בעקבות המצב - מה שאני יכולה לעשות בשבילך :

האמת שגם אני... גרה בניר ישראל - מושב קטן ליד אשקלון, וגם - ממש לא רחוק מעזה.. :-) אך בימים אלה שהאזעקות מחרישות בכל הארץ.. חשבתי לנכון לפנות אליך באשר את ולהציע תמיכה : אחד הצלילים המחרידים הוא הצליל של האזעקה. אין מה לומר - הצליל הזה מצליח לעשות את העבודה ולהזעיק אותנו במהירות האפשרית למקום ממוגן.. העניין הוא שאחרי שרצנו, שמענו אולי גם את הבומים, ואנחנו כבר יכולים לחזור אל השגרה - חשוב לפרק את המתח שנותר בגוף - מה שרובנו לא עושים.. מן הסתם, כשיש עוד ועוד ימים של 'מדינה תחת אש' כשיש עוד ועוד אזעקות, המתח מצטבר והולך ונותר אגור בגוף שלנו - ובלשון המעטה לא תורם להתנהלות שלנו. זה יכול להופיע כחוסר שקט, עד כדי נטייה להתפרצויות, אולי כקושי להירדם בלילות, לפעמים כחרדה או באופנים מעיקים אחרים . אז ראשית - הנה לך דרך לפרוק ולו חלק מהמתח הזה שמצטבר בגוף - לשים לב לפחד שעולה ולקבל אותו - הרי זה הכי טבעי בעולם.. ומיד כשיוצאים מהממ"ד, לנשום באנחת רווחה קולנית - בכיוון של פורקן. אפשר ללוות את האנחה בניעור ידיים ורגליים - וגם משם לפרוק אם יש שאריות של מתח. ולמי מכם שזה לא מספיק לו ומרגיש צורך באיזון אנרגטי - אני מפנה במיוחד השבוע מקום ל 5 פגישות , אותן ניתן לקבל באופן חד פעמי תמורת 150 ש"ח בלבד לפגישה (במקום 270 ש"ח בדרך כלל.) מדובר בכשעה- שעה וחצי של איזון אנרגטי, הילינג במגע מרפא שמאפשר לגוף לחזור למצב מאוזן, וריפוי והרפייה להתרחש. מה שמאפשר לשינה לחזור ללילות, ולשקט לימים. מזמינה אותך ליצור קשר במייל חוזר, או בטלפון 052-8892401 לתיאום הטיפול. מאחלת לכולנו שיחזרו במהרה ימים של שקט שלך גלית אליאס אגב - בימים אלה נכון לשבוע הקרוב המדיטציה להפגת חרדה נמכרת תמורת 39 ש"ח בלבד על מנת לאפשר לכמה שיותר אנשים להצליח להביא אל עצמם את השקט והשלווה בעצמם לפרטים ורכישה יש ללחוץ פה.

איך להצליח להירדם בקלות ולישון בשקט ? כמה מילים וכלי לשבת של שקט ושלווה

למה רק לישון בשקט ? איך אפשר להביא יותר שקט אל היום וגם אל הלילה ?

אנחנו נולדים למגע של אמא,
חלק ניכר מהתזונה שלנו כתינוקות תלוי
בקיומו של אותו מגע, שחלקנו זכינו ליותר ממנו, חלקנו לפחות..

המגע טומן בחובו אפשרויות קסומות –
להכיר, לדעת, ללמוד, להירגע - כלי מופלא לתקשורת שלנו עם העולם .

אלא ש..
בתרבות המערבית אנחנו לומדים להגביל אותו מילדות, ולעטוף אותו בחוקים ומגבלות.
יש מגע מסוג מסוים עם חברה, מסוג אחר עם אמא,
עם אהוב, עם קולגה לעבודה, או בפגישה עסקית.
לכל רמה כזו יש סט של איסורים מהסביבה.

החוסר במגע בהמשך החיים בולט ומכאיב כל כך
שהוא מביא אנשים לחפש תחליפים –
לרוב בלי לדעת מה באמת הוא שחסר להם – אותו מגע אוהב, נקי, מלא -
ואז הם מתמכרים למין, למסאג'ים, לספורט, לאוכל...
והרבה פעמים יש ערבוב בין מגע נקי לסקס,
עד כדי כך שנשים רבות ניהנות ממין (גם) כדי לקבל מגע
וגברים רבים כלל לא מכירים מגע שאינו מחובר לסקס
וכך מיד כשנוגעים בהם עולה החיבור למין ואין הפרדה בין השניים .

גוף מבין גוף והמגע בתשומת לב מאפשר לנו
להרגיש ולדעת לפעמים הרבה מעבר למה שהמילים מספרות.
אפשר לדעת כמעט הכל דרכו אם רק מקשיבים .

מכאן כוחו ועוצמתו של טיפול במגע מרפא.
המגע המרפא מאפשר לגוף - באופן בלתי אמצעי, בצורה ישירה - להגיע לאיזון
בכל 4 הרבדים – הפיזי, הרגשי, המנטלי והאנרגטי.

אתייחס לכולם בהמשך, כל אחד בתורו..
הפעם אתייחס לרובד הפיזי – ואתן לו את כל הכבוד שמגיע לו..
(למרות שלמעשה אין באמת הפרדה, אתייחס אל המימד הפיזי - תחושתי בנפרד )

המגע המרפא פשוט מרגיע -
כאילו מוריד הילוך, מוריד ולו במעט את רמת האדרנלין
שיש תקופות בהן הוא זורם לנו בגוף הרבה מעבר לנדרש.
זה קורה למשל במצבים בהם נוצרת אשליה של סכנה כתוצאה מסטרס כזה או אחר

כשלרוב .. זה אנחנו בעצמנו שיוצרים את האשליה הזו -
(אופס קאטץ' .. פה נכנס הרובד המנטלי – המחשבות שלנו - שמשפיע על הפיזי.. אך שוב, לשם הפשטות אני מתייחסת לרובד הפיזי בלבד הפעם)

אנחנו יוצרים דרמות כי התמכרנו אליהן..
או כי אנחנו מרגישים שבלעדיהן ובלי הסטרס אנחנו פחות יעילים..
שלא לומר פחות שווים וראויים..

לא פעם חוסר עשייה מתחבר לחוסר ערך –
(מה שקורה לרבים מאתנו כשאנחנו עוזבים מקום עבודה או על אחת כמה וכמה כשמפטרים אותנו..)

עד כדי כך אנחנו מכורים לסטרס ולאדרנלין,
שבדרכים מודעות ו.. לרוב לא מודעות אנחנו יוצרים לחץ סמוי וגלוי בחיים שלנו..

אז נכון שהרווח המשני שלנו הוא – היעילות/ אשליית הערך נובעת מתוך העשייה ועוד כאלה
אבל ההפסד.. והנזק לגוף ולנפש עצומים.

כי בעצם בעצם .. מה שאנחנו הכי הכי רוצים בתוכנו זה ש ק ט !
שקט, ושלווה, ולדעת שהכל בסדר ואנחנו אהובים כמו שאנחנו.

ואת זה לא מייצרים עם סטרס..

הבשורה המשמחת היא שאפשר להרגיל את הגוף מחדש
ולהחזיר אותו למקום המאוזן שבו אנחנו לא זקוקים לאדרנלין שיניע אותנו,
בו אנחנו פועלים מתוך חיבור פנימה והקשבה ללב ולבטן
ואז.. לא רק שהשקט אתנו גם ביום וגם בלילה..
הרי זה פלא – אנחנו מספיקים הרבה הרבה יותר מקודם
לא לדבר על זה שהחיים תוך חיבור ללב הרבה יותר מהנים וממלאים.
כן, ברור גם שקטים ונינוחים..

אז איך עושים את זה ?? את בטח שואלת ..

הכלי הפיזי הכי מיידי שיש לכולנו, זמין ובחינם

אם כי רובנו לא משתמשים בו בצורה מיטבית
הוא לא אחר מ.. 

הנשימה שלנו –  תרגול להרפייה בעזרת הנשימה

נשיפה כלפי מטה, לשחרור והרפיה,

שאיפה כלפי מעלה לחידוש וריענון של כל תא ותא בגוף

הנשימה במהותה טרנספורמטיבית - המיותר משתחרר, ומשהו חדש וחיוני נוצר במקומו

אנחנו יכולים להיעזר בה כדי להתמיר את מה שמיותר לנו וליצור משהו חדש במקומו

ברמה הפיזיולוגית מעבר לפסולת שמשתחררת עם הנשיפה, 

ניעזר בה כדי להרפות ולשחרר עומסים מיותרים שאנו נוטים לקחת על עצמנו מתוך הרגל

בכל נשיפה נרפה עוד עומס מיותר - נתחיל מהקודקוד ונרד מטה עד לכפות הרגליים

נרפה את העומס המיותר בגרון ובצוואר, 

בנשיפה הבאה נרפה מהשכמות ומהעורף

ואז נביא את תשומת הלב אל בית החזה, ונבדוק אם יש שם מועקה או לחץ שניתן להרפות לאדמה

לא בכוח.. לא לדחוף, רק להתבונן עם כיוון של הרפייה ושחרור

נתבונן בבטן.. נשים לב לכיווץ שאנו נוטים להחזיק שם, לשמור אותה מוחזקת פנימה.. ונרפה

נרפה את העומס המיותר שאנחנו מחזיקים בידיים, וברגליים

לאדמה

כאילו כוח הכובד מתחזק

נבדוק עד כמה אנחנו מוכנים להתמסר אליו - אל כוח המשיכה, לשחרר לאדמה את המיותר 

ולקבל ממנה עם השאיפה משהו חיוני ונקי שיחליף את כל המיותר שהתפנה

לשים לב לא לנזול.. 

במקביל להתמסרות לכוח הכובד, יש כוח נגדי כמו חוט דמיוני שמחזיק מהקודקוד מעלה

וככה אנחנו יכולים לשבת כמה דקות להתבונן בנשימה ובגוף

כשההתכוונות היא להתמסרות, להתמרה לשחרור המיותר ולהתחדשותו במשהו חיוני ורענן

מהו ? זו ההזדמנות שלך לגלות..

ולפעמים, אנחנו נמצאים במקומות שקשה לנו להרים את עצמנו בעצמנו,
ואנו זקוקים למישהו שיכול לעזור לנו ,
להביא את הגוף-רגש-מחשבה-רוח לאיזון,
למוסס חסימות,
ולעזור לנו לחזור לנתיב חיינו , מגע מרפא יכול להיות מצוין לשם כך.

לצערי במהלך חודש יוני אני פנויה להתחיל 2 תהליכי איזון בלבד
אם זה נכון לך - הבטיחי את מקומך כך שנוכל יחד להביא שקט ושלווה לימים וללילות שלך.

מאחלת לך שבת מבורכת

גלית אליאס.

אבאל'ה בוא ללונה פארק + צעד ראשון לזוגיות שכיף להיות בה

השבוע היינו בלונהפארק נודד שהגיע לאזור,
עמדנו בעיניים נוצצות מסתכלים על אורי
בן ה 5 שיושב ומסתחרר בקרוסלה הצבעונית ..

לא להאמין שעד לא מזמן הכל היה שונה כל כך...

עומדים קרוב, אני משעינה את הראש על החזה שלו
ומתמוגגת כשהוא שולח יד ומחבק אותי..

כמה פיללתי למחווה הקטנה הזו כל השנים
וכמה היתה חסרה לי..

הניכור שהיה בינינו דקר לי בכל הגוף
ביקור בלונה פארק כזה היה לרוב 
נע בין נזיפה לתלונה..

אני שמכורה להרמוניה ושלמות ובכלל לסוף טוב 
הייתי תולה תקוות שוא בכל פעם שחייך 
(גם אם זו היתה עווית לא רצונית..)

בכל פעם שהיה קצת נחמד מהרגיל
ואז.. מגלה שפשוט הוא היה צריך משהו
ולכן יצאה ממנו נחמדות כזו..

היה שם בלונהפארק זוג כזה שהזכיר לי אותנו
בימים הרעים ההם,
'למה את לא לוקחת אותו גם ?' 
הוא שואל אותה כשהוא מצביע על הילד השני שלא עלה לקרוסלה..
'למה אתה מדבר אליו ככה ??'  
היא מאנפפת אחרי שיחת 'גברים' שהיתה לו עם הגדול – בסגנון 'תהיה גבר, מה אתה פוחד..'

כשהנימה המככבת של הדברים מאשימה ומרחיקה
והילדים – בינו לבינה..  
עדים לאנרגיות השליליות הללו
שכאילו נורות ממנו אליה ובחזרה.

אני מניחה את הראש על החזה שלו ומודה.
מודה על הדרך שעברנו יחד
מודה על ההזדמנות שהיתה לנו
ובעיקר על האומץ והנחישות לנצל אותה ולעבור 
לנתיב אחר מהמוכר והידוע
ההוא שאמנם מוכר אבל מבאס .. 

מודה על כך שהיום אני יכולה להביא את הבשורה הזו
לעוד ועוד ועוד זוגות ולומר להם
שגם אם עכשיו הם בבאסה
וגם אם נראה כאילו אין סיכוי וזה גמור
ושוב ושוב אותו כאב ועצב יחד

אני יכולה לומר - אפשר אחרת !
אפשר גם אפשר !

כל מי שרוצה יכול לחיות ביחד בחברות אמיתית !

נכון, יש דרך לעבור,
נכון, זה לא קורה מיד,
נכון, יש עוד ועוד נושאים ללבן,
ונכון שזה לא קל,

אבל -
שווה בגדול !!

וגם זה הרבה יותר מהר ממה שנדמה
וגם הרבה פחות מפחיד

וההתרחבות של הלב ... כשאני יודעת שהוא
באמת לצידי ולא רק בנדמה לי ..
הידיעה שאני זוכה לחיבוק שלו מיוזמתו כי אני באמת חשובה לו
מעניקה לי תחושה עילאית מאין כמוה.

והנה, בגלל שאני פראקטית חולנית..
יש לי טיפ קטן בשבילך – 

מה אפשר לעשות שירכך טיפה,
נכון – זו לא עבודה שמעבדת את הקושי,
אבל לפחות מרככת ומנעימה את השעות יחד –

עשו לכם מנהג קבוע-
וגם אם כרגע זה חד צדדי – אז עשי לך מנהג קבוע –

אפשר באותה השעה  ביום –
למשל לפני השינה,
לסקור ככה את מה שהיה במשך היום,
למצוא משהו שאת מאד מעריכה שעשה ולומר לו –

למשל:

".. אתה יודע, אני מה זה מעריכה את זה שבאת לקחת אותי,
נכון שיצאתי להליכה אבל הרגשתי לא טוב ..
וזה ממש לא ברור לי מאליו המחווה הזו שלך,
יכולתי להרגיש שיש מי שנמצא בשבילי וזה עשה לי ממש טוב.."

בקיצור-
לא ברור מאליו.. כלום !,
אז על מה שיש, גם אם זה קטן וקצת – להודות ולהוקיר,

וכבר אמרו חכמים וגדולים –

מה שאנחנו מתמקדים בו גדל !

נאה דורש נאה מקיים – אז הנה ההערכה שלי אלייך-
תודה שקראת עד כאן, לגמרי לגמרי לא ברור מאליו..

ולנרשמים לסדנה – שאפו על המחויבות שלכם לעצמכם,
ימים יגידו ותודו לעצמכם על הצעד המשמעותי הזה שלקחתם לקראת עתיד נעים יותר יחד.


המשך שבוע נפלא,


גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

אז איך בכל זאת לדבר אתו כשהוא מתבצר בשתיקתו ??

בשבוע שעבר כתבתי על הנטייה הטבעית שלנו

לראות באחר את הסיבה לקושי שלנו :

"... איך זה שאני מתפתחת כל הזמן ואתה תקוע במקום ?.. "

"... איך זה שאת לא רוצה לשכב איתי ? ..."

"... למה את מתנהגת ככה לאמא שלי ?..."

"... למה אתה חייב לצעוק ? אי אפשר לדבר כמו בן אדם ??... "

עולה קושי, שגורם לנו לאי נוחות,

קל לנו לראות מה האחר עשה שהכעיס/ העציב / נגע בנו כך או אחרת,

ואנחנו מוצאים את עצמנו פונים אליו בשאלות.

הבעיה עם שאלות היא שהן לא אפקטיביות,

שאלות – כך למדנו לאורך הילדות וההתבגרות שלנו,

הן התפקיד של המורה/ ההורה, שלא לומר בתפקיד הבורר..

מי שעונה הוא בתפקיד התלמיד / הילד / - כך או אחרת בעמדת נחיתות..

ואם קודם הוא הסתגר...

השאלה 'למה אתה מסתגר ?..' תסגור אותו עוד יותר..

והסיכוי שלנו התוהות לקבל תשובה הולך ונעלם..

ואז.. כנגד כל הסיכויים, ברוב המקרים

השואל מוצא את עצמו מקשה עוד יותר

ומוסיף עוד ועוד שאלות..

בתקווה לזכות בתשובה הנכספת,

אלא ש.. כדברי איינשטיין שהיה חכם ללא ספק.. –

"לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה אחרת היא אי שפיות "

ואכן – שאלות הן לא הדרך אל התשובות..

לפחות לא אלו..

אז מה כן ?

אפשר למשל לומר לו –

"שמתי לב שאתה מסתגר לאחרונה, וזה גורם לי להרגיש לבד..

אם אתה רוצה לדבר על זה, תדע שאני פה בשבילך.. "

או –

"שמתי לב שקשה לך לדבר לאחרונה, אז אני מניחה שאתה לא רוצה לדבר על זה.. אבל שתדע שאם בא לך חיבוק או סתם שאשב לידך – אני פנויה  "

או -

"אתה נראה לי כועס היום.. אם יש משהו שעשיתי שהכעיס אותך אני פה בשביל לדבר עליו.."

שיקוף על פני שאלות.

 שיקוף שמתאר בניטרליות את ההתנהגות שלו.

וככל שיהיה ניטרלי יותר, בלי לקחת צד – שמסכים או מתנגד,

גם לא מתחת לפני השטח - כלומר נטול ציניות, סרקזם וחבריהם..

פשוט ניטרלי,

כך הוא יאפשר לצד השני להרגיש ש 'וואלה, מבינים אותי ',

פשוט רואים אותי, בלי שיפוט, פשוט איך שאני,

וזו הדרך ליצירת תחושת בטחון ואמון

שיובילו אותו לשתף ברגשות ובתחושות שלו.

הניטרליות היא תנאי הכרחי ליצירת תחושת הביטחון הזו

הדרך הזו של השיקוף, היא אחד מיסודות הכלי העיקרי

של  ה'אימגו' אתה אני עובדת עם זוגות.

האימגו/ דר הנדריקס – תורה של קשר שפורסת בפנינו

את הפלונטרים של מערכת היחסים שלנו ואת המקור שלהם,

וגם יוצרת לנו נתיב של צמיחה הדדית

כך שאנחנו מעבדים את הקושי באופן כזה שלא יופיע יותר בהמשך.

ב 22.5 חמישי בערב ולמחרת 23.5 שישי מהבוקר עד הצהריים

אני מעבירה סדנה לזוגות שבה -

גם תוכלו להבין למה אתם שוב ושוב רבים דווקא על מה שאתם רבים..

וגם תעשו כמה צעדים משמעותיים אל עבר זוגיות של שותפות וחברות אמיתית.

לפרטים נוספים על הסדנה יש ללחוץ פה.

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

"...שנים שאני מתפתחת והוא.. תקוע בדיוק באותו המקום.."

רגע לפני שנושא החירות יורד מהפרק ..
מביאה לכאן נושא למחשבה,
אולי אפילו תובנה, שבכוחה לשחרר מעבדות,
או לפחות ..
להפחית כמה סיבות למריבות/ חילוקי דעות/ אי נחת ביניכם ..
ולעשות את החג הזה נינוח יותר..

"שנים שאני מתפתחת כל הזמן והוא.. תקוע בדיוק באותו המקום.."
שנים ש... החזקתי בתפיסה הזו ולא ידעתי כמה היא תוקעת אותי במקום..

הייתי בטוחה בצדקתי,
כל ההוכחות היו בידי -
גם מספר הקורסים שהייתי רשומה להם,
והסדנאות..

וגם ההתנהלות שלו, יכולתי בקלות לראות איך הוא מוותר לעצמו,
איך הוא לא לוקח אחריות על החלק שלו,
איך הוא מאשים אותי בכל מה שקורה –
(למרות שיחד היינו בסדנה שהמסר העיקרי שלה היה
שלכל אחד מאתנו אחריות זהה בנוגע למה שקורה בינינו )
יכולתי לראות כמה הוא שבוי בתוך הלופים שלו,
ממשיך להתנגש בכל מי שלוחץ לו על הכפתורים,
נאחז בציניות, ובורח למקומות שנוחים לו..

מה שלא יכולתי לראות אז זה..
שגם אני..

היה לי כל כך נוח להסתכל עליו ולהעביר ביקורת,
לראות כמה הוא לא..
במידה מסוימת להאשים אותו במה שלא קורה (גם בינינו אבל בכלל)
שלא שמתי לב שגם אני.. שבויה בתוך לופ..

גם אני במקום ללכת פנימה, לקחת אחריות על מה שאני תרמתי לסיטואציה,
במקום לבדוק מה גורמת לי להרגיש אותה 'תקיעות' שראיתי אצלו,
ולגלות שהיא כל כך מאיימת עלי בגלל עצמי..
בגלל עניין לא פתור שלי עם תקיעות,
שממנו אני מגיבה .. לכאורה כלפיו,
לא הבחנתי ש הוא לא באמת העניין,
אלא המקום שבתוכי שמגיב למה שהוא עושה !

המקום ההוא קרא לי וצעק אלי –
"בואי, תרפאי, תנקי, אני לא יכול יותר עם הפחד הזה והכיווץ שמעלה בי התקיעות .. "
המקום הזה- שלי !
אותו מקום שדרבן אותי בלי נשימה לרוץ לעוד ועוד סדנאות,
כי היה שם פחד מוות מתקיעות,
ואני שנוהלתי ממנו.. רצתי .
לא מתוך בחירה בוגרת ומאוזנת לאיזה, כמה ומתי ,
אלא מאותו פחד וכיווץ שלא אפשרו לי להתמלא ולהטמיע את התכנים שלמדתי
כי הם דחפו אותי קדימה אל השלב הבא,
בלי שהייה ושקט והתמלאות ..

ולא רק שאני נוהלתי מהפחד ולא השתחררתי מהתקיעות..
כל עוד הייתי שם –
אני 'עזרתי' לאיש שלי להישאר תקוע גם הוא..

כי הביקורת, האשמות והאצבע המאשימה שלי כלפיו,
במקום לדרבן אותו לצאת מהתקיעות רק תוקעת עוד יותר.

היום אני יודעת שיש לשנינו את אותו הפחד מתקיעות –
אלא שאני מדורבנת ממנו לטוס קדימה מהפחד להיתקע,
והוא מונע ממנו להתכנסות והסתגרות וייאוש שאין לו סיכוי,
וכשאני שם לוחצת- זה רק מחריף..

אותו הריטואל חוזר על עצמו אצל זוגות רבים,
השבוע שמעתי אותו מזוג שהיה בפגישה והיא סיפרה
על הלחץ שהוא מפעיל עליה ליותר
סקס -
הוא שבוי בקונספט ש'סקס בשבילו הוא ההוכחה שהיא אוהבת אותו'
מתוכו הוא לוחץ,
והיא מתוך אותו קונספט בדיוק - מהחשש שהיא לא אהובה כפי שהיא,
שהיא צריכה להוכיח, ותקבל את האישור לאהבתה רק בתנאי ש..
מסתגרת, והלחץ שהוא מפעיל רק גורם לה עוד יותר להסתגר..

מה אני רוצה לומר ??

שמה שקשה לנו ממי שאתנו (אגב לא רק בן הזוג, גם הילדים, החמות..)
הוא רק תזכורת לקושי שיש שם בפנים,
(לפחד מתקיעות, לפחד שלא אוהבים אותי ועוד ועוד...)

ואם במקום להפנות אצבע מאשימה אליו בכעס – "למה אתה שוב...??"
נפנה תשומת לב רכה ואוהבת פנימה אל אותו מקום שקורא לנו,
נגלה עולם חדש,
נוכל לשחרר ולרפא ולצאת מהלופ

ואופס..
כשאנחנו יוצאים מהלופ ומפסיקים ללחוץ (כך או אחרת) על בן הזוג..
גם לו יש סיכוי טוב לצאת מהלופ שלו.

איך אפשר לדבר על המקומות האלו ?
ארחיב בפוסט הבא.

בינתיים אני מזמינה אותך להירשם לסדנה לזוגות
שתתקיים בסוף מאי.
גם תוכלו להבין על מה באמת אתם רבים,
וגם תוכלו ללכת כמה צעדים משמעותיים קדימה אל עבר
זוגיות של שותפות וחברות אמיתית.

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

מתנה - כלי עצמתי להפגת חרדה

זמנים אינטנסיביים..
בעיקר בסביבות החג,

יותר או פחות..
המציאות מפגישה אותנו עם חוסר הדיוק,
ומחייבת אותנו לדייק, לדייק ולהתכוונן
כך שנפעל על פי צו ליבנו

כבר לא מתקבל 'על יד' או 'בערך'..
מה שלא מדוייק -
או שנדייק, או שיתפרק..

זמנים של שינויים ותהפוכות...
מה שמעלה את סף החרדה.

במיוחד לשם כך הקלטתי עבורך
קטע קצרצר ובו שילוב של כלים אנרגטיים עצמתיים
שבכוחם לפוגג את החרדה.

זוהי מתנה שנוצרה עבורך באהבה

רק ללחוץ פה והשקט והשלווה מגיעים

שיהיה חג שמח,
של שקט שלווה ואהבה

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

איך מצאתי את החופש שלי בתוך הקשר הזוגי ??

לפני שלוש וחצי שנים נקלענו למשבר זוגי -
איום ונורא ..
השמיים נפלו עלי והאדמה התהפכה תחתי -
הוא עזב אותי..

לקח לי זמן להפנים, שהוא באמת עזב
שבאמת.. הרים ידיים
שהוא באמת - לא רוצה אותי...

הכאב שחוויתי היה בלתי נסבל,
הוא היה בכל פסיק מרמ"ח אברי
חד ובלתי פוסק..

בכיתי אותו בשקט,
בקול ,
ולפעמים – כשהייתי לבד באוטו – גם בצעקות..
איך הוא השאיר אותי לבד ??

היו לו כל מיני 'רחובות' לכאב הזה -
היה שם רחוב עם בושה, על כך שאני הולכת להיות גרושה
והיה שם רחוב עם אכזבה – מעצמי על שלא הצלחתי לשמור על המשפחה והזוגיות שלי
והיה שם רחוב ובו פחד הישרדותי
והיה שם כאב של חורבן הבית, והתפרקות המשפחה,
והילדים שחווים כזה משבר אמון (גם בגללי..)
והיתה גם סמטה עם חווית נטישה איומה

כשהרחוב הראשי שבו תמיד הייתה תנועה- היה רחוב הכעס,
ואם אדייק – זה היה רחוב של זעם,
ממש יכולתי להרגיש אותו בכל הגוף, גועש, בוער, מטיח 'איך אתה עושה לי את זה ?? '

אבל
בזכות זה שהסכמתי להם להיות -
לרגשות הללו -
הבלתי נסבלים, שבועטים וגועשים, והופכים את הבטן,
מחניקים בגרון, ומעיקים על הלב..
הם עברו התמרה,
והתפנה בתוכי מקום חדש !

(נכון.. גם בזכות זה שיומיים בשבוע, אחר הצהריים
הילדים היו אצלו, וכך גם כל שבת שנייה..
התפנה לי גם זמן ! )

וכך מצאתי את עצמי -
נזכרת בכל מיני דברים שתמיד רציתי לעשות..
למשל.. להאזין למוזיקה..
איכשהוא.. לא הגעתי לזה..
אבל עכשיו – התפנה זמן ומקום ..
והמוסיקה חזרה להתנגן ברקע.

וגם.. נזכרתי בים
שעד עכשיו בכל 16 השנים שלנו יחד
הוא כל כך אהב את הים, ואני כל כך כעסתי עליו,
שהשארתי את הים בשבילו,
ועכשיו – כשהתפנה לי מקום וזמן –
נסעתי אל הכחול המרגיע הזה ..
זה היה כמו להיפגש עם חברה טובה אחרי הרבה שנים
הוא קיבל אותי בשמחה, ואני יכולתי שוב להתמלא רק מלראות אותו..

בכלל - מתוך המקום והזמן הזה שהתפנו,
היצירתיות שלי התעוררה לחיים, ומצאתי את עצמי קונה צבעים
ומציירת על פיסת הבטון החשוף שנשארה מאז שהשכנים שלו בנו להם חומה

וזה היה כיף אדיר !
ממלא,
משמח,
לחיות את החיים במלואם
פתאום
אחרי 16 שנים ביחד
כאילו גיליתי את עצמי מחדש
והייתי מ א ו ש ר ת !
(הכאב עוד היה שם אבל פחת ופחת.. )

ואז –
אחרי 3 חודשים בנפרד,
הוא שאל אם אני מסכימה שיחזור.

ואני ..
היה לי ברור שכן. רציתי שיחזור,
ידעתי שיש בינינו חיבור עמוק ואיתן,
נכון שלא הצלחנו לממש את אהבתנו,
או להרגיש אותה ברוב שנות הנישואין..
אבל ידעתי שהיא שם,
ומאד רציתי לתת לקשר שלנו הזדמנות אמיתית 
שנצליח לממש את אהבתנו.

אבל..

גם פחדתי לאבד את מה שהשגתי בשלושת החודשים הללו
חששתי שנחזור לגור יחד,
ומיד יחזרו אותם ההרגלים של הביחד הלא מוצלח שהיה לנו
ומיד אני שוב אוותר על הזמן והמקום שלי,
ועל כל החלקים שכל כך שמחתי שגיליתי מחדש בתוכי..

ואז זה התברר -
אני רוצה שנחזור,
אבל - גם לא מוכנה לוותר על החופש הזה להיות עצמי
התברר לי -
שהאתגר האמיתי שלי –
הוא לשמור על החירות שלי בתוך הקשר הזוגי.

כי כשאני לבד זה לא חוכמה בשבילי,
אני עצמאית וג'דיית ונוסעת ומטיילת וחוגגת,
והאתגר שלי הוא לממש את כל היופי שבי לצד האיש שלי,
כי שם יש לי נטייה לוותר על העצמה שלי -
לכאורה לטובתו, לטובת הילדים..
אבל למעשה-
ככה כולם מפסידים
גם אני מפסידה את החלקים שלי וכך את השמחה שבתוכי
וגם מי שסביבי- לא נהנה מכולי ..

וזה באמת מה שעשינו –
חזרנו (!!)
איחדנו את המשפחה מחדש,
איחינו את הקרעים,
בנינו את האמון שנפגע (מאודדדד)
ונסכנו בטחון בקן הזוגי והמשפחתי שלנו .
(אגב הדרך ששמה אותנו בנתיב הזה היא האימגו אותה אני מלמדת ומנחה היום זוגות אחרים)

היום - אני שומרת לעצמי את החירות להיות עצמי
ולממש את החלקים שלי על גווניהם וצבעוניותם.

לא שזה קל תמיד
ופה ושם היו (ויש) מהמורות ובורות
אבל החירות הזו היא נר לרגלי .

נראה לי שאין חג מתאים מחג הפסח להביא את הסיפור הזה,
להזכיר לך שלפחות בעיני -
החירות הזו היא מה שחשוב באמת,
לאפשר לעצמך להיות את במלואך גם בתוך הקשר הזוגי

אני מאחלת לך ולבני משפחתך
חג שמח,
שתזכי לחיות בחירות ,
שיהיה בך החופש 
לממש יותר ויותר חלקים של האישיות הנפלאה והמלאה שאת.

חג חירות שמח
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

הגיע הזמן שניפגש ...

הנה - נפתחה האפשרות לעבוד אתי בעבודה פרטנית -
ולקבל הזדמנות לעבור דרך משמעותית במסע שלך אל עצמך,
בין אם יש קושי שמופיע בהקשר הזוגי, או האישי, הפיזי או הנפשי.

העבודה במגע המרפא ובשיחות מאפשרת התבהרות של התמונה הרחבה יותר,
ושחרור חסמים שעד כה יצרו תקיעות כזו או אחרת.

בתקופה הזו יש משהו באוויר שמאפשר לתוצאות למהר להגיע
כשמצד שני ה'תקיעות' - באשר היא מופיעה - מציקה יותר מתמיד ולא נותנת מנוח -
ולכן זה זמן מעולה לעבודה שכזו.

2 אנשים בלבד יוכלו ליהנות מההצעה הזו
לכן - אם זה מעניין אותך, תשיבי אלי במייל,
נבדוק יחד שאכן זה מתאים ואם כן - נתקדם.

סימה הגיעה לטיפול כי לא ישנה לילות על גבי לילות.
היא נאלצה להשתמש בכדורי שינה, ואלו לא רק שהזיקו לבריאות הכללית שלה...
הם לא באמת עזרו לה להירדם.
כבר לאחר מפגש אחד, חזרה לישון בלילות ללא כל צורך ב'עזרים חיצוניים',
בנוסף כאב שהציק לה בזרוע והקשה על התפקוד היומיומי שלה נחלש ,
והתפוגג ונעלם לגמרי כבר אחרי 3 מפגשים .
הכי מרגש היה לגלות שהתהליך שעברה איפשר לה לשחרר 
נטייה שלה לתת לאחרים בלי להקשיב לעצמה – בלי לבדוק כמה באמת מתאים לה לתת..
ברגע שהודיעה שארוחות הצהרים אצלה (לילדים ולנכדים..) יהיו מעתה רק פעם בשבועיים,
הופתעה לגלות שלחץ הדם הגבוה ממנו סבלה - התאזן !
ו.. הנה עוד כדור שאפשר להפסיק לקחת ..

הרבה 'ניסים' כאלו קורים בתהליכי איזון כמו זה שאני מזמינה אותך להתחיל..
לפעמים אנחנו מצפים לנס בעתיד,
ולא תמיד מודעים לעובדה שהנס יכול להתקיים ממש כרגע.
צעד אחד קדימה לעבר עצמך יכול להיות הצעד הראשון אל עבר הנס שלך,

מזמינה אותך למסע בן 7 מפגשים שבועיים,
שיאפשר התבהרויות, ריפוי ושחרור חסמים - כאלה שמציקים ביומיום .
עלות מפגש - במקום 280 ש"ח - 230 ש"ח בלבד.

לפעמים, אנחנו נוטים להיתלות על אחרים כאחראים למה שקורה לנו בחיים
ולא תמיד לוקחים אחריות איפה שנכון לנו,
אז הנה דלת אל הנס הפרטי שלך,

מוזמנת להיכנס.

שלך,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.