"סוף סוף הבנתי למה כל כך מעצבן אותה שאני שותק ויותר מזה – אני מוצא את המילים שהלכו לי לאיבוד תמיד.."

כך סיפר לי ירון כמה שבועות אחרי הסדנה,

כשהתקשר לומר לי תודה על שהחזרתי לו את אהובתו משכבר..

"מה..,  זה קסם?"

את אולי שואלת,

"סדנה קצרה כזו וכל הבעיות נפתרות?"

אז הנה מה שיש לי לומר לך –

יש כמה דברים שקריטי להבין

וכשמבינים אותם, והם מוטמעים ומופנמים -

(לא רק נכנסים מאוזן אחת ויוצאים מהשנייה,

לא רק בשכל, אלא הבנה מה💙💙💙💙)

אז..

הקשר שביניכם נהיה כמו שאת מייחלת לו,

יש ביניכם הבנה, 

שיתוף, 

הדדיות,

אז...

אתם מוצאים את עצמכם באים בטוב זה לזו,

באופן מפתיע,

אתם מצליחים לדבר, 

מרגישים שמבינים אתכם,

מתבססת ביניכם הידיעה הזו "היא/הוא פה בשבילי"

(לא סתם ככותרת ריקה אלא כמציאות)

כי אחרת, כשאני אומרת מה חשוב לי

והוא שומע שהוא אשם בזה שאני מתוסכלת 

ומוצף מהתסכול שלי שמתערבב עם האשמה

נהיה בלגן. 

לא שאפשר לשפוט אותו על זה

כי איך שאני מדברת כשאני מתוסכלת 

עשוי בהחלט להדליק את חיישני ה ׳סכנה׳ 

ולעורר שליפת ציפורניים, חבישת קסדות וכניסה להיכון

כלומר,

כשאנחנו מדברים מתוך התסכול

(ואחרת- אף אחד לא מלמד אותנו וזה מה שאנחנו לומדים יחד)

אי אפשר באמת להקשיב.

מנגנוני ההישרדות שלנו נכנסים לפעולה 

ומה שקורה בינינו יותר דומה לקרב מאשר לשיחה

מעניין להבין שפיזיולוגית, 

כשמערכת ההישרדות שלנו נכנסת לפעולה,

כלומר כשאנחנו חווים סכנה,

הדם זורם מהקורטקס - שם החלק התבוני של המוח 

אל המוח הקדמון- החלק הפרימיטיבי שאחראי על ההישרדות

ובפועל אנחנו פשוט פחות חכמים   

אז הנה משהו שקריטי להבין- 
יש חשיבות -
לקבל כלי שמלמד אותנו איך לדבר,

ומעבר לזה קריטי-
הוא לעבור דרך שמאפשרת לנו לעבור ממוד של הישרדות למוד של איכות,
כלומר להיות במקום שמסוגל להשתמש בכלי.

ואת שני אלה אתם מקבלים בסדנה.

לא, זו לא עוד סדנה.. עם תכנים שאפשר לקרוא באינטרנט..

ולא.. 

לא תקבלו רשימת 'עשה ואל תעשה'..

זו סדנה בה אני מביאה תכנים 

שבכל פעם מחדש,

אני נפעמת לראות איך נפקחות מולם העיניים,

איך החיוך מתיישב,

בכל פעם מחדש,

אני מוקסמת מצלילי האסימונים שנופלים

"גלינג גלינג"

שמצלצלים כשהדברים מסתדרים פתאום.

אז נכון,

זה לא מספיק להבין את הדברים,

ולכן-

מעבר לתוכן שמועבר 

(שבכל פעם מחדש שואלים אותי "איך לא מלמדים את זה בבית ספר? זה א'-ב' של תקשורת"..)

נעבור תהליך טרנספורמטיבי

שמאפשר לתכנים המנטליים

להיספג בעומק, שמאפשר לנו להבין מהלב,

לשחרר את המיותר (כעסים, אכזבות, תסכולים)

ולהתמלא בתקווה מהדרך שנפרסת לפנינו.

וכל זה קורה תוך כדי שכל אחד מבני הזוג 

חוצה את הגשר אל לב של אהובתו/ו

גם ריפוי אישי וטרנספורמציה

וגם חיבור עוצמתי ביניכם!

ככה, נוצר חיבור בין תודעה ללב,

וכשחיבור שכזה נוצר,

אז - הפוטנציאל להתרחשותם של קסמים נוסק אל על

והם פשוט קורים

כמו שכתבה רותי אחרי שעברה עם האיש שלה תהליך באותה הדרך:

והנה עוד מה שקרה אחרי כמה שעות עם התכנים והכלים הללו:

מעבר לזה,

ככל שאני חושבת על זה יותר,

אני מוצאת שזה יכול להיות מושלם 

להמשיך את המפגשים הללו,

אחת לחודש

וככה – במשך 9 חודשים,

ממפגש חודשי למפגש חודשי

אתם עוברים ממוד של הישרדות,

של הילחם / היכנע/ ברח

למוד של איכות, של בחירה,

של סקרנות וקבלה,

שם - האהבה יכולה לשוב ולפרוח.

אין צורך להתחייב מראש לכל המפגשים,

אלא להגיע למפגש הראשון

זה שיתקיים ב 4.5.18,

לטעום, לבדוק שאנחנו מתאימים,

ורק כשזה נכון,

אחרי שטעמתם ואתם יודעים במה מדובר,

רק אז נבחר את המשך הדרך.

(מציינת שיש אפשרות להמשך

למקרה שברור לכם שיש רצון לתהליך ממושך,)

אחרי הכל -

בזוגיות שלנו אנחנו פוגשים את עצמנו

והנה לנו כלים נפלאים למצות את המפגש הזה (עם עצמנו)

לצמיחה וחיבור,

למימוש הכמיהות העמוקות שלנו

ומתוך השלם שכל אחד מאתנו צומח להיות,

להזין קשר זוגי משודרג ומשמח!

ממילא.. יש אחריות,

(100% - לא מוצא חן אחרי שעה > נפרדים כידידים)

כך שאין לך מה להפסיד !

פשוט להירשם פה.

מצפה לכם 💚

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

נ.ב
כמובן שאפשר לעבור את התהליך הזה גם באופן פרטני.
לפרטים כתבו לי למייל galitel2@gmail.com 

3 רעיונות לשדרוג הזוגיות (בעצמכם) בקלות בפשטות ובהנאה

finding your solemate is super easy

learning to live whith him - that takes work!

(Arielle Ford)

עם זאת,
ישנן דרכים שמובילות לשם
ואם ישנה מוכנות להתחייב לכך, זה יכול להיות כיף וממלא!

אז הנה לך
3 רעיונות פשוטים ומהנים לשדרוג הזוגיות:

1.
תנו כל יום 5 מחמאות אחד לשני,
כל יום מחמאות חדשות ושונות,
כן, כל יום!, וכן, 5 חדשות כל יום.

אם תפנו לכם זמן קבוע לכך כשפנוי לשניכם,
ותקדישו אותו לשם כך,
תוכלו להרגיש במהרה כמה זה משמעותי לקשר שלכם!.

רגע.. בלי להוסיף אחרי המחמאות "אבל" (!)

רק להתמלא מלתת אותן ומלקבל אותן,
זה לא תמיד קל, ולא תמיד ב 'רגיל' שלנו
ובכל זאת - יש פה הזמנה ששווה לתת לה צ'אנס,
הזדמנות שמשתלמת וחוזרת אלינו בגדול.

כמובן, שאם ישנם כעסים ואכזבות שלא עובדו
יש מקום להתייחס אליהם, אבל לא בזמן שמוקדש להערכה.
את הזמן הזה הקדישו לטוב שאתם רואים זה בזו.

2. אם משהו במה שעשה פגע בך,
בדקי האם אפשרי לך במקום להגיב מיד,
לחת לזה לשקוע קצת,
אולי לישון על זה בלילה,
ולמחרת בבוקר לפנות אליו כך:

"בוקר טוב (אפילו בשם החיבה שלו),
יש לי בעיה ואני אשמח אם תעזור לי לפתור אותה,
יש מצב שתמצא 10 דקות היום?"

אם הוא מציע לעשות זאת עכשיו, לא להתפתות לכך,

בזמן שקבעתם לדבר, לפנות אליו כך:
"אתה יודע, אני יודעת שאתה אוהב אותי,
ואני מאמינה בכל ליבי שלא תעשה שום דבר כדי לפגוע בי בכוונה,
אבל אתמול בלילה כשאמרת ..... הרגשתי ....."
ואז לשתוק,
ולתת לו להגיב.

בלי להמשיך לדבר,
לתת לו להגיב,
בלי להאשים, בלי לבקר, בלי שיפוט,
רק להביא את מה שעלה בכם מתוך כבוד לעצמכם ולבן הזוג

3. עלינו לזכור שכולנו בסופו של דבר רוצים את אותו הדבר,
להרגיש אהובים שמקבלים אותנו כמו שאנחנו

עם זאת כל אחד מאתנו שונה,
אנחנו לא יכולים לשפוט אחד את השני על השוני בינינו!

לכל זוג יש לפחות 9 דברים בהם הם שונים זה מזו,
וזה נורמלי שאת אוהבת שחם בבית והוא שקר,
שאת מבולגנת והוא מסודר
שאת רוצה סקס אחת לחודש והוא כל שעתיים

זה נורמלי,
אלא שאנחנו מתייחסים לשוני הזה מאתנו כאילו זה לא בסדר,

והאמת היא שכשנקודת המבט מניחה לשוני להיות
ולא מבקרת אותו,
ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים,
כשיושבים יחד 
במקום לבזבז את כל החיים באכזבה ותסכול שהוא לא ישתנה

הם לא באמת צריכים להשתנות

אלא אולי להבין מה מקור השוני,
ולמצוא סקרנות ואמפטיה לגביהם.

כך או כך ללא הביקורת והאשמה,

ללא אמוציות שמכבידות יש המון אפשרויות לפתרונות

שיאפשרו לנו למצוא דרכים יצירתיים לספק את הצרכים שלנו

אהבה היא התנהגות,

היא בחירה,

החלטה

הרגל שמתאמנים בו - פרקטיקה,

ויש גם רגשות מעורבים בה,

אבל זה שלא תמיד מרגישים אותם לא אומר שאין אהבה.

(מבוסס על הרצאה של Arielle Ford)

אם אתם מרגישים צורך לקבל עזרה
כדי להצליח לתקשר כך,
ישנה דרך מופלאה בה אני מלווה זוגות לשם, 
(וגם יחידים כשבן הזוג לא מעוניין לשתף פעולה,)

אשמח להיות שם בשבילכם

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

מה לעשות כשלא מצליחים לדבר בלי לריב?

"אנחנו לא מתקשרים,

כל מה שאני אומרת הוא מבין הפוך

ובלי שאני מבינה מאיפה זה בא-

מתחילה מריבה על כלום,

אני ממש חסרת אונים.."

כך { סיפרה לי השבוע,

ישנם מצבים בין בני זוג,

בעיקר אחרי שהצטברו כמה וכמה אכזבות ביניהם

שזה נשמע כך ומרגיש כאילו "אין עם מי לדבר"

העניין הוא שזה חלק מובנה בשלבים שהאהבה עוברת:

בתקופת ההתאהבות אנחנו רואים וחווים

רק מה שאנחנו רוצים לחוות,

כאילו דרך מסך שצובע הכל בוורוד,

מן פנטזיה נפלאה שכזו,

לאורך זמן, בעיקר כשאנחנו מתחייבים זה לזו,

מתחילים להופיע אותם החלקים שלא ראינו קודם,

ויחד אתם מתחילות להגיע אכזבות,

האכזבות הללו כאילו בונות חומה בינינו,

כל אכזבה מוסיפה לבנה לחומה,

בין אם נאמרה ובין אם לא,

אם לא עיבדנו את הנושא ופתרנו אותו מהשורש,

החומה הולכת וגדלה,

ואז אנחנו שוב רואים וחווים את בן הזוג

בצורה שונה מהמציאות 

רק שהפעם בחשדנות וספק,

מתוך הפחד להיפגע שוב,

כך שכשהיא מדברת על משהו –

הוא מראש מכין את מנגנוני ההגנה שלו

ולא לגמרי מקשיב למה שהיא אומרת 

אלא יותר למה שהוא שמע.. (או חשב ששמע..)

משם למריבה הדרך לא ארוכה..

אז מה אפשר לעשות כשזה קורה?

*** 

אומר את האמת שהסיכוי להצליח 

לצאת מזה ללא מישהו מקצועי שלישי

קטן בעיני בגלל הנפיצות,

ובכל זאת –

למקרים שעדיין לא בשלו לקבל הנחייה ובהירות מגורם שלישי,

הנה כמה קווים מנחים לשיחה:

ראשית אני מציעה לך לשבת לבד עם עצמך.

לבחון מה קורה בתוכך-

לייצר בהירות

לבדוק מה את מרגישה,

מה נמצא מתחת לכעס אם ישנו,

מהו הצורך העמוק שלך

להרגיע פנימה, להתחבר לקול הפנימי

ומתוך שקט לנסח לך מה את רוצה לומר לו

הדגש – פחות להשתמש ב"אתה..."

להקפיד לדבר על מה שאת מרגישה,

ובעיקר על מה שאת רוצה ומתגעגעת אליו,

לא ממקום מתלונן,

אלא ממקום שרוצה שינוי ומוכן ללכת צעד לשם,

ממקום פתוח

למשל:

אני מרגישה שבזמן האחרון קשה לנו לדבר,

אני יודעת שיש בינינו חיבור חזק וחבל לי מאד שזה קורה,

קשה לי כשאנחנו רבים,

קשה לי כשאני מרגישה לא מובנת,

זה מתסכל אותי ומשאיר אותי חסרת אונים,

מה שהייתי רוצה מאד זה...

כי אז ארגיש...

מה אתה חושב ומרגיש על זה?

ברור לי שככל שמעבדים את האישויים 

שכל סיטואציה כזו מעלה

(מה שאני מלמדת בתהליכים פרטניים וזוגיים)

כך קל יותר לנהל שיחה כזו

וברור לי שככל שמעבדים את האישויים הללו

בני הזוג ימצאו את עצמם במקום חדש,

עם פחות ופחות אכזבות, 

פחות ופחות לבנים בקיר שנבנה ביניהם

ויותר ויותר הקשבה ואהבה

אז למי שזה כבר מתאים –

ישנה דרך סלולה וברורה איך להגיע לשם

והיא מופלאה, והרבה יותר נעימה, מהירה ואפקטיבית

ממה שאפשר להעלות על הדעת,

כל בפרטים בלחיצה כאן.

ולמי שעוד לא, קחי לך כמה דקות

עם ההנחיה הכתובה מעלה,

בהצלחה!

פה בשבילך אם יש לך שאלות,

הרגישי חופשי לשאול, מבטיחה לענות.

המשך שבוע טוב,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובעיקר את זו שממך אליך

עדכונים:

קבוצת הצמיחה לנשים יוצאת לדרך

המפגש הראשון קורה ביום א' הקרוב 4.2.18

בניר ישראל

19:30-21:30

אם זה מהדהד לך נכון – בואי!

תוכלי להחליט אם לצאת למסע המשותף הזה 

בסוף המפגש הראשון

ועוד הפתעה -

נפתחת קבוצת בוקר נוספת במודיעין!

החל מה 14.2

להתראות!

האמת על טיפול זוגי שלא נחשפה בתכנית של אמנון לוי

השבוע היתה בטלויזיה תכנית (של אמנון לוי) על טיפול זוגי.

וואוו... איך שאני התאכזבתי..

עד כדי כך, שבאיזה שהוא שלב זה היה כל כך לא לעניין,

שפשוט כיביתי את הטלוויזיה.

אולי זה היה מכוון, 

אולי היתה אג'נדה לבמאי וזה מה שרצה להראות,

אולי פשוט באמת כמו שאני מבינה שוב ושוב -

האמת הזו שברורה לי כל כך היום,

כן,

 זו שגם אני לא ממש ידעתי כשאני בעצמי

כמעט התגרשתי לפני 7 שנים (!! ואוו איך שהזמן עובר כשנהנים בביחד המחודש שלנו)

אולי האמת הזו באמת לא מספיק נהירה..

שאפילו כשעושים תכנית טלויזיה על טיפול זוגי,

היא לא נחשפת..

כמה חצאי אמיתות ועיוות של התמונה מוצגים לנו

במדיות השונות כמו גם בתכנית הזו.

(וסליחה עם כל הנוגעים בדבר, יכול להיות שהם מטפלים נפלאים אני מתייחסת רק למה שהוצג)

חצאי אמיתות שמועברות לנו עם העיוות

דרך תכניות טלוויזיה, סדרות, סרטים, ספרים וכו'..

מנקודת המבט של הדרך בה אני עובדת,

בהגדרה, אנחנו נימשך למי שיהיה לנו קשה לחיות אתו (!)

וגם

כל מה שיהיה לנו קשה אתו, תמיד, אבל תמיד קשור אלינו ולא אל בן הזוג

(הפסקה האחרונה שווה קריאה נוספת)

אפילו אם היתה בגידה, כמו שקרה לאחד מהזוגות בתכנית,

ועולה קושי לבנות את האמון מחדש,

בתהליך של בניית האמון חשוב לשים לב

למה ששני הצדדים הביאו לפני הבגידה,

בלי אשמים,

שניהם צודקים באותה המידה,

באיזה אופן שניהם בגדו בעצמם לפני כן ?

באיזה אופן שניהם בגדו זה בזה?

באיזו מידה התקיים אם בכלל אמון אמיתי לפני כן?

ובאיזו צורה? האם זה היה אמון טוטאלי?, חוסר אמון טוטאלי? קצת מזה וקצת מזה?

ושלא תחשבי לרגע שאני מקבלת בהבנה את הבגידה,

ולא, ממש לא נותנת לגיטימציה לכך,

זו בהחלט אחת החוויות הקשות אם לא ה'.. להיות בצד הנבגד,

ובכל זאת לשניהם היה חלק בדינמיקה הדועכת,

ולמעלה מזה..

סביר להניח שלשניהם יש עניין לא פתור עם נושא האמון

בינינו.. למי אין?

תהליך מעצים ושלם לוקח בחשבון את מה שהיה שם לפני,

פותר את העניינים שהובילו לבגידה, או למשבר בכלל

וגם את אלה שמשמרים את חוסר האמון

כך שבני הזוג לא רק מנקים את הכעסים שהיו לפני ואחרי המשבר,

אלא גם בונים ומחזקים את האמון ביניהם.

בעצם כל מה שהתעורר בתוכה בעקבות הבגידה,

יושב על מקומות לא פתורים שמתקיימים בתוכה עוד לפני שהכירה אותו,

על פצעים ישנים שגם אם הם מודחקים, הם כמו מגנט

שמייצר שוב ושוב חוויות דומות שמוסיפות עוד ועוד שכבות למגנט,

כשלוקחים את העניין, ומעבדים אותו לשורשו,

כמו מנטרלים את המגנט

כך שחוויות דומות יקרו פחות ופחות,

ואותו "the story of her life" ישתנה סוף סוף לסיפור מזין ומשמח יותר

כשכבר תוך כדי התהליך מורגשות הקלה ושחרור (ממש פיזית)

אם התהליך הזוגי נשאר במישור של הצדק (שבצדו השני יש אשמה)
נוצר מצב ששני בני הזוג מתבצרים כל אחד בעמדתו
מתוך הצורך להישאר הצודק, גם אם זה אומר הקורבן הצודק..

התהליך כזה של ריפוי,
במקום להישאר קורבן המציאות של "הוא עושה לי"  ו"הוא לא עושה..."

כמו ניתן לכל אחד מבני הזוג השרביט 

לחיות את חייהם מתוך חוסן ושקט פנימי. 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בעיני, זה לא נכון ש:

"אם אנחנו רבים כל כך, אז אולי אנחנו לא מתאימים.."

אלא להיפך:

ככל שאנחנו רבים יותר זה רק מוכיח שאנחנו כן מתאימים!

כן, כן,

זה רק מוכיח שאנחנו יודעים בדיוק איפה ללחוץ כדי להטריף אחד את השני.

שאלת השאלות היא איך להצליח לייצר מצב שההתאמה הזו

גם מרגישה כמו התאמה ולא מתישה אותנו כל כך?

מהניסיון שלי, זה עובד בצורה מופלאה ומרגשת

בדרך בה אני עובדת,

בדרך הזו מתקיים שילוב בין

מצב שבו כל אחד יכול להביא את מה שעובר עליו

(לא ממקום מאשים, אלא במה שנקרא I POSITION)

כך שהאחר יכול להקשיב,

כך שמתחדש שוב החיבור בין הלבבות,

לבין תהליך אישי טרנספורמטיבי שכל אחד עובר

ומרפא ופותר מקומות לא פתורים בתוכו

ככה שאנחנו לא רק מבינים את האחר ואמפטיים לצורך שלו,

אלא גם ממש מוצאים את עצמנו מגיבים אחרת. מתוך בחירה.

לדוגמא הוא גם יכול ממש להבין שהיא זקוקה לאוזן הקשבת שלו,

ובעקבות התהליך הוא אשכרה יכול 'לבוא לקראתה'

ולמצוא את עצמו קשוב הרבה יותר מבעבר,

כי הטרנספורמציה שעבר שחררה בו את ההתנגדות שהיתה לו להביא קשב,

ובעצם הוא נוכח שזה 'לטובתו' הגבוהה האישית להיות קשוב יותר.

בקיצור

כוווולם מרוויחים!

הלבבות נפתחים,

וחיבור מרענן ומשמח מתחדש ונוצר!

אז למה מחכים?

לפעמים שהזמן יעשה את שלו

למרות שהוא עושה בדיוק ההיפך,

לפעמים שהוא יעשה את הצעד הראשון

ובעצם – למה ? הרי אולי גם הוא מחכה שהיא תעשה את הצעד הראשון...

לפעמים כי לא באמת רוצים בשינוי,

או פוחדים להתאכזב?

או לא מאמינים שאפשר..

(זה לצערי מה שהתכנית הטלוויזיונית חיזקה):-(

אז בתור מי שהיתה בכל אחד מאלה

והייתה צריכה לעבור מדורי גיהינום ושברון לב על כל מה שמשתמע מכך,

בגלל שחיכיתי וחיכיתי.. עד שזה פשוט התפרק,

כדי למנוע ולו למי מכם את הסבל המיותר הזה

אני כותבת היום:

אפשר בהחלט!

זה הרבה יותר פשוט ממה שניתן לתאר,

קצר מכדי להאמין (יומיים, 12 שעות(!)

זול בכל קנה מידה של תהליכים זוגיים

ובטח ובטח בקנה מידה של מחיר במקרה של פרידה..

רק צריך להגיד "אני", "אנחנו" ולהגיע.

פרטים נוספים בלחיצה פה

פה בשבילכם,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן