת..

אז נכון שהכי טבעי לחשוב –
ש".. אם זה כל כך עיקש ולא הצלחנו עד כה - חבל על הזמן זה כנראה לא אפשרי. "

ובכל זאת, דווקא פה אני רוצה להציג אפשרות נוספת ולומר -
שלרוב, זה לא אומר שהצד השני לא רוצה (!!)
זה גם לא בהכרח אומר שזה לא פתיר ..

זה כנראה אומר כן - שהנושא מורכב ומכיל מן הסתם
כל מיני עניינים צדדיים לכאורה
שלמעשה מסתירים מעינינו את הפתרון.

הרי בהגדרה, לפחות חלק מהדברים שצד אחד הכי / כל כך רוצה שיקרה, 
לצד השני הכי קשה לתת..
וזה נובע מעצם הבחירה שלנו (שלרוב אינה מודעת ) בבן/ת הזוג

לא, אנחנו לא רוצים פשרה .
לא רוצים שכל אחד יתאמץ קצת לקראת האחר ולו רק בגלל שזה פתרון שלרוב
לא יחזיק לאורך זמן ועשוי ליצור תסכול אף גדול יותר מבלעדי הפשרה.
(ועוד סיבות אחרות..)

אנחנו כן רוצים להגיע לפתרון אמיתי , לריפוי מן השורש.

לא תמיד אנחנו יודעים מהו מראש ,
כיוון ששני הצדדים בתחילת הדרך אל הפתרון
מעורפלים ומעורבלים בתוך המורכבות
ולא יכולים לראות מה באמת יניח את דעתם
והם רואים 'דרך הפצע' - המקום הלא פתור שמסלף
ומעוות את התמונה (גם הרצויה).

לכן, לפעמים הדרך האפקטיבית, יכולה להיות כזו שהולכת מסביב,
ועוברת דרך עניינים משיקים ,
ולאט לאט תוך ריפוי והתרת הקשרים שמסביב, התמונה מתבהרת
ומתאפשר פתרון של הסבך כולו.

קצת כמו לפרום קשר מסובך מאד בשרשרת -
מתחילים מהקצוות, מתירים אט אט
התמונה מתבהרת וגם הדרך אל הפתרון
של לב התסבוכת נראית ברורה מאליה

נכון שהכי היינו רוצים שדווקא הנושא הזה ייפתר, ועכשיו (!)
כי הוא כל כך מציק לנו..
אלא שלפעמים המורכבות לא מאפשרת לנו לגשת 'מיד לעניין'
ויש לנו כמה איגופים לעשות לפני שמגיעים אליו..
מן הסתם.. אז – כשכבר נגיע, לא נצטרך להפשיל שרוולים..
וזה יקרה הרבה יותר בקלות ובפשטות..

בכל מקרה בעודנו מאגפים.. נורא חשוב להצטייד ב:

• אמון בדרך – שמשמעו בעיקר - כמה שפחות להתריס בייאוש כלפי האחר – זה מאד מחליש אותו/ה, ומייצר בדיוק את ההיפך ממה שאנחנו באמת באמת רוצים ..

• בכל פעם שהוא מגיע – היאוש .. במקום לבטא אותו החוצה .. - לנשום פנימה ולעבור דרך מה שעולה – כי זו בדיוק ההזדמנות שלי לפגוש את המקומות חסרי האמון, החלשים, הפגועים ולהביא להם מרפא ותקווה ומן ידיעה פנימית שאני יכולה לבחור לחיות באמון, שאמון הוא מנת חלקי, וזו הדרך להרגיע את הספקות ולסלול את האמון בעצמי, בדרך ובבן/ת הזוג.

• להזכיר לעצמי ולדעת שהכל בסדר, באשר נתקדם – הקיום שלי בטוח והכל בסדר –הבטחה שתתמוך בתהליך בניית האמון ולחלופין תקבל ממנו 'הזנה'.

בהצלחה !

מאחלת לך שהצמיחה שלכם בתוך הקשר הזוגי
תהיה תוך שיתוף פעולה , הדדיות ובזרימה,

ויחד תסללו את הדרך לחברות משמחת שאין דומה לה.

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

אגב –
דרך נפלאה לאיגופים הללו היא באמצעות הערכה להתפתחות זוגית,
מתנה נפלאה לשנה החדשה, כדי שזו תהיה הטובה ביותר שהיתה לכם ever עד כה..
בלחיצה כאן לפרטים נוספים ולרכישה, התמונה פה מטה, אולי צריך לאשר הצגת תמונות כדי לראותה..

למה לעשות את זה ב 6 שבועות אם אפשר לעשות צעד משמעותי כל כך ביומיים (!!) וגם בשני שליש מחיר ..

אם ממילא אתם מחפשים שינוי,

וכבר ברור לשניכם שאתם לא מוותרים על הקשר שלכם,

לפחות לא כרגע..

כי אמנם לא קל יחד אבל הבנתם שהקושי הוא פנימי

ויחד תוכלו לעבור תהליך של צמיחה אישית..

אז במקום ללכת 6 שבועות לטיפול,

ובין פגישה לפגישה ללכת 2 צעדים אחורה..

כי מה לעשות.. לא מספיקים לפתור הכל בפגישה אחת

ונותרים המון מתחים באוויר שמפילים אותנו לתוך הבורות הללו שוב ושוב..

אני מזמינה אתכם לא למתוח את זה על פני שבועות..

ולבוא ליומיים משמעותיים של סדנה !

ביומיים האלה נכון שלא נפתור את כלללל הבעיות,

אבל נעבור כברת דרך משמעותית כל כך קדימה

שאתם יוצאים מהסדנה במקום אחר , כשיש מסה קריטית של ריפוי,

כשיש שיח אחר, מוכנות משני הצדדים

והבנה וגם כלים איתם אתם יכולים לפתור אי הסכמות - כשהן עולות.

למרות שהסדנה מכילה 6 מפגשים טיפוליים

ועוד מלא מלא תוכן בתובנות משנות חיים

ומשנות נקודת מבט..

העלות שלה היא לא 6 *330 ₪ = 1980

אלא 1250 ₪ בלבד !

(אפשר לשלם ב 3 תשלומים)

וזה כולל :

• ארוחת צהריים,
• הדרכה מוקלטת למקרה שתירצו להיעזר ולהיזכר בבית של שיח זוגי מודע
• והקלטה של כל התכנים שמקבלים בסדנה,

הכללל הולך אתכם הביתה !.

וגם יש 100% אחריות על כספך -
אם בסיום הערב הראשון תראו שזה לא מתאים לכם -
תקבלו את כספכם במלואו בחזרה !

לפני ראש השנה זה זמן מושלם לעשות דרך יחד,

השמיים והארץ משתפים אתנו פעולה,

ומשהו באווירת החג, אם תרצו - באנרגיה עוזר לנו לעזור לעצמנו.

מצפה להתרגש אתכם בסדנה הפרטית או הקבוצתית,

לפרטים נוספים על הסדנה והרשמה, יש ללחוץ פה.

מחוייבת לאהבה,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.