לפעמים, אני ממש מרגישה את הצל שלי לפני.
כך היה גם הבוקר
ויש מיני סיבות, חלקן רציניות יותר חלקן פחות,
אבל תמיד - אני מזכירה לעצמי -
ישנו המישור הענייני
וישנו המישור הרגשי
וככל שתיווצר בהירות ברגשי -
שלא פעם ממילא הוא המקור לענייני -
העניינים שבמישור הענייני ייפתרו בקלות יותר,
אז החלטתי לשבת ולכתוב תוך כדי העיבוד הרגשי שאני עוברת:
כבד לי בגרון, וכאילו משהו מושך אותי למטה,
כשאני ממשיכה להיות בתשומת לב אל התחושות,
אני מגלה גם מועקה כבדה על החזה,
אני קמה לשים את הטלפון בטעינה,
כל מה שיכול להסית את תשומת הלב שלי מהכבד הזה
וכשהכוח הזה מנסה שוב אבל הפעם לא מצליח להקים אותי,
הוא מגיע מכיוון אחר ומרוקן לי הראש, בורחות לי המילים -
כשהוא משוכנע שככה הוא מציל אותי מהמעיק הזה -
בצורה של טשטוש שמאפשר לי להמשיך כאילו כלום...
אבל אני מחזירה את תשומת הלב אל התחושה
ומזהה שם פחד.
מאד ראשוני, שקשור גם לפחד קיומי,
אבל הוא צבוע בעצב
ו... יש לו גם טעם של חוסר אונים
ושוב בורחת,
יש לי הרבה נתיבים משוכללים,
ביניהן לוואטסאפים שיכולים לחכות.. אבל אני מיד מתנדבת לענות להם..
ושוב חוזרת
חוסר אונים ופחד ש"אני לא יכולה לסמוך",
ש"אין לי באמת על מי להישען"...
כל ניסיונות התמיכה מסביבי לא מצליחים באמת באמת להרגיע,
או, לא מצליחים באמת להגיע..
ואז.. כשאני שוהה שם מספיק, נוכחת,
הדמעות מתחילות לעלות
ועולה זיכרון ילדי עתיק,
יותר נכון מן חוויה של לבד בלתי נסבל,
לבד שמשולב בפחד ובחוסר אונים ועצב גדול
וככל שאני מסכימה להישאר שם,
ממקום שמחבק את הילדה הקטנה שהייתי בזיכרון שעלה,
עוזרת לה להכיל את עצמת הרגשות המכבידה,
ככל שאני אתה, ביחד, מחבקת, מרגיעה, נוכחת,
משהו מהעומס הרגשי ההוא שאחז עמוק בתוכי,
משתחרר.
רגשית
ותחושתית
ומתחלף בהקלה
לְאֶלֵה, נוספת תחושה של חיבור
חיבור לידיעה שאני חלק ממשהו גדול יותר,
שאני לא לבד,
ברובד הארצי וברובד הרוחני הקוסמי,
חיבור לחוויה של חוסן ועוצמה
עכשיו,
כשאני (הבוגרת) הגעתי, (אלי פנימה, והייתי במגע עם עולמי הפנימי)
כאילו פילסתי את הדרך למי שסביבי שבא לתמוך
ולי להרגיש את התמיכה שלו מגיעה ומרגיעה.
אתמול קראתי לנכדה שלי את הזחל הרעב,
ומה שרץ לי בראש עכשיו כמו רצה להיכתב -
הן המילים האחרונות שבספר -
אז אני מצטטת משם:
"עכשיו.. הוא כבר לא היה זחל קטן ורעב,
הוא היה זחל ג ד ו ל ושמן מאד... (כנראה שככה הרגשתי :-)
הוא בנה לעצמו בית קטן שנקרא פקעת (מטאפורה נפלאה להתבוננות פנימה)
"ונשאר בתוכו שבועיים ויותר (היום הספיקו לי כמה דקות)
ואז, הוא כרסם חור בפקעת,
פרץ לו דרך החוצה
ו... היה פרפר נ ה ד ר!"
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
תהליכים מסוג זה, בשילוב של ידע פורץ דרך
שמקורו בתיאוריות וכלים מגוונים,
מלווים אותנו בתהליכי הריפוי שאני מנחה.
בקרוב יוצאת לדרך מקפצה (בקבוצה) לנשים במעברים,
תהליך קצר של 4 מפגשים נשיים מופלאים
נבין מה המעבר בא ללמד אותנו,
לאיזו צמיחה פנימית הוא מזמין אותך -
ונקפוץ לשם בקפיצה קוואנטית שעושה קיצור דרך משמעותי 💓
אם גם את במעבר כזה או אחר -
בין אם זו פרידה, הילדים עוזבים את הקן, או כל שינוי מאתגר אחר שקורה כעת
בואי לקבל פוש של תמיכה וטרנספורמציה -
הצטרפי אלינו,
נהיה קבוצה אינטימית ומחזקת
ומעבר לכלים הטרנספורמטיביים שאעביר,
נוכל ליהנות מהכוח הנשי שאין לו תחליף
אמן שיחזרו במהרה 🎗️🎗️
ושישובו ימים יפים לאזורנו
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך
נ.ב
אם זה זמן נכון עבורך לצמוח לרמה הבאה שלך
ולשחרר מעליך שכבות עבר מכבידות באופן אישי -
זה הזמן ללחוץ כאן ולכתוב לי מייל
💓💓💓💓💓
מפגש זוגי חד פעמי:
כמתנה עם משמעות ליום ההולדת או ליום הנישואין -
סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה
שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם
ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝
(אפשרי גם כמפגש חברות!)
לפרטים נוספים יש לפנות במייל galitel2@gmail.com
